1. לפניי התנגדות לביצוע 4 שיקים בסך 7,000 ₪ כל אחד. המבקשת משכה את השיקים המשורטטים "למוטב בלבד" וכתבה בשורת "שלמו ל:" א.א.י.נ ביזנס טיים בע"מ ו/או די.אי.אס קונטו בע"מ". כל השיקים חוללו מסיבת נ.ה.ב.
2. בפתח הדברים, מקובלת עליי טענת המשיבה שלפיה בהינתן שהמשיבה ערכה תצהיר על דרך ההפניה ולא פרטה את טענותיה בתצהיר כפי שמתחייב בהוראות הדין, הרי שכלל אין לפניי התנגדות שאותה ניתן לשקול. שכן, כידוע, על המבקש רשות להתגונן חלה החובה לפרט בתצהיר את טענותיו בפרטי פרטים. ר' בר-אופיר, סדר הדין המקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שתים-עשרה 2014, עמ' 239-242: "...לא הטענות שפורטו בגוף הבקשה לרשות להתגונן יהוו את טענות ההגנה, אלא רק אותן טענות שהובאו במפורש בתצהיר ואלה בלבד... ברור אם כן שהנתבע איננו יכול להישמע בטענה כלשהי שלא העלה בתצהירו, אפילו הביא את הטענה בין נימוקי הבקשה". ר' שם עמ' 244.  מטעם זה בלבד כשלעצמו, דין ההתנגדות להידחות.
3. אשר למועד הגשת ההתנגדות. המשיבה הגישה את 4 השיקים לביצוע ב-2 תיקי הוצאה לפועל. בתיק הוצאה לפועל שמספרו 505154-04-22 הוגשו לביצוע 3 שיקים, מועדי פירעונם 20.1.22, 20.2.22, 20.3.22, ואילו בתיק הוצאה לפועל נפרד שמספרו 518119-04-22, הוגש שיק אחד נוסף לביצוע, מועד פירעונו 20.4.22. התצהיר שנעשה על דרך ההפניה כמפורט לעיל, נערך ביום 31.5.22 והוגש בשני תיקי ההוצאה לפועל. אלא שבעוד שבתיק הוצאה לפועל אחד הוגשה ההתנגדות במועד, הרי שבתיק הוצאה לפועל שני, היא הוגשה באיחור. המבקשת טענה כי מדובר בשגגה שנעשתה עקב חוסר תשומת לב וטעות וסברה כי ההתנגדות בתיק הראשון תשמש גם בתיק השני. ר' ס' 1-4 לבקשה להארכת המועד. יצוין, בהקשר זה כי המבקשת לא הפקידה בקופת בית המשפט סך 1,500 ₪ בהתאם להחלטה מיום 6.8.22, בבקשתה לעיכוב הליכים.
4. כידוע, בקשה להארכת המועד עומדת בפני עצמה ובמנותק מההתנגדות ורק אם קיים טעם מיוחד, ניתן יהיה לבחון את טענות ההגנה לגופן כדי שתצטרפנה לטעם המיוחד ותחזקו, על מנת שיוארך המועד. ר' ע"ר (ת"א) 19263-01-10 שלום גיא אברהם נ' גולדאור מ.ש.מ טכנולוגיות בע"מ, מיום 6.4.10.
5. כן כידוע, לא קיימת רשימה סגורה של נסיבות המהוות טעם מיוחד, כשמקובלת התפישה שלפיה נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל-הדין יהוו טעם מיוחד. לצד זאת, ניתן לקבל כטעם מיוחד גם טעות אנוש. יש לשקול את סיבת המחדל ומידת האיחור, שיקולי סופיות הדיון, יעילותו, התנהלות הצדדים, תום-ליבם וסיכויי ההליך. ר' רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, מיום 21.4.15.
6. בנסיבות שפורטו על-ידי המבקשת, מקובלת הטענה שלפיה מדובר בטעות ועל כן אין מניעה לראות את בקשת ההתנגדות שהוגשה בתיק השני, ככזו שהוגשה במועד. אם כי כאמור, אין בכך כדי להביא לרפא את המחדל שארע בעניין התצהיר כפי שפורט לעיל.
7. למען השלמת התמונה והסדר הטוב, תפורטנה טענות המבקשת כפי שהועלו בהתנגדות ואדרש אליהן. המבקשת טענה כי מדובר במקרה של כישלון תמורה, כי המשיבה אינה אוחזת כשורה, כי הנפרעת הראשונה חדלה מפעילות ולא נתנה כל תמורה או שירות בעד השטרות, כי המבקשת אינה מכירה את המשיבה ולא התקשרה עמה מעולם וכי לא קיבלה ממנה דבר או שירות. בנוסף טענה המבקשת, כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בכך שלא יצרה קשר עם המבקשת בהתאם לחובה המוטלת עליה, "על מנת לשאול דעתה של המתנגדת בעניין השטרות" ר' סעיף 5 לבקשת ההתנגדות.
8. כידוע, המבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו ואינו רשאי להסתפק בטענות כלליות שכן בשלב ההתנגדות יש לוודא כי אין עסקינן בטענות הגנה מופרכות או סתמיות המהוות הגנת בדים. כללים אלה, כך נקבע, יוצרים איזון באשר לנטל המוטל על המבקש רשות להתגונן. מצד אחד, הנטל איננו רב מדי ודי להוכיח כי ההגנה איננה הגנת בדים, ומצד שני, כדי לעמוד בנטל מינימלי זה, על המבקש להגיש תצהיר מפורט ומגובה במסמכים אשר מפרט בצורה קונקרטית וברורה את מהות הגנתו. ר' בר-אופיר לעיל, עמ' 241.
