01 יולי 2022

לפני:

כב' השופט עמיצור איתם
נציג ציבור מר שמחה שמחוביץ'
נציג ציבור מר רפי אלקובי

החלטה

1. ארגון העובדים הכריז על שביתות מתוכננות בשירותי התחבורה שמספקות המבקשות, זאת למשך שבועיים ימים, פעמיים בשבוע בימים ב ו-ד למשך 8 שעות בכל יום. הבקשות נועדו למנוע השבתות אלו.
2. דיון בבקשה התקיים לפנינו ביום 26.6 ובו נשמעו בהרחבה הצדדים וכן נציגי משרד התחבורה בסופו הוחלט על דחיית השביתות המתוכננות בשבוע ועל ניהול מו"מ. כמסתבר מהודעות הצדדים מאמש, המו"מ לא צלח ואנו נדרשים להחליט בבקשות.
3. רקע: נביא בקצרה את הרקע לדברים כפי שמשתקף גם מהחלטות בהליכים קודמים שניהלו הצדדים בבית דין זה (מותבים בראשות כב' סגנית הנשיאה ברוינר ישרזדה).
4. בתמצית, אין חולק כי בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ישנה החרגה המאפשרת לארגון העובדים להיות שותף למאבק רוחבי על העלאת שכר השעה לנהגים. מתחילת הדרך קיימים בסכסוך הנ"ל אלמנטים מובהקים של שביתה בעלת אופי מעורב, כלכלי בחלקו ומעין פוליטי בחלקו. זאת שכן כל חברה מתנהל מחד באופן עצמאי ואין עליה הגבלות רגולטוריות אלו או אחרות על גובה שכר הנהגים, מאידך, הכנסות החברה מגיעות ככלל מתקציב סגור שמקורו במשרד התחבורה ודומה שכל הצדדים הסכימו שמרווח התמרון של החברות השונות מצומצם מאוד ושחלק עיקרי במאבק מופנה לדרישת תקצוב מהמדינה.
5. בהחלטה מיום 28.10.21 (ס"ק 62013-10-21) אושרה למשיב שביתה בת שעה בלבד זאת שכן נמצא שטרם מוצו כל הדרכים החלופיות. בין היתר נקבע שם כי "הובהר כי ככל שהדבר נוגע לאלקטרה אפיקים, השירות היחודי שהיא מספקת בנסיעות בגוש עציון , מטה בנימין ועוד, כולל גם שימוש באוטובוסים ממוגני ירי. ביחס לתחבורה ציבורית נפסק לא אחת כי מדובר בשירות חיוני או לכל הפחות מתקרב לשירות חיוני "
6. בהחלטה מיום 8.3.22 (ס"ק 32273-02-22) אושרה שביתה נוספת בודדת בת שעתיים בלבד. בין היתר נקבעו הדברים הבאים שיובאו כאן בהרחבה יחסית: "אשר לאופי השביתה ...אין חולק למעשה כי עיקר אם לא כלל האפשרות של המבקשות להביא להעלאת שכר הנהגים תלוי בנכונות של משרד התחבורה לאפשר תקציב לשם כך; אף בהסכמים הקיבוציים של הצדדים מובהר כי נקיטת צעדים ארגוניים צריכה להתבצע רק לאחר ונוכח מאמצים מול משרד התחבורה- ברי כי אף שאין ספק כי מטרתה היא שיפור תנאי השכר- מטרה כלכלית, הרי שהיא מכוונת כלפי מזמינת השירות- המדינה באמצעות משרד התחבורה לא פחות מאשר כלפי המבקשות, ועל כן ראוי להתייחס אליה כשביתה "מעורבת"...אשר לשאלה האם עסקינן בשירות חיוני- אליבא דמשיבים, פסיקת בית הדין הארצי (להבדיל מפסיקה אזורית) לא סטתה מהקביעה כי שרותי תחבורה ציבורית אינם באים בגדר שירות חיוני. המבקשות טוענות כי עסקינן בשירות שלכל הפחות מתקרב להיות שירות חיוני או בגדר שירות "מפתח" ... לא הוצגה תמונה ברורה באשר לחלופות העומדות לכל אחד מן הקווים שיושבתו . עם זאת ברי כי לפחות בחלק מהאשכולות הרלבנטיים מדובר באשכול שמעניק שירותים ספציפים לאזורים מסוימים ללא חלופות נגישות דיין. בקר לכך, חלק מהאשכולות המופעלים על ידי אלקטרה גם מהווים אמצעי תחבורה ציבורית יחיד באיזורים בעלי סיכון בטחוני... דומה כי לא יכול להיות חולק כי השבתת קווי האוטובוס של שלושת החברות מטילה מעמסה כבדה ביותר על הציבור, ויש לזכור כי עסקינן בציבור הכולל בעיקרו מי שאינו יכול להרשות לעצמו (מטעמים כלכליים, מטעמי גיל וכיו"ב) להעזר בתחבורה פרטית. השבתה של 8 שעות כפי המבוקש, ועל רקע האמור נדמית בלתי מידתית (ור' לענין זה האינדיקציות לענין מידתיות השביתה כפי שפורטו בהחלטה בהליך הקודם )".
