1. לפני תביעה קטנה בסך של 22,885 ₪. עסקנן בתביעה לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מעבודת גינון.
2. בהתאם להוראת 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק דיני ייכתב בתמציתיות ובשפה שאינה משפטית ככל האפשר, שכן הצדדים אינם מיוצגים.

עיקרי טענות התביעה

1. התובע והנתבעת בעלי דירות בבית משותף. הנתבע גנן שהוזמן לבצע עבודות גינון בחצר הבית המשותף.
2. התובע טוען כי בעלה של הנתבעת הודיע לתובע ביום 6.4.22 כי למחרת יגיע הנתבע על מנת לבצע עבודות גינון ולכן עליו להזיז את רכבו. התובע פעל בהתאם אולם הנתבע לא הגיע וביום 8.4.22 החזיר את הרכב לחנייה.
3. התובע טוען כי ביום 10.4.22 הודיעה הנתבעת לתובע כי עליו לשלם סך של 100 ₪ עבור עבודת הגינון. התובע ביקש מהנתבעת להזהיר את הגנן שלא יפגע ברכבו. כשחזר התובע הבחין כי הרכב מכוסה בעלים ועפר שעפו כתוצאה מעבודת הגינון.
4. התובע טעון כי תחילה ניסה לנקות את הרכב אולם הבחין בשריטות ופגיעות ברכב שנגרמו כתוצאה מאבנים שעפו לעבר הרכב בעקבות עבודת הגינון.
5. התובע טוען כי לקח את הרכב לבעל מקצוע לבצע עבודות פוליש ולטפל בשריטות. התיקון כשל ובעבורו שילם התובע סך של 2,500 ₪.
6. התובע טוען כי פנה לשמאי אשר העריך את נזקי הרכב בסך של 21,833 ₪. התובע שלח דרישת תשלום לנתבעים אשר סירבו לשאת בתשלום על הנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודת הגינון. בנסיבות אלו, עותר התובע לפיצוי כספי. לביסוס טענותיו, צירף התובע, בין היתר, חוות דעת שמאי, דרישת תשלום וחשבוניות תשלום.
7. הנתבעת טוענת כי במשך שנים רבות, נהוג בבניין להזמין גנן לביצוע עבודות גינון לפני ערב ראש השנה וחג פסח. הנתבעת טוענת כי תיאמה עם הנתבע מועד לביצוע עבודות גינון בחצר הבית המשותף.
8. הנתבעת טוענת כי תוכנן שהנתבע יגיע ביום 7.4.22 אולם בפועל עבודות הגינון בוצעו ביום 10.4.22.
9. הנתבעת טוענת כי אינה אחראית לנזקים שנגרמו לרכב התובע. לא מדובר בגנן פרטי אלא גנן שהגיע לבצע עבודות גינון לטובת כל בעלי הדירות בבית המשותף ומדובר בנוהג שנמשך שנים.
10. הנתבעת טוענת כי התובע ידע בדבר מועד הגעתו של הגנן. הנתבעת טוענת כי התובע פנה לשמאי שלושה שבועות לאחר האירוע.
11. הנתבע טוען כי מבצע עבודות גינון למעלה מ-33 שנים ובעל ניסיון רב. הנתבע טוען כי עובד עם חרמש קטן שנועד לקצור עשבים ובמהלך העבודה עם החרמש מעלה אבק ועלים "נישאים ברוח" ופועל יוצא מכך רכבים הנמצאים סמוך לביצוע העבודות עשויים להתלכלך באבק ועלים.
12. הנתבע טוען כי ביום 10.4.22 הגיע לבית התובע בשעות הצהריים המוקדמות בעקבות הזמנה של הנתבעת. התובע מתאר את הבית המשותף וטוען כי הגינה בבית המשותף מחולקת לשני חלקים. החלק הימני מרוצף באספלט בו ניתן להחנות שני רכבים. הנתבע טוען כי עת הגיע לבית התובע, החנה את רכבו צמוד לרכב התובע, סמוך לעבודות הגינון.
13. הנתבע טוען כי בעלי הדירות בבית המשותף הזהירו את הנתבע שלא לפגוע ברכב התובע. הנתבע טוען כי ביקש מהנתבעת לבקש מהתובע להזיז את רכבו. הנתבע המתין כי התובע יעשה כן ובינתיים החל לעבוד על חלקות אחרות וסמוכות אולם התובע לא הזיז את רכבו.