9. עוד כידוע, על המבקש רשות להתגונן חלה החובה לפרט בתצהיר את טענותיו בפרטי פרטים. אין מקום להיתן רשות להתגונן במקרה שהתצהיר הוא דל, סתמי וכללי ונעדר עובדות ופרטים חיוניים. ר' בר-אופיר לעיל, עמ' 155; עמ' 239-242.
10. כאמור, התצהיר נערך על דרך ההפניה, אך גם בהתעלם מכך, המבקשת לא פירטה פרטים מהותיים וחיוניים בבקשת ההתנגדות.
11. ראשית, אין מחלוקת שהמבקשת היא זו שציינה את שמה של המשיבה כנפרעת בשורת "שלמו ל:".
12. שנית, לא אמורה להיות מחלוקת שהמבקשת והמשיבה הן צדדים רחוקים לשטר בהינתן שהמשיבה אינה צד לעסקת היסוד וזאת על-אף ששמה של המשיבה מופיע בשורת "שלמו ל". כידוע, הריחוק או הקרבה אינם נקבעים לפי צורת השטר אלא לפי המהות, קרי, הצדדים הם "קרובים" לשטר אך "רחוקים" לעסקת היסוד. ר' ע"א 1886/97 יהודה זאב נ' פנינה זלמה, פ"ד נג(1) 132 (1999).
13. שלישית, קיימת הבחנה בפסיקה בין טענת כישלון תמורה מלא לבין טענת כישלון תמורה חלקי. בענייננו טענה המבקשת, בכלליות, וללא פירוט כאמור, לכישלון תמורה מלא.
14. בהינתן שהמבקשת לא פירטה את הטענה בדבר אי אחיזה כשורה ולא הצביעה איזה מהרכיבים הקבועים בהוראת סעיף 28 לפקודת השטרות אינו מתמלא, הרי שלגבי כל אוחז, החזקה היא שהוא אוחז כשורה והוא פטור מלבדוק את עסקת היסוד. המבקשת, בטיעוניה הדלים, לא הצליחה לסדוק חזקה זו על מנת שתינתן לה הרשות להתגונן. לפיכך, במצב דברים זה של ריחוק, והעדר טענה קונקרטית, איתנה ומבוססת שאותה היה מקום לברר בדבר אי אחיזה כשורה, טענת כישלון תמורה אינה מהווה הגנה טובה למושכת. ר' דנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל נ' טל טריידינג קורפ, מיום 11.9.17; ע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל, מיום 24.11.15.
15. זאת ועוד, גם אם היה מקום לבוא כברת דרך לקראת המבקשת ולאפשר לה להעלות טענת כישלון תמורה אל מול טענת העדר אחיזה כשורה, הרי שהמבקשת לא פירטה ולא נימקה את טענת כישלון התמורה בעסקת היסוד. כך, בין היתר, המבקשת לא פירטה את נסיבות מסירת השיק לנפרעת הראשונה, לא פירטה דבר בעניין עסקת היסוד לרבות שלא פירטה שהשיק נמשך מחשבון בנק ששמו "כהן שיר אס קיטשן" קרי חשבון עיסקי לכאורה. גם החותמת המוטבעת על השיק היא בשם "אס מטבחים". לא ניתן אפוא להסתמך על טענת כישלון תמורה מבלי שתוצג מהות התמורה. היעדר פירוט פועל, בנסיבות העניין, לחובת המבקשת. יוזכר, בהקשר זה, כי במסגרת הליך ההתנגדות, "במסגרת זו נותן בית-המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית-המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על-פי החומר המצוי בפניו, לקבלה או לדחותה". ר' פסקה 6 לפסק-הדין שניתן ב-ע"א 5480/98 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' שוקי אבו, פ"ד נב(2) 476 (1998).
16. עוד נפסק בהקשר זה: "אם מקום בו מושך מוסר שיק "למוטב בלבד" ללא שם נפרע עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה, על אחת כמה וכמה מקום בו מושך מוסר שיק ורושם בו נפרע שהוא צד רחוק... הצד הרחוק איננו כבול או מחוייב להסכם שנעשה עם הצד הקרוב, ובכלל זה אותן התחייבויות להן התחייב מנהל המערערת (כמובן, במגבלות תום הלב)". ר' פסקה אחרונה בפסק-הדין ב-ע"א (ת"א) 2217/09 איזי טו ווד בע"מ נ' אור שי לביא בע"מ, מיום 14.8.11.
17. לטענה שלפיה היה על המשיבה ליצור קשר טלפוני טרם הצגת השיק לפירעון, לא צורפו כל תימוכין ולא הוצגה תשתית נורמטיבית לטענה, ועל כן לא ניתן להידרש אליה.
18. ההתרשמות היא כי טענות המבקשת הן כלליות, דלות, וחסרות כל תימוכין או הסבר מניח את הדעת. המבקשת לא עמדה אפוא בנטל המינימאלי המוטל עליה. זאת בנוסף להעדרו של תצהיר התנגדות מפורט בהתאם להוראות הדין.
19. במצב דברים זה, לא שוכנע בית המשפט במה תועיל למבקשת הרשות להתגונן וההתנגדות נדחית בזאת. המשיבה רשאית לשפעל ההליכים ב-2 תיקי ההוצאה לפועל.
20. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪, אשר ישולם לה בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ג, 29 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.