1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' השופטת רונית אופיר) מיום 18.5.22 בת.א. 1686-06-21 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת לעכב ההליך קמא בשל הליך תלוי ועומד.

2. בתיק קמא הגישה המשיבה (להלן גם: "קאיה") תביעה בסך 24,150 ₪ - תשלום בגין מוצרי אלקטרוניקה שסיפקה למבקשת (להלן גם: "קונקנט").

קונקנט טענה, כי בינה ובין קאיה היתה שותפות עסקית. העסקה נשוא התביעה היא חלק מאותה שותפות. קאיה היתה צד למכירת מוצרים לצד ג' ולא מכרה המוצרים לקונקנט. לכן קונקנט לא חייבת לה דבר.

קונקנט הגישה לבית משפט המחוזי תובענה למתן חשבונות ולסעד הצהרתי שמקיף את מלוא המחלוקת ויש לעכב בירור ההליך קמא עד להכרעה בהליך במחוזי.

ההליך במחוזי הוא ת.א. 1685-06-21 י.ד. קונקט בע"מ ויצחק חי נ' קאיה מולטמדיה בע"מ ודביר יונה.

3. קונקט טענה בבית משפט קמא, כי קאיה הסתירה את העובדה שמדובר במוצר השותפות.

מהתביעה שהגיש איציק חי נ' דביר יונה בבית משפט השלום בבת ים (ת.א. 58055-04-21) עולה כי אין הכחשה בנוגע לקיומה של שותפות. הכספים הנתבעים עוסקים בקורקינטים.

4. בדיון שהתקיים ביום 18.5.22 נקבע כי הבקשה תידון בדיון לאחר השלמת טיעון בעל פה זאת לאחר שבדיון שהתקיים ביום 14.11.21 העיד נציג קונקט כי מדובר בכספים בגין מכירה ברשת שופרסל והכספים לא התקבלו ובינתיים התברר שהכספים התקבלו.

5. בהחלטה נקבע כי אין מקום לעכב ההליכים.

התביעה עוסקת בחשבונית מושא התובענה בגינה נטען כי לא שולמה תמורה בגין סחורה שסופקה לנתבעת. בינתיים הוברר כי תמורה שולמה לנתבעת על יד שופרסל, אולם התמורה לא הועברה לתובעת. יש צורך לברר שאלה זו ואין צורך להיכנס למכלול היחסים שבין הצדדים. עוד נקבע:

"עוד אוסיף, כי החלטה זו ניתנת בשלב זה, וככל שיעלה הצורך בהתאם להתקדמות ההליך המקביל, ניתן יהיה להמתין עם הכרעה בהליך זה עד לאחר ההליך המקביל, וזאת כאמור בכפוף להתפתחות ההליך ולנסיבות העניין.

עם זאת, לא מצאתי לעכב את שמיעת הראיות ובירור הסוגיה העובדתית הממוקדת.

על כן הבקשה נדחית.

נוכח הוראות סעיף 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובהעדר נימוקים מיוחדים שלא לפסוק הוצאות, אני מוסקת את הוצאות בקשה זו, בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו על ידי הנתבעת לתובעת בתוך 30 יום מהיום.

באשר לאי התייצבות נציג התובעת, לא מצאתי לחייב בהוצאות, בשלב זה, שכן לא מצאתי שבירור ההליך עוכב".

נקבעה ישיבת הוכחות ליום 23.10.22 ולשמיעת סיכומים בעל פה באותו מועד.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי בתביעה נתבע סכום כסף בגין קורקנטים שהתובעת – קאיה טוענת כי "מכרה" לנתבעת קונקינט על מנת שזו תמכור אותם לשופרסל.

המסכת העובדתית המלאה נפרסה בהליך במחוזי.

קיים קשר ברור בין ההליך קמא להליך במחוזי. יש למנוע חשש לפסיקה סותרת.

בנוגע לקורקינטים אין מחלוקת שהיתה שותפות אך יש לבדוק את אופן החלוקה לגבי התמורה בקורקיטנים, זכויות השותפים ולהכריע על בסיס המסכת העובדתית בנוגע למחלוקת הכוללת שבין הצדדים.

