נתונים רלוונטיים וטענות הצדדים:

לפניי תביעה כספים על סך של 2,700 ש"ח שהוגשה בהליך של תביעה קטנה בגין עלות רכישת טלפון נייד שרכש התובע מהנתבעים.

בכתב התביעה טען התובע כי ביום 15.8.21 בוצעה עסקה בינו לבין נתבעת 1 בגין רכישת מכשיר נייד מסוג אייפון 11 צבע לבן יבואן רשמי, בהתאם לסיכום בעל פה. נטען כי בשיחה עם בעל החנות מר אילן הוסבר לתובע שהמכשיר אינו במלאי בחנות, אך ככל והתובע רציני לבצע את הרכישה המכשיר יישלח לחנות תוך זמן קצר ועל כן שליח הגיע לחנות לאחר כחצי שעה. לטענת התובע, קופסת הטלפון נראתה חדשה ועטופה עם עטיפת צלופן, התובע שילם בגין רכישת המכשיר בשעה 13:30 ומיד לאחר מכן הקופסא נפתחה, המכשיר הוצא מהקופסא והופעל ולאחר הגדרות ראשוניות בפרק זמן שלא עלה על שעה, יצא התובע מהחנות עם המכשיר.

התובע הוסיף וטען כי בתחילת חודש מאי 2022 קרתה תקלה במכשיר אשר לא נטען, התובע פנה לנתבעת 1 והופנה על ידי בעל החנות מר אילן לחברת DCS נותנת שירות למכשיר אייפון. לטענת התובע, בשיחה קצרה עם חברת DCS התברר כי למכשיר אין אחריות מזה זמן רב, המכשיר אינו מהיבואן הרשמי וכי בבדיקה מהירה התברר כי מספר imei של המכשיר לא מתאים למספר imei הרשום על הקופסא ובקבלה, בנוסף לכך התברר כי המכשיר הופעל לראשונה ביום 26.2.20 שעה 09:56 זמן ניו יורק, שעה 16:56 זמן ישראל, כשנה וחצי לפני מועד הקניה של התובע. כן התברר לטענת התובע כי מספר imei הרשום על הקופסא ועל הקבלה בגין המכשיר שכביכול נרכש, הופעל לראשונה ביום 15.8.21 בשעה 09:38 זמן ניו יורק שעה 16:38 זמן ישראל, כשלוש שעות לאחר הרכישה, כאשר בזמן זה התובע לא נכח בחנות מזה זמן רב.

התוב טען כי בעל החנות הכחיש כל קשר לעניין והפנה את התובע לספק, היינו נתבעת 2. לטענת התובע בניסיון לדבר עם הספק התברר כי מספר imei המופיע על גבי הקופסא והקבלה אכן סופק על ידי נתבעת 2 אך מספר imei המופיע על המכשיר לא סופק על ידה.

בכתב ההגנה טענה נתבעת 1 כי ביום 15.8.21 פנה התובע עם בתו לחנות לצורך רכישת מכשיר אייפון ולאחר משא ומתן סיכמו הצדדים בעניין עלות הרכישה אך מאחר והמכשיר לא היה במלאי בחנות, הוזמן מכשיר על ידי שליח שסופק לתובע לשביעות רצונו והמכשיר הופעל על ידי מר אילן במועד העסקה. לטענת הנתבעת במהלך חודש מאי 20200 פנה התובע לחנות וטען לקיומה של בעיה במכשיר ולאחר בדיקה התברר כי המספר הסידורי של המכשיר אינו תואם לנתונים שבקבלה בגין הרכישה. על כן הנתבעת מסרה לתובע כי אין ביכולתה לספק שירות ואחריות למכשיר שלא נקנה מהחנות וכי המכשיר שהיה ברשות התובע הוא מכשיר אחר שלא נרכש ממנה.

