1. לפניי בקשה שהוגשה ביום 19.6.2022 וכותרתה "בקשה דחופה לביטול עיקול וביטול קנס". מדובר בקנס מנהלי בסך 500 ₪ (להלן: הקנס המנהלי) שהוטל על המבקש ביום 14.1.2020 בגין עבירה של שוטטות כלב, לפי סעיף 11(א) לחוק להסדרת הפיקוח על הכלבים, התשס"ג, הקובע כי המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו, אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר. על פי הערת הפקח, במועד הנ"ל בשעה 12:30 נמצא כלבו של המבקש משוטט ברחוב ללא השגחה וללא בעלים היכול לשלוט בו.

טענות הצדדים

1. המבקש טוען כי בתאריך 13.4.2020 קיבל לתיבת הדואר שלו את הודעת הקנס, הכוללת צילומים בשחור לבן ובאיכות "ירודה מאד". מיד לאחר קבלת הודעת הקנס פנה באמצעות דואר אלקטרוני למועצה האזורית חוף השרון (להלן: המועצה) בבקשה לבטל את הקנס, אשר במסגרתה ביקש לקבל "העתק ראוי" של התצלומים. המבקש הבהיר כי עמד על קבלת תצלומים באיכות ראויה, הואיל וזיהוי הכלב לא נעשה על פי שבב אלקטרוני אלא על סמך היכרות אישית, לכאורה, של הפקח עם הכלב ובעליו.

לטענת המבקש, הדואר שנשלח, לכאורה, במהלך התקופה בה סבר הוא ממתין למענה של המועצה, הגיע לכתובת לא נכונה, וזאת בשונה מדוחות אחרים שנשלחו אליו על ידי המועצה ושולמו. המבקש הוסיף וציין כי כשבוע עובר להגשת הבקשה נשלח אליו העתק הודעת הקנס "בפורמט צבעוני" אולם גם כעת הוא מתקשה לזהות את הכלב הואיל וצולם ממרחק רב. בנסיבות אלה, עתר המבקש לביטול הודעת הקנס והעיקול שהוטל עקב אי תשלום הקנס המנהלי במועד.

1. המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם שבקשה לביטול קנס מנהלי, כנוסח הבקשה שהוגשה, איננה נתונה לסמכות בית המשפט אלא לתובע מוסמך, וזאת בהתאם לסעיף 8א לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו- 1985 (להלן: חוק העבירות המנהליות). לעמדת המשיבה, גם אם תתייחס לבקשה כבקשה להישפט באיחור בהתאם לסעיף 13 לחוק העבירות המנהליות, הרי שדינה להידחות.
2. לטענת המשיבה, בתאריך 18.2.2020 הגיש המבקש בקשה לביטול הקנס וביום 4.3.2020 נדחתה בקשתו על ידי תובע המועצה, עו"ד טל. תשובת התובע נשלחה למבקש בדואר רשום אולם משלא עלה בידי המועצה לקבל אישור מסירה, בוצעה בדיקה נוספת של כתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים והתשובה נשלחה שוב, הפעם לכתובתו הרשומה של המבקש, שככל הנראה עבר דירה בינתיים, והומצאה לו באמצעות דואר רשום ביום 2.2.2021 בכתובתו בעיר ירושלים. צורפו אישור משלוח דבר דואר וכן אישור מסירה. ביום 14.6.2022, בחלוף כשנה וארבעה חודשים ממועד המצאת תשובת התובע, פנה המבקש בבקשה להישפט, ככל הנראה עקב פתיחה בהליכי גביה נגדו עקב אי תשלום הקנס מושא הבקשה, אשר נדחתה על ידי ב"כ המשיבה ביום 21.6.2022, מהטעם שלא עלה בידי המבקש להוכיח "שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה", בהתאם לסעיף 8א(ו) לחוק העבירות המנהליות.
3. עוד טענה המשיבה, כי הואיל ולא עלה בידי המבקש להראות כי הוא עומד בתנאים שקבע המחוקק ובשים לב לשיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, נדרש הסבר רציני ומפורט לאיחור ואולם המבקש לא העלה כל הסבר כזה מלבד הטענה לפיה תשובת התובע בבקשה לביטול קנס לא הגיעה לידיו. כן נטען, כי בניגוד להכחשתו הכללית והסתמית של המבקש את ביצוע העבירה, מהודעת הקנס עולה שהפקח זיהה את הכלב, המוכר לו עקב מתן דו"חות בעבר, בעת שעמד קרוב אליו בניסיון לקרוא את השבב, והכלב אף צולם על ידו, ולפיכך לא נגרם למבקש כל עיוות דיון.