7. בהחלטה מיום 26.5.22 הותרה שביתה בימי שני בין השעות 5:00-8:30 (ס"ק 43444-05-22)
8. להשלמת התמונה נציין שהעובדים במפעילי התחבורה הציבורית בישראל מאוגדים ככלל או במשיב או במסגרת ההסתדרות הלאומית. שני ארגוני העובדים פתחו במקביל בסכסוך הנוגע לשכר הנהגים. עניינם של העובדים המאוגדים במסגרת ההתסדרות הלאומית נדון בין היתר בבית הדין האזורי בתל אביב במותב בראשות השופטת הרמל. בהחלטות שהתקבלו בהליך זה צומצמו שביתות עליהן הכריזה ההסתדרות הלאומית. במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטות אלו ניתן ביום 20.6.22 פסק דינו של בית הדין הארצי (ברע 36645-06-22) קיבל את הערעור, דחה את הבקשות לסעד זמני כנגד השביתות וקבע : "אכן התחבורה הציבורית אינה "שירות ציבורי" כהגדרתו בחוק ישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז–1957. אף המשיבות מכירות בכך כי התחבורה הציבורית אינה עולה כדי שירות חיוני שהפסקתו עלולה לסכן חיים או את הביטחון או הבריאות (ראו: עניין מטרודן: עס"ק (ארצי) 57/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל, (3.3.2005); עס"ק (ארצי) 19/99 מקורות חברת מים בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, (17.10.2001)). יחד עם זאת מקובלת עלינו טענת המשיבות כי עסקינן ב"שירות מפתח" שהשבתתו "עשויה לגרום נזק חמור לאוכלוסיה בכללותה" (בר"ע (ארצי) 50556-09-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – רכבת ישראל בע"מ, (28.9.2011)) ולכן הפגיעה בשל שביתה בשירות זה מהווה שיקול בבחינת מידתיותה של השביתה"
9. מאז ההחלטה האחורנה בבית דין זה חלו מספר התפתחויות כפי שהוצגו לפנינו: שכר הנהגים הבסיסי הוא 43 ₪ לשעה. אין חולק כי המטרה המוצהרת המקורית של הסכסוך הארגוני הייתה להביא לשכר של 55 ₪ לשעה. אין חולק כי ביום 30.3.22 עמדות דרישות הארגון על שתי הצעות חלופיות: 1. בתמורה לשקט תעשייתי עד ינואר 23 נדרשה העלאה של 49 ₪ לשכר הבסיס או העלאה ל 50 ₪ לשעה בתמורה לשקט תעשייתי עד 3.23. לאחר מכן ככל הנראה מהמסמכים עמדה דרישת הארגון אף על כ- 48 ₪ לשעה. כאמור אין חולק שמאבק הנהגים כוון בו זמנית לחברות על מנת שיוציאו כסך מכיסן וגם למשרד החתבורה על מנת שיתקצב את העלאת השכר. כך, במוצג מב/1 שהוגש במהלך הדיון פרסם הארגון לעובדיו את דבר המגעים מול האוצר ומשרד התחבורה וגם טען ש"נראה שסוף סוף מתחילים להבין שם שעם ממשלה או בלי ממשלה, אם לא תהיה העלאה מיידית ומורגת בשכר הנהגים לא תהיה תחבורה ציבורית"
10. אכן המאבק נשא פרי שכן לאחר הגשת בקשה זו התבשרנו שמשרד התחבורה מצא מימון והואיל להקצות אותו לצורך העלאה זמנית של שכר הנהגים. בדיון ובתגובת המדינה שהוגשה בהליך זה התברר לנו כי התקצוב הנ"ל מותנה מבחינת המדינה בשקט תעשייתי עד 3.23 ובהיעדר מוחלט של שביתות. מבחינת החברות עלה בדיון שהתקצוב מספיק על מנת להציע לנהגים שכר של 47.5 ₪ לשעה. בהקשר זה צוין כי עם מפעילה נוספת "דן בדרום" שעובדיה מאוגדים במשיב, הגיע המשיב להסכם בתמורה לאותו שכר ואף נמוך ממנו.