14. הנתבע טוען כי חזר לחלקה הסמוכה לחנייה בה חנה רכב התובע ורכבו בצמוד לרכב התובע. הנתבע טוען כי רכבו גדול ממדים ולמעשה מגן על רכבו של התובע מזנקים פוטנציאליים. על כל פנים, הנתבע טוען כי נקט אמצעי זהירות נוספים וכיסה את רכב התובע בברזנט למשך 5 דקות.
15. מוסיף לטעון הנתבע כי לאחר העבודה ניקה את האזור וכן את הרכבים מאבק ועלים עם מפוח. בנסיבות אלו ולאור נקיטת אמצעי הזהירות כפי שפורט לעיל, טוען הנתבע כי הנזקים הנטענים לא נגרמו כתוצאה מעבודת הגינון ופועל יוצא מכך להיעדר אחריות.
16. זאת ועוד, הנתבע טוען כי ביום 13.4.22 בדק את רכב התובע ולא הבחין בנזק שנגרם למעט תיקוני צבע "לא מוצלחים" שלא נגרמו כתוצאה מעבודת הגינון. הנתבע טוען כי הגיע בחודש מאי שוב ובדק את הרכב ולא הבחין בנזקים למעט תיקוני צבע שכבר הבחין בהם בפעם הקודמת.
17. הנתבע התייחס לדו"ח השמאי מטעם התובע וטוען כי ביקש מהתובע את תיק השמאי אולם קיבל תמונות של הרכב שצולמו בכלל על ידי התובע. הנתבע טוען כי באחת התמונות יש חולות והדבר לא מסתדר עם המציאות הואיל והנתבע מנקה את הסביבה לאחר העבודה עם מפוח בצורה יסודית.
18. ביום 24.10.22 התקיים דיון. בדיון חזר התובע על גרסתו והעיד כי הנתבעת ביקשה ממנו להזיז את רכבו לצורך עבודות גינון. הגנן לא הגיע. בחלוף מספר ימים הגנן הגיע ללא ידיעתו בשעות הצהריים וכשחזר מהעבודה הבחין כי רכבו מכוסה בעלים.
19. התובע העיד כי רכבו חנה בחניית אספלט ובאזור זה ביצע הנתבע את עבודת הגינון. התובע העיד כי כתוצאה מעבודת הגינון עפו אבנים לעבר רכבו והדבר מתיישב עם המציאות הואיל ומדובר באזור אספלט.
20. התובע העיד כי ניסה לתקן את הנזקים במוסך. לאחר שהמוסך לא הצליח לעשות כן, הזמין שמאי אשר קבע, בין היתר, ירידת ערך לרכב. התובע העיד כי הנתבע לא כיסה את רכבו בברזנט.
21. הנתבעת חזרה על גרסתה גם היא והעידה כי במשך שנים רבות מזמינה גנן לביצוע עבודות גינון בחצר הבית המשותף. הנתבעת העידה כי התובע כן הזיז את רכבו לבקשתה ואולם לאחר מספר ימים החזיר את הרכב לחנייה מבלי שעדכן אותה.
22. הנתבעת טוענת כי אינה אחראית לנזקים והתובע צריך לנהל את התביעה מול הנתבע. הנתבעת העידה כי התובע החנה את רכבו בחנייה לא מסודרת ושאינה רשומה בטאבו.
23. מטעם הנתבעת העיד מר שי שמאלי. מר שמואלי העיד כי בדק את הרכב ולא מצא נזקים ואילו היו שריטות ברכב, ניתן היה להבחין בהן בנקל.
24. הנתבע העיד כי עת הגיע לבית התובע, החנה את רכבו סמוך לרכב התובע על מנת להסתיר את רכבו ולהגן עליו מפני נזקים. הנתבע העיד כי התובע עודכן על ידי הנתבעת על בואו ובכל זאת התובע לא הזיז את רכבו.
25. הנתבע העיד כי עבד עם חרמש קטן ולכן גם אם עפו אבנים הרי שמדובר באבנים קטנות ורכבו של הנתבע "חטף" את כל האבנים. כמו כן, העיד כי הניח יריעה על הרכב של התובע. הנתבע העיד כי לאחר סיום עבודת הגינון, עובר עם מפוח ומנקה את כל האבק, החולות והאבנים לרבות ברכבים.
26. הנתבע העיד כי דו"ח השמאי אינו מפורט והתמונות צולמו על ידי הנתבע ולא השמאי. כמו כן, השמאי לא התייצב לדיון. הנתבע העיד כי הנזקים המפורטים בכתב התביעה אינם מתיישבים עם המציאות ולא סביר לקבוע ירידת ערך בגלל צבע.

