1. התובעים הגישו ביום 2.6.22 תביעה כנגד הנתבעת לפינוי מושכר.
2. ביום 10.7.22 ולאחר חלוף 30 ימים מיום ביצוע המסירה של ההזמנה לדין, הגישו התובעים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
3. ביום 11.7.22 וטרם מתן פסק הדין, הגישה הנתבעת כתב הגנה והודיעה שעזבה את הנכס.
4. כאמור בהחלטה מיום 12.7.22, המחלוקת שנותרה הינה סוגיית ההוצאות והשכ"ט. הצדדים טענו בכתב בנושא.
5. ראשית, אף לגרסתה של הנתבעת בכתב ההגנה, היא היתה אמורה לפנות את הנכס עד ליום 1.6.22 ובשל מצב רפואי היא לא עשתה כן.
6. משכך, בצדק הוגשה התובענה משהנכס לא פונה במועד שנקבע.
7. כמו כן, כתב הגנה לא הוגש במועד, אלא באיחור של מספר ימים. משכך, בצדק הגישו התובעים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
8. לאור המפורט לעיל ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אין מקום לפטור את הנתבעת מחיוב בהוצאות.
9. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון במסגרת החיוב בהוצאות את נסיבותיה האישיות של הנתבעת כאמור באישור הרפואי שצורף לכתב ההגנה ואת העובדה שהנכס פונה והמשך ההליך נחסך.
10. לפיכך, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 3,204 ₪ (מחצית מהתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין) בצירוף החזר הוצאות מסירה בסך של 960 ₪ ואגרת בימ"ש בסך של 669 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 60 ימים.

1. איני רואה לנכון לפסיקת הוצאות בהתאם לשווי הנכס, כאשר ההליך הסתיים בשלב מקדמי וכן לא הוצגה כל ראיה בדבר השווי.
2. טענות כספיות בנוגע לנכס תתבררנה בהליך נפרד.
3. דיון שנקבע ליום 7.9.22 מבוטל.

ניתן היום, ג' אב תשפ"ב, 31 יולי 2022, בהעדר הצדדים.