11. בשלב זה דומה היה שמדובר בפריצת דרך שעשויה להביא לסיום הסכסוך תוך העלאת שכר הנהגים לערך המתקרב מאוד לזה שהוצע על ידי המשיב כבר בחודש מרץ. אלא, שהמשיב החליט, עם ההודעה על תקצוב להקשיח את עמדותיו בחזרה לדרישה המקורית או קרוב לכך ולהעלות את הדרישות מהחברות, תוך שהוא דורש שגם החברות ישתתפו מכיסן בהעלאה נוספת של השכר מעבר לתקצוב שעליו הודיעה המדינה.
12. כאמור, המשיב נאות להקפיא את השביתה לשבוע אולם המגעים בין הצדדים לא הבשילו. מהודעתו האחרונה של המשיב עולה שקיים פער בין הצעות החברות השונות ופער בין הצעות אלו ובין דרישת הארגון. הפער כמסתבר אינו גדול אך כאמור - הסכמות אין. עולה מהודעות הצדדים האחרונות כי הישיבות היו ענייניות.
13. לאחר ששקלנו את הבקשה החלטנו כי אין עילה משפטית להורות על מניעת השביתות המתוכננות במלואן, אולם יש מקום להורות על צמצומן באופן שיתקיימו כפי שהותר בהחלטה הקודמת בין השעות 5:00-8:30 בימים 4, 6, 11, 13 ליולי כפי שהוכרז.
14. ראשית באשר לאופי השביתה: כבר נאמרו בברע 36645-06-22 האמור דברים ברורים על ידי בית הדין הארצי: "עסקינן בסכסוך כלכלי, ולמצער בסכסוך מעורב – כלכלי ומעין פוליטי שהמרכיב המרכזי והדומיננטי בו הוא הסכסוך הכלכלי. בנסיבות אלה הגבלת השביתה תעשה רק כאשר קמה הצדקה ממשית לכך, למשל, עת השביתה מנוגדת לסעיף שקט תעשיתי או לסעיף מיצוי תביעות; לא ניתנה לגביה הודעה על פי חוק; ננקטת כצעד ראשון; אינה מידתית וכיוצ"ב".
15. בשלב הנוכחי בסכסוך, משעה שלכאורה מוצו האפשרויות כלפי המדינה, ברור שאופיו הכלכלי של הסכסוך הוא מובהק אף יותר שכן עיקר הדרישות כעת מופנה אל החברות עצמן.
16. אשר לשאלת המיצוי ושאלת תום הלב: בענייננו שתי השאלות כרוכות זו בזו שכן אין ספק שכל הצדדים ראו בתקצוב מטעם המדינה מפתח מרכזי לפתרון הסכסוך ואין ספק שבעניין זה חלה פריצת דרך. ניתן לראות גם בעין ביקרותית את התנהלות הארגון אשר חזר בו מהצעות ברורות שהציע, ומבקש לנצל את התקצוב האמור על מנת להפעיל לחץ נוסף על כיסי החברות עצמן. ניתן גם להטיל ספק במידת התבונה שבמהלך, בעת שברור שעצם המשכם של הצעדים הארגוניים עלול לסכן את נכונות המדינה להעביר תקצוב.