דיון והכרעה

1. הנתבעת טוענת כי פטורה מאחריות. טענת הנתבעת מקובלת עליי. הנתבעת הזמינה את הנתבע לבצע עבודות גינון בחצר הבית המשותף. אין חולק כי הנתבע שהגיע לבצע את עבודות הגינון הוא קבלן עצמאי. הנתבע אינו עובד של הנתבעת או שלוח ולכן הנתבעת אינה צריכה לשאת באחריות לעוולה שצמחה כתוצאה ממעשה הנתבע כפי שיפורט בהמשך, לפי סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
2. הסעיף הנ"ל אמנם קובע חריגים ואולם לא עלתה טענה בדבר קיומם של החריגים המפורטים בסעיף 15 לפקודה וממילא לא שוכנעתי בדבר קיומם של החריגים המצדיקים הטלת אחריות על הנתבעת.
3. התובע טוען כי כתוצאה מעבודות הגינון נגרמו לו נזקים ברכב. התובע לא תבע את הנתבעת בעילה של אחריות ישירה לנזקים הואיל ולא הזהירה אותו טרם ביצוע עבודות הגינון ועל פניו דומה כי גם אם התובע היה עושה כן, דין טענה זו להידחות שכן אין אינדיקציה לכך שחלה על הנתבעת החובה להזהיר את התובע טרם ביצוע עבודות הגינון.
4. בנוסף, נראה אפוא כי עבודות הגינון לא הוזמנו על ידי הנתבעת בלבד אלא מטעם כל בעלי הדירות בבית המשותף כך שגם אם התובע היה מוכיח אחריות כלשהי של הנתבעת, לעניות דעתי, האחריות צריכה להתחלק בין כלל בעלי הדירות בבית המשותף. לפיכך ועל יסוד המפורט לעיל, דין התביעה כנגד הנתבעת להידחות.
5. באשר לאחריות הנתבע, הנתבע טוען להיעדר אחריות. איני שותף לטענה זו. כעולה מכתב התביעה, טענות ההגנה ועדותו של הנתבע, רכב התובע החנה בחנייה סמוך לביצוע עבודות הגינון. במעמד הדיון הוצג בפני סרטון המעיד כי רכב הנתבע היה מכוסה עלים כשהוא חונה בחניית אספלט.
6. מדובר בחנייה תקינה ומסודרת. הנתבעת אמנם טענה כי החנייה לא רשומה בטאבו ואולם אין די בכך בכדי לקבוע כי לא מדובר על חנייה מסודרת ופועל יוצא מכך לפתור את הנתבע מאחריות. טענה זו לא הוכחה. זאת ועוד, הנתבעת טענה כי בעצמה מחנה שם וכך גם הנתבע.
7. האזור הנ"ל תואר על ידי הנתבע כאזור עם אספלט. הנתבע טוען כי עובד עם חרמש קטן שמפזר -כתוצאה מהעבודה- חול אבק, עלים וגם אבנים קטנות. לכן, לא ניתן לשלול כי הנזקים שנגרמו לתובע נבעו כתוצאה מהאבנים שעפות במהלך הפעלת החרמש גם אם מדובר באבנים קטנות ולא גדולות.
8. יש לציין כי הנתבע טוען מצד אחד כי עבד עם חרמש קטן ולא סביר שהנזקים שנגרמו לרכב הם כתוצאה מהחלקים שעפו במהלך הפעלת החרמש.
9. מצד שני, הנתבע טוען לא פעם אחת כי הוא מיומן ויודע לעבוד בסביבת רכבים מבלי לגרום להם לנזק כמו גם המתין לתובע שיפנה את רכבו, הניח על הרכב של התובע ברזנט ואף החנה את רכבו סמוך לרכב התובע על מנת להגן על רכב התובע.
10. כל אלו אינדיקציות לכך שהנתבע בעצמו סבור כי רכבים יכולים להינזק כתוצאה מעבודות גינון וכתוצאה מהכלים שנעשה בהם שימוש.
11. כפי שצוין לעיל, הנתבע טוען כי החנה את רכבו סמוך לרכב התובע על מנת להגן על רכב התובע. איני שותף לטענה זו. טענה זו לא הוכחה ואינה מגובה בראיות. הדברים האמורים נכונים גם ביחס לטענת הנתבע כי הניח ברזנט על רכב התובע וגם ביחס לטענות הנתבע כי ביקר לאחר האירוע פעמיים בבית המשותף והתרשם כי לא נגרם נזק לרכב למעט תיקוני צבע.