דיון והכרעה

1. בפני אדם המקבל לידיו את הודעת הקנס, עומדות שלוש אפשרויות: האחת- לשלם את הקנס; השנייה- להגיש בקשה להישפט בגין העבירה והשלישית- לבקש את ביטול הקנס, באופן שמוסדר בסעיף 8א לחוק העבירות המנהליות, הקובע כדלקמן:

8א.     (א)  הומצאה לנקנס הודעה לפי סעיף 8 רשאי הוא להגיש לתובע, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לענין סעיף זה (להלן - התובע המוסמך) בקשה לביטול ההודעה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו; נוכח התובע המוסמך כי התקיימה אחת מהעילות המפורטות להלן, רשאי הוא לבטל את ההודעה:

(1)   העבירה לא נעברה או שהיא לא נעברה בידי הנקנס;

(2)   נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים.

          (ב)  התובע המוסמך ייתן החלטה מנומקת בתוך זמן סביר בנסיבות הענין וימציא את החלטתו כאמור לפונה.

          (ג)   התובע המוסמך יערוך רישום של הודעות שביטל לפי סעיף זה ושל העילות לביטול ההודעות.

          (ד)  הגשת בקשה לביטול הודעה אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.

          (ה)  מי שהגיש בקשה לביטול הודעה, כאמור בסעיף זה, אינו רשאי להודיע על רצונו להישפט לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו; דחה התובע המוסמך את הבקשה לביטול הודעה, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה אף אם שילם את הקנס לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה את הבקשה.

          (ו)   התובע המוסמך רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

1. מכאן- כי הסמכות לדון בבקשה לביטול קנס וביטול עיקול, כפי שהוגשה על ידי המבקש, איננה נתונה בידי בית המשפט אלא בידי תובע מוסמך ולפיכך דינה להידחות על הסף. לכך יש להוסיף כי למעשה המבקש אינו חולק על כך שהודעת הקנס הומצאה לידיו והוא אף פנה לתובע המוסמך בהתאם לסעיף 8א(א) לחוק העבירות המנהליות. לפיכך, בהתאם לס"ק ד, היה על המבקש לשלם את הקנס במועד, אף אם נשלחה בקשה לביטול הקנס, ואין לו להלין אלא על עצמו אם אי-תשלום הקנס הוביל להטלת עיקולים.
2. למעלה מן הצורך אציין כי גם דיון בבקשה כאילו הייתה בקשה להארכת מועד להישפט מוביל למסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.

סעיף 13 (ב) לחוק העבירות המנהליות קובע כך:

13.    (א)  הודיע אדם שברצונו להישפט על העבירה לפי סעיף 8(ג) או לפי סעיף 9(ב)(3), או שרואים אותו לפי סעיף 9(ב)(2) כאילו הודיע כאמור, יגיש עליו תובע כתב אישום, זולת אם ראה שלא לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

          (ב)  בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור כל עוד התקיימו התנאים האמורים בסעיף 8א(ו), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים.

כלומר, החוק נותן בידי בית המשפט את האפשרות להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט על העבירה מושא הקנס המנהלי, ואולם הדבר ייעשה רק אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 8א(ו) לעיל, בשינויים המחויבים, או "מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".

1. בעניינו, פנה המבקש בבקשה להישפט באיחור, למעלה משנתיים לאחר שנמסרה לו הודעת הקנס, וכשנה וארבעה חודשים לאחר שנמסרה לידיו תשובת התובע, כעולה מאישור המסירה. בשים לב לכך שהן הודעת הקנס והן תשובת התובע נמסרו לידיו, לא שוכנעתי כי הבקשה להישפט לא הוגשה במועד בשל סיבות שאינן תלויות במבקש. בהקשר זה, אני דוחה את טענת המבקש, לפיה לא קיבל את תשובת התובע לידיו, וממילא, כמפורט לעיל, החוק אינו פטור את המבקש מתשלום הקנס במועדו, אף אם פנה בבקשה לביטול הקנס.
2. מהמקובץ לעיל עולה כי המבקש שקט על השמרים, לא טרח לפנות למשיבה ולברר מה עלה בגורל בקשתו לביטול הקנס או בקשתו לקבל צילומים ברורים יותר (ככל שהוגשה), ו"התעורר" רק כשהוצא צו עיקול על מנת להבטיח את תשלום הקנס. בנסיבות אלה, כאשר לנגד עיני מטרת המחוקק לקצר ולייעל הליכים בעבירות ברירת משפט, לא ניתן לקבל את האיחור המשמעותי בהגשת הבקשה, וזאת ללא כל סיבה או נימוק מיוחד (ראו לאחרונה עפ"א (חי') 50767-03-22 פחמאווי נ' הרשות לאכיפה במקרקעין (15.5.2022)).

אשר על כן- הבקשה נדחית.

ניתנה היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.