ע"י עו"ד עמית גפני

בפני תביעת שיבוב ע"ס 14,732 ₪.

בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 31.10.21 נהג מבוטחה בנתיב נסיעתו השמאלי כדין כאשר לפתע הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אשר נהג ברכבו בנתיב הימיני סטה שמאלה לעבר מבוטח התובעת, כאשר מנתיב נסיעת הנתבע ניתן לפנות ימינה בלבד.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי במועד הנ"ל ועת הנתבע נסע בנתיב נסיעתו הימיני בתוך מעגל תנועה, רכב מבוטח התובעת ובבואו לצאת ימינה סטה לעבר נתיב נסיעת הנתבע ופגע בו.

שני הנהגים מסכימים, כי מהנתיב השמאלי בו נסע מבוטח התובעת ניתן לפנות ימינה וכן להמשיך ישר ואילו מהנתיב בו נסע הנתבע ניתן לפנות ימינה בלבד. דא עקא, לא זו השאלה שיש להכריע בה במסגרת התיק. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה עיקרית אחת, והיא מי משני הרכבים סטה לעברו של הרכב האחר.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הנהג מטעם התובעת והנתבע וכן את סיכומי הצדדים, נחה דעתי לדחות את התביעה, וזאת מאחר והתובעת לא עמדה בנטל להוכיח את הגרסה המובאת על ידה בכתב התביעה. אנמק בקצרה.

ראשית, במסגרת עדותו בפני היום העיד מבוטח התובעת, כי הנתבע התכוון להמשיך בנסיעה ישר מהנתיב הימיני שעה שאין לו אפשרות כזו, ועל כך הוא למד מדברי הנתבע מייד לאחר התאונה, שכן הוא מסר לו, כי הוא עובד באוניברסיטת ירושלים ומהיציאה העוקבת ימינה ניתן לצאת לכיוון האוניברסיטה. לא ראיתי לקבל דבריו של העד מטעם התובעת בעניין זה, שכן בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה (נספח 3) מבוטח התובעת לא הזכיר את הדברים הנ"ל, שעה שאותו טופס נחתם ביום התאונה. סביר להניח, כי הדברים שנאמרו ע"י מבוטח התובעת ביום התאונה משקפים נאמנה יותר את העובדות מאשר הדברים שנאמרו היום בעדותו כשנה לאחר התאונה. לכך יש להוסיף, כי במסגרת טופס ההודעה רשם מבוטח התובעת בסיפה של התיאור " כי לטענתו [הכוונה לנתבע- ס.ע.] אני סטיתי למסלול שלו". דברים אלה אינם מתיישבים עם עדותו של מבוטח התובעת בפני היום אודות הדברים שנמסרו לו לטענתו ע"י הנתבע לאחר התאונה.

שנית, אמנם עדותו של הנתבע בחלק שבה הוא הכחיש כי מסר למבוטח התובעת, כי הוא עובד באוניברסיטת ירושלים מעוררת אי נוחות, בהינתן העובדה כי הנתבע אישר כי בתקופה שבה התרחשה התאונה הוא עבד באוניברסיטה, אך באותו היום של התאונה הוא היה בדרכו לרכוש תרופות מבית מרקחת הסמוך לביתו, בשים לב לכך, כי מבוטח התובעת לא היה אמור לדעת על מקום עבודתו של הנתבע, אך לא הגעתי למסקנה, כי עדותו של הנתבע בנקודה זו יש בה כדי להטות את הכף לטובת התובעת. הגעתי למסקנה זו משום שמבוטח התובעת ועת נתבקש לענות על השאלה מי לדעתו אחראי לתאונה בטופס ההודעה על התאונה הוא סימן את המשבצת "לא יודע" וגם האיור שצייר בתוך אותו טופס לא מלמד על סטיית רכב הנתבע לעברו. דומה, כי מסקנתו של מבוטח התובעת מיום התאונה, בדבר היעדר יכולתו לדעת מי אשם בתאונה עדיפה על גרסתו מעדותו היום.

שלישית, מתמונות הנזק ברכב מבוטח התובעת ניתן ללמוד, כי מדובר בנזקי שפשוף ולא בנזק מעיכה כך שסבירה יותר המסקנה, כי שני הרכבים נסעו זה לצד זה והתחככו זה בזה, אך כאמור התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי דווקא הרכב שבו נהג הנתבע הוא זה שסטה לעבר מבוטחה. בעניין זה שתי הגרסאות מעויינות.

רביעית, מבוטח התובעת העיד, כי הוא הקדים את רכב הנתבע (דקה 04:45 בפרוטוקול המוקלט) בהמשך העיד כי הנתבע לא פנה לפניו (דקה 06:41 בפרוטוקול המוקלט) ובהמשך העיד כי "הוא המשיך ישר בזמן שאני פונה ואז הרכבים התנשקו" (דקה 06:48 בפרוטוקול המוקלט). ככל שמבוטח התובעת הקדים את רכב הנתבע, לא ברור כיצד מוקד הנזק ברכב מבוטח התובעת הינו בפאה הקדמית ימינית של הפגוש כפי שניתן לראות בתמונות שצורפו לחוות הדעת השמאית.

משכך- התביעה נדחית.

בהתאם להסכמת הצדדים, אני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבע בלבד בסך של 500 ₪ ללא חיוב בשכר טרחת עו"ד.

ככל שהתובעת לא שילמה את המחצית השניה של האגרה תדאג לסלקה ללא דיחוי.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.