בפני תביעה קטנה בסך 34,600 ₪ ותביעה שכנגד בסך 34,000 ₪ שעניינן התבטאויות בשיח פוליטי בפייסבוק.

בתביעה נטען כי ביום 28.3.22 הועלה פרסום אל הרשת החברתית "פייסבוק" ע"י מכרה משותפת לצדדים בשם דנה. התובע הביע את דעתו בתגובית ביחס לאמור בפרסום, והנתבע הגיב גם הוא לפרסום. נטען כי הפרסום צבר תאוצה.

נטען כי הנתבע הגיב לתגובת התובע תוך שהוא משתמש באמירות אשר הופנו כלפי התובע שעולות כדי פרסום לשון הרע כמו "מזרחי מחמד", "ילד כאפות", "שמאל אדום", וזאת במטרה לעשותו מטרה לשנאה, לבוז וללעג נוכח מוצאו והשקפת עולמו.

התובע הפציר בנתבע לחסוך מהתבטאויותיו המחפירות וביקש ממנו להסיר את הפרסום אך הנתבע לא שעה לבקשה ולא התייחס מצדו לבקשת התובע ואף חזר שוב על אמירותיו הפוגעניות כלפי התובע. כן נטען כי במקביל לבקשת התובע הנתבע הוסיף אמירות פוגעניות נוספות.

נטען ללשון הרע, תרמית, גזל והפרת חובה חקוקה.

בכתב ההגנה נטען כי הנתבע לא מכיר אישית את התובע ואין ביניהם הכרות מוקדמת.

נטען כי תגובתו של הנתבע היתה הבעת דעה אישית באופן כללי, כלפי קבוצה בלתי מאופיינת ובלתי מוגדרת העונה לתיאורים שכתב התובע ומקריאת התגובות ניתן להכין כי הדברים לא נאמרו לתובע באופן אישי.

נטען כי התובע בתגובתו כינה את הנתבע "טמבל" והתנסח בצורה העולה כדי לשון הרע.

נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף שכן היא קנטרנית, טורדנית ומחוסרת כל עילה.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד בגין לשון הרע הנטענת של התובע כלפי הנתבע, וכן הוצאות הייעוץ המשפטי, עגמת הנפש ובזבוז הזמן שנגרמו לנתבע עקב התביעה.

דיון

כידוע זירת החלפת הדעות בפוסטים וכתוביות (טוקבקים) בנושאים פוליטיים וחברתיים ברשת החברתית אינה מקום לעדיני נפש ואניני טעם, ולעתים תכופות מתלהטות הרוחות ואנשים מביעים דעות לכאן ולכאן באופן מוקצן ובוטה, כולל חלוקת "תארים" ו"מחמאות" הדדית כלפי בעלי דעה אחרת. הקצנת השיח ורדידות הדיון המתקיים ברשתות החברתיות הינן ללא ספק נושא מחקר מעניין בתחומי הסוציולוגיה, מדעי המדינה והתקשורת, שנכתבו ועוד ייכתבו בו מחקרים וספרים רבים.

עם זאת, במישור המשפטי של חוק איסור לשון הרע, בית המשפט בוחן את הפרסומים וההתבטאויות לפי המבחן שקבע החוק בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. באמירות סתמיות המתייגות אדם כנמנה על מחנה פוליטי או מגזר חברתי כזה או אחר, כמו "השמאל האדום" או "מזרחי מחמד", או מכנות אותו בכינוי מעליב סתמי ונטול בסיס עובדתי כמו "טמבל", "ילד כאפות", וכיו"ב פנינים, אין כדי להשפיל את האדם המכונה כך בעיני הבריות, או לעשותו מושא לבוז ושנאה, באשר כל הקורא אותן תגוביות מבין שההתייחסות היא הבעת דעה בקשר לאמירתו הקונקרטית של הנמען באותו הקשר של הפוסט אליו הגיבו הצדדים, ואין כל הכרות אמיתית בין כותב התגובית לבין מושא תגובתו. לפיכך, האדם והקורא הסביר לא ייחס כל משקל לאמירות כאלה, אלא יגבש את דעתו על מגיב זה או אחר, ככל שיגבש, לפי מה שכותב המגיב עצמו.

בנוסף, האמירות נשוא התביעה מתייחסות בפירוש לדעה שהביע התובע בתגובתו לפוסט הספציפי, ולא לאישיותו, לפועלו ולדעותיו באופן כללי, וככאלה הן חוסות תחת חופש הבעת הדעה.

לפיכך אין בסיס משפטי לתביעה.

עם זאת, מי שנוטל לעצמו את החירות להתבטא באופן מעליב כלפי זולתו, ואינו מסיר את הביטויים המעליבים מהמדיה הציבורית על אף שנתבקש, צריך לקחת בחשבון כי יהיה מי שייעלב וייפגע מדבריו, וכי הנפגע עלול לפעול (בהיותו לא משפטן) לפי הבנתו את זכויותיו המשפטיות כאזרח, ולהגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ערכאה הפתוחה בפני כל אזרח, ואינה מחייבת מי מהצדדים להיזקק לעלויות יקרות של שכירת ייצוג משפטי.

לפיכך אני דוחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ב, 27 יולי 2022, בהעדר הצדדים.