12. גם אם מדובר בתביעות קטנות וסדרי הדין מוגמשים, לכל הפחות היה מצופה מהנתבע לצרף תמונות או ראייה אחרת כלשהי. כמו כן, לא ניתן לשלול כי נגרמו לתובע שריטות ברכב שלא ניתן להבחין בהם במבט חטוף אלא רק לאחר בדיקה מקצועית של מומחה.
13. הנתבע טוען כי התובע בחר שלא להזיז את רכבו על אף שעודכן בדבר עבודות הגינון. איני שותף לטענה זו. הוכח כי כאשר התובע נדרש להזיז את רכבו טרם עבודות הגינון, הוא פועל בהתאם כפי שפעל לאחר שנודע לו כי הנתבע מגיע בפעם הראשונה.
14. לא שוכנעתי כי התובע ידע בדבר הגעתו של הנתבע במועד הנדחה והעדכון בדבר הגעתו התבצע עת התובע כבר היה בעבודה ופועל יוצא מכך נמנע ממנו להזיז את רכבו.
15. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי התומכת בגרסתו בדבר הנזקים שנגרמו לרכב. גם אם חלפו שלושה שבועות, איני סבור כי מתנתק הקשר הסיבתי. על פניו, דומה כי הפגיעות הולמות את הנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות הגינון.
16. כמו כן, עיון בחוות דעת השמאי מלמד שהנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות הגינון הוערכו בסך של 3,276 ₪ לצד הסכום ששולם עבור המוסך הראשון בסך של 2,500 ₪. מדובר בסכומים סבירים שניתן להניח לגביהם שהולמים את הנזק. הנזק המשמעותי שנגרם לרכב הוא ירידת ערכו שהוערכה בסך של 15,000 ₪.
17. זאת ועוד, חוות הדעת לא נסתרה. לא הוגשה בקשה לחקור את השמאי. הוצע לנתבע להגיש חוות דעת נגדית מטעמו והנתבע סירב (פרוטוקול דיון מיום 24.10.22, עמוד 4, שורה 26).
18. אין די בכך שהנתבע העיד כי לא סביר לקבוע ירידת ערך בגלל צבע בכדי לדחות את חוות הדעת ואת רכיב ירידת הערך.
19. לא שוכנעתי כי התובע סירב למסור לנתבע תיק מסודר של השמאי וגם אם כן לא די בכך בכדי לסתור את חוות דעת השמאי והדברים האמורים נכונים גם ביחס לטענת הנתבע כי התמונות של הרכב צולמו על ידי הנתבע ולא השמאי עצמו.
20. התובע פנה תחילה לחברת "קוסמיטקאר דיטיילינד לרכב- אברמוב יצחק" על מנת לתקן את הנזקים ושילם בעבור התיקון סך של 2,500 ₪ בהתאם לחשבונית שצורפה לכתב התביעה. הניסיון לתקן את הנזקים כשל. התובע למעשה ניסה להקטין נזקים לפיכך גם אם תיקון הנזקים כשל, איני סבור כי הנתבע פטור מתשלום זה.
21. סיכומו של דבר, הוכח כי לתובע נגרמו נזקים כתוצאה מעבודות הגינון. הנתבעת אמנם הזמינה את עבודת הגינון אולם הוכח כי הנתבעת פטורה מאחריות. לא כך ניתן לומר באשר לאחריות הנתבע. הנתבע לא הוכיח כי הנזקים לא נגרמו כתוצאה מעבודות הגינון. אמצעי הזהירות שנקט כפי שפירט הנתבע לא הוכחו. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי. חוות דעת השמאי לא נסתרה ולא הוכח ניתוק של קשר סיבתי. התובע צירף חשבונית תיקון מטעם המוסך הראשון בסך של 2,500 ₪. התובע צירף חשבונית שכ"ט שמאי בסך של 750 ₪. התובע צירף חשבונית שכ"ט עו"ד בסך של 750 ₪ ושילם לשליח סך של 292 ₪. לפיכך, התביעה כנגד הנתבע מתקבלת במלואה.

סוף דבר

1. בנסיבות האמורות, התביעה כנגד הנתבעת נדחית. התביעה כנגד הנתבע מתקבלת במלואה.
2. הנתבע ישלם לתובע סך של 22,885 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים, שכן אחרת יישא הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
3. זכות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ב' חשוון תשפ"ג, 27 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.