נתבעת 2 אישרה בכתב הגנתה כי נתבעת 1 נמנת על לקוחותיה וכי בהתאם להצהרת התובע ואסמכתאות תומכות שצירף, המכשיר הנרכש הופעל לראשונה ביום 15.8.21 ופער הזמנים של כשלוש שעות נובע לטענתה מעדכון מערכות טכנולוגיות אשר לנתבעת 2 אין כל שליטה עליהן. לטענת נתבעת 2 נתוני המוצר שנמכר (imei) תואמים לתאריך ההפעלה הראשוני, לאריזת המוצר ואף לחשבונית שהתובע קיבל מנתבעת 1. נתבעת 2 הוסיפה וטענה כי התובע לא הניח תשתית ראייתית כי המוצר נשוא התביעה הוא המוצר שנרכש בחנות נתבעת 1 וכי המוצר אשר הוכנס למעבדה אינו המוצר אשר סופק על ידה.

הצדדים הופיעו לדיון בפניי והתרשמתי מעדותם ודבריהם באופן ישיר.

הצדדים חזרו על טענותיהם, התובע הוסיף ומסר כי הטלפון נמצא אצל הבת שלו (שורה 9 בעמ' 1 לפרוטוקול). נציג נתעבת 1 טען כי המכשיר לא היה בידיים של התובע בכל התקופה וכי קיימת אפשרות כי בתו החליפה את הטלפון (שורה 1 בעמ' 4 לפרוטקול).

דיון והכרעה:

בהתאם לסעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין ינומק בצורה תמציתית, תוך התייחסות לטענות הצדדים ולראיות שהוצגו מטעמם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את הצדדים ושקלתי אל כל השיקולים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. להלן אפרט.

מן המפורסמות הוא כי נטל ההוכחה במשפט האזרחי מונח לפתחו של התובע וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

לאחר ששקלתי את כל השיקולים והתרשמתי מעדותם של הצדדים באופן בלתי אמצעי אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להרים את נטל השכנוע בשיעור הנדרש במשפט האזרחי ולהוכיח כי המכשיר אשר נרכש על ידו מנתבעת 1 זהה למכשיר אותו העביר לבדיקה לאחר הדיווח על התקלה בחודש מאי 2022 ונושא מספר סידורי שונה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המספר הסידורי של המכשיר שעל גבי הקופסא תואם את המספר הסידורי המופיע בקבלה והצדדים אינם חלוקים כי תאריך הרכישה הוא 15.8.21. התובע טען כי המכשיר שרכש הוא מכשיר ישן אשר נמכר לו בקופסא חדשה. התובע לא הרים את הנטל להראות כי המכשיר שנלקח לבדיקה הוא אותו מכשיר אשר נקנה על ידו מהנתבעת.

אעיר בהקשר זה כי התקלה במכשיר התגלתה כתשעה חודשים ממועד הרכישה והמכשיר נשלח לבדיקת מעבדה בחלוף תשעה חודשים בהתאם, תקופה במהלכה הטלפון היה בחזקת התובע או מי מטעמו. כן אציין כי התובע העיד כי המכשיר נמצא בחזקת בתו אך לא הביא את בתו למתן עדות. כידוע, ההלכה היא שאי הבאת עד רלוונטי ללא סיבה מוצדקת מקימה חזקה ראייתית לרעת בעל הדין שנמנע מהבאתו, לפיה אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת הצד שכנגד. ראו לעניין זה ע"א 8222/19 פרץ חנניה נ' קוואלטי קרדיט פאנד )פורסם בנבו).

לא נעלמה מעיניי טענת התובע לפיה שעת הפעלת המכשיר בהתאם לבדיקה שנעשתה היא כשלוש שעות לאחר שעת הפעלת המכשיר בחנות הנתבעת 1 במועד הרכישה בהתאם לטעת התובע, אך לא מצאתי בטענה זו כדי להוכיח שהמכשיר אשר נשלח לבדיקה תואם למכשיר אשר רכש התובע מהנתבעת וכן אני קובעת כי לא הוכח שהמכשיר אשר נרכש מהנתבעת אינו תואם את הנתונים שעל גבי הקופסא והקבלה.

סוף דבר:

אני מורה על דחיית התביעה.

על אף התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

פסק הדין יישלח ע"י המזכירות לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ב, 20 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.