7. המשיבה טוענת כי יש לסלק בקשת רשות הערעור על הסף לאור סעיף 1 (4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) התשע"ט – 2009 (להלן: "הצו") זאת כיוון שההחלטה עוסקת בשלבי דיון בהליך.

עוד נטען כי אין מדובר בהחלטה שיש מקום לאפשר השגה ערעורית עליה טרם ניתן פסק דין לאור סעיף 41 ו- 52 לחוק בתי המשפט.

לגופם של דברים, מר חי בדיון שהתקיים בתיק קמא אישר כי מדובר בסחורה שסופקה למבקשת. זו מכרה אותה לשופרסל וזו הסיבה שהכספים לא שולמו למשיבה ואין צורך להיכנס בתיק קמא למכלול היחסים שבין הצדדים.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:

א) ככלל, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

וראה לעניין זה:

רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' גולד – פיסקה 6 (15.12.14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב – פסקאות 6 ו-7 (8.12.15).

ב) במקרה דנן, אין מדובר בהחלטה שלא ניתן להגיש לגביה בר"ע לאור הוראות הצו.

על החלטה לעכב בירורה של תביעה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור.

אין מדובר בהחלטה שקובעת את שלבי הדיון בהליך.

יתרה מזו, בעניין החלטה לעיכוב הליך או אי עיכוב הליך בשל הליך תלוי ועומדת יש נטיה לאפשר מתן רשות ערעור על החלטת ביניים כיוון שיש בהחלטה להשפיע באופן ממשי על זכות הצדדים ועל ניהול ההליך.

הידרשות להחלטת הביניים רק במסגרת ערעור על פסק דין תוביל לכך שערכאת הערעור תידון בסוגיה לאחר שכבר יהיה "מעשה עשוי", בין אם בית משט כבר עיכב בירור ההליך ונתן את פסק דינו לאחר תקופת עיכוב ובין אם החליט שלא לעכב ההליך.

על כן מצאתי לנכון לתת רשות ערעור.

דין הערעור להידחות לגופו.

ג) הכלל "עניין תלוי ועומד" חל בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי משפט שונים, בשל אותה עילה. זהות העילה נבחנת בהקשר זה במשמעות רחבה יותר, דהיינו, לפי מהות העניין או הנושא.

בע"א 91/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2) 477, 480 נאמר:

"לפי ההלכה, כמו ב'מעשה בית דין' כך גם ב'ענין תלוי ועומד' העילות צריכות להיות זהות ברם הזהות אינה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו לפי מהותן העיקרית".

ובהמשך:

"לעניין זהות העילות אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית". (שם, בעמ' 480).

ד) סוגיית "עניין תלוי ועומד" כמו אחותה "מעשה בית דין" מבטאת את רעיון שהינו מניעה כפל התדיינות: הטרדות בעלי הדין ובתי המשפט (ראה המ' 804/75 מדינת ישראל נ' סמיון, פ"ד ל (1) 744, 747; ע"א 15/69 מוזס נ' מוזס פ"ד יח (3) 141, 150).

מטרתן היא למנוע מצב בו שתי ערכאות יגיעו להכרעות סותרות בנוגע לאותו עניין ממש.

לבית המשפט, אם כן, ישנה הסמכות להורות על עיכוב הליכים בתובענה אשר מתנהלת לפניו, כאשר הליכים הנוגעים לאותו נושא שבמחלוקת מתנהלים זה מכבר בפני בית משפט אחר.

ה) במקרה דנן, אין מקום להתערב בשיקול דעת הערכאה הדיונית הבקיאה במחלוקת שבין הצדדים, מה גם שבית משפט קמא לא קבע מסמרות והותיר הפתח לכך שלא תוכרע בשלב זה המחלוקת, כפוף לבחינת התקדמות ההליך במחוזי.

אכן מדובר בתביעה שעל פי נוסחה ממוקדת ועוסקת בחשבונית אחת. הנתבעת טוענת טענות עובדתיות הניתנות לבירור שאינו מסובך.

ברור שאין צורך להכריע במסגרת התיק קמא בכל המחלוקת שתיבחן בהליך במחוזי.

לא מצאתי גם על פני הדברים חשש מבוסס לפסיקה סותרת.

9. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

ב) המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.

יתרת הערבון תוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"ב, 12 יולי 2022, בהעדר הצדדים.