המ"ש 6050-06-22 ברנשטין נ' מדינת ישראל

בפני כב' השופט ניר נחשון

העתק החלטת בית משפט מיום ד' אב תשפ"ב 01 אוגוסט 2022

לפני בקשה להארכת מועד להישפט. לטענת המבקשת, היא לא קיבלה את הודעת תשלום הקנס . כמו כן, פרטה נסיבות אישיות מיוחדות. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי דבר הדואר נשלח למענה הרשום וחזר מהסיבה "לא נדרש". דין הבקשה להידחות.
על פי הוראות תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט, לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנועותו מלקבלן". כמו כן, ברע"פ 4122/17, בן יהודה אדרי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) - קבע בית המשפט העליון כי טעמים שהמבקש יכול לשלוט בהם אינם מצדיקים הארכת מועד להישפט.
אשר לנסיבותיה האישיות המבקשת לא תמכה האמור באסמכתאות. כמו כן, ככלל אין במצב כלכלי קשה, כשלעצמו, כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד להישפט וזאת בהיעדר קשר סיבתי בין הדברים.
הבקשה, איפוא, נדחית.