ניתנה ביום 19 יוני 2022

השופט אילן סופר

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת דגית וייסמן, ונציגי הציבור גברת ניצה פרידמן ואסי מזרחי; סע"ש 39302-03-19) אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המשיבה לתשלום פיצויים ורכיבי שכר שונים. נקבע כי המבקשת תשלם למשיבה סך של 112,999 ש"ח וכן תישא בהוצאות המשיבה בסך של 8,000 ש"ח.

הרקע לבקשה

1. המבקשת היא מספרה בעיר הרצליה בה המשיבה עבדה כספרית, החל מיום 1.12.17 עד ליום 9.10.18. במועד סיום יחסי העבודה הייתה המשיבה בהריון.
2. המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת לבית הדין האזורי. בית הדין קבע כי המשיבה פוטרה על ידי המבקשת. לאחר ויכוח שהתגלע בין המשיבה למנהל, התבקשה המשיבה לעזוב את מקום העבודה תוך שהמנהל נוקב במונח השעיה. נקבע כי גם אם כוונת המנהל הייתה שהמשיבה מושעית רק לאותו יום, הרי שהיה ברור לו שלאור יחסי העבודה המעורערים בין הצדדים המשיבה לא תשוב לעבודתה וכן נקבע שלא הוכח שהמבקשת פנתה למשיבה בניסיון לברר מדוע היא אינה מגיעה לעבודה. בנסיבות אלה, משמדובר במקום עבודה פרטי, שבו ממילא "השעיה" אינה מעוגנת בדין, יש לפרש את האירוע כפיטורים. באשר לשכרה של המשיבה נקבע כי לא הוכח שהמשיבה הסכימה לשכר גלובלי וכן כלל לא עבדה שעות נוספות ולכן יש לכלול את רכיב השעות הנוספות בשכר הקובע שיעמוד על 8,464 ש"ח. בחישוב תקופת העבודה נקבע כי יש לקחת בחשבון (לצורך חישוב פיצויי פיטורים) גם את התקופה בה שהתה המשיבה בשמירת הריון, בחופשת לידה, וכן את התקופה המוגנת בפני פיטורים לאחר חופשת הלידה. לכן נקבע כי המשיבה זכאית לסך של 13,593 ש"ח בגין פיצויי פיטורים; 53,074 ש"ח פיצוי מכוח סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן – חוק עבודת נשים); חלף הודעה מוקדמת בסך 8,464 ש"ח. כן חויבה המבקשת בתשלום 25,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני וזאת בשל פיטורי המשיבה ללא שימוע ובניגוד לחוק עבודת נשים. המבקשת חויבה גם בתשלום 2,539 ש"ח, שכר עבור עבודה בחודש אוקטובר 2018. בנוסף חויבה המבקשת בתשלום סך של 5,239 ש"ח בגין הפקדות בחסר לפנסיה בתקופת העבודה, וכן חלף הפקדות לפנסיה בתקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה. בנוסף נפסקו למשיבה פיצויים בסך 5,000 ש"ח בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה.
3. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע המונחת עתה בפניי.

טענות הצדדים

1. המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור טובים. טענותיה המרכזיות של המבקשת נוגעות לסיום ההתקשרות בין הצדדים כאשר לטענת המבקשת המשיבה לא פוטרה אלא התפטרה. נוסף על כך למבקשת טענות גם לגבי האופן שבו חושב השכר, כאשר לטענתה לא היה מקום להכליל את רכיב השעות הנוספות בשכר הקובע מהטעם שהמשיבה הסכימה לשכר גלובלי. כמו כן המבקשת טוענת כי לא היה מקום לחייב אותה בתשלום פיצויי פיטורים מכיוון שהמשיבה לא הועסקה אצלה שנה. אשר למאזן הנוחות המבקשת טוענת כי הוא נוטה לטובתה. לטענת המבקשת מדובר בעסק קטן שעשוי לקרוס כתוצאה מתשלום סכומים אלו, נוסף על כך מצבו הרפואי של מר מויאל, מבעלי המבקשת החמיר והוא מוגדר כיום כחולה כרוני באי ספיקת כליות סופנית. לעומת זאת למשיבה לא ייגרם כל נזק מאי ביצוע פסק הדין שכן מדובר בעסק בעל מוניטין מכובד שהיא לא תתקשה להיפרע ממנו.
2. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. לטענת המשיבה סיכויי הערעור אינם גבוהים משמדובר בערעור על קביעות עובדתיות בהן ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב. אשר למאזן הנוחות המבקשת כלל לא הציגה תשתית ראייתית לתמיכת טענותיה בדבר קשיים כלכליים. כך או כך הטענה בדבר קשיים כלכליים אינה מתיישבת עם הטענה כי אין חשש שיגרם נזק למשיבה מעיכוב פסק הדין.
3. בתגובתה טענה המבקשת, כי מצבו הרפואי של מר מויאל החמיר וכי הוא נמצא בטיפול נמרץ לאחר שעבר כריתת רגל בעקבות זיהום ואי תפקוד כליות.

הכרעה

1. נקודת המוצא היא כי בעל דין זכאי לממש את פרי זכייתו וכי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין (ע"א 1856/20 פיוניר להדפסת אריזות (1982) בע"מ נ' KREHALON INDUSTRIE B.V (23.3.2020)). נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש, אשר נדרש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן שהנזק היחסי שייגרם לו מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי לצד שכנגד ככל שיעוכב הביצוע (ע"ע (ארצי) 44633-10-12 סביניך – צוות 3 בע"מ (08.04.2013); רע"א 4995/20 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוח מחמוד נסאר ואח' (18.10.2020)). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", באופן שככל שסיכויי הערעור טובים יותר כך ניתן להקל בדרישה לנטיית מאזן הנוחות לטובת המערער, ולהיפך (ע"א 2468-22 גיא ממן נ' לימור קירש שטיין, הנאמנת ואח' (18.4.2022).
2. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי. טענות המבקשת בין שהן מתייחסות לקביעות עובדתיות, בהן ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב, ובין שהן מתייחסות למסקנות שהסיק בית הדין מהעובדות, אינן מעוררות שאלה משפטית מיוחדת. עם זאת שאלת גובה הפיצוי הממוני והבלתי ממוני הן מטבען נתונות לשיקול דעת וראוי כי ערכאת הערעור תיתן עליה את דעתה. בנסיבות אלו מצאתי כי הסכומים שנפסקו לפי חוק עבודת נשים (53,074 ש"ח, ו 25,000 ש"ח) יעוכבו באם המבקשת תפקיד 45,000 ש"ח בקופת בית הדין במזומן או באמצעות ערבות בנקאית.
3. סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 8. לאור מצבו הרפואי של מר מויאל הסכום יופקד עד ליום 19.7.2022.

ניתנה היום, כ' סיוון תשפ"ב (19 יוני 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.