17. אגב הדברים- עמדה זו לדעתנו היא לגיטימית מצד המדינה, אשר כל עניינה בסכסוך הוא הבטחת רציפות השירות בתחבורה הציבורית ומטבע הדברים אינה רוצה להעביר כסף מבלי שתוצאה זו תושג. אין מדובר כטענת הארגון בהתערבות ביחסי העבודה.
18. אלא, שביקורת או שיקולים אלו, אינם מצויים במסגרת שיקול הדעת של בית הדין לעת הזאת, ובמיוחד לאור פסק דינו של בית הדין הארצי בסכסוך המקביל כאמור. הארגון העלה דרישות נוספות במסגרת ניהול מו"מ כלכלי. הדרישות הן לגיטימיות מבחינה חוקית. הארגון גם הסכים בדיון שהתקים לדחות את השביתות בשבוע על מנת לאפשר מיצוי מלא של המו"מ בנקודה זו. בנוסף, מרבית הטיעונים הנוגעים לנקודה זו אינם חדשים ונדונו בין הצדדים כבר חודשים ארוכים. על כן, מצב הדברים בניהול המו"מ לא מאפשר לקבוע שהצעדים הארגוניים ננקטים ללא מיצוי הולם של המו"מ או בחוסר תום לב קיצוני המצדיק את ביטולם.
19. נציין כי נסיבותיה של כל חברה שונות במקצת כמו גם יכולותיה הכלכליות, אולם משעה שהארגון מנהל את המאבק כעניין רוחבי לא מצאנו לנכון לרדת לדקויות אלו.
20. אשר למידתיות: גם בשים לב לאמור בפסק דינו של בית הדין הארצי עדיין אין חולק שמדובר על "שירות מפתח". בעניינו נטען גם ולא נסתר שיש להבחין בין המבקשות בענייננו, כל אחת מסיבותיה שלה ובין החברות שענייננן נדון בסכסוך המקביל בתל אביב. בעניין אלקטרה כבר נקבע כי היותה נותן שירות יחיד באזורים בעלי רגישות בטחונית גבוהה באוטובוסים ממוגנים מקרב את עניינה למצב של שירות חיוני. ואכן, השביתה עלולה לגרום לכך שנוסעים באזורים בעלי סיכון בטחוני ייאלצו לנסוע באמצעים מאולתרים ולא ממוגנים וזהו שיקול לצמצום ההשבתה. גם לגבי סופרבוס נטען ולא נסתר כי באזור העמקים בו היא מספקת שירות אין כל שירות חליפי בניגוד למפעילים באזורים אחרים בארץ. גם זה שיקול בענין מידתיות ההשבתה.
21. השביתות הוכרזו כאמור לפעמיים בשבוע. בעניין זה כבר נקבע בהליך הקודם כי "מתכונת שבה מתקימת שביתה אחת לשבוע למספר שעות ביום אחד: מצאנו כי בנסיבות הענין מדובר במתכונת מידתית ביותר. היא קוראת לניצול יעיל ונכון של פרקי הזמן שבין יום שביתה לעוקב אחריו לצורך הגעה למיצוי יכולת ההדברות, ויש לקוות , אף להסכמות- ולצמצום רב של הנזק לציבור ככל שמוצתה ההדברות לטוב ולמוטב. היא מאפשרת גמישות לצדדים להגעה להסכמות נקודתיות עובר לכל מועד שנקבע, ובכלל זה גם לייתור/דחיית/צמצום כולן או חלקן, והיא אף מאפשרת הערכות (ככל שהדבר ניתן) לצדדים ולציבור זמן מספיק מראש וכן "מרווחי נשימה"" הדברים יפים גם לענייננו ועל אף שנוסף יום השבתה נוסף, עדין מדובר במתכונת מידתית. מומלץ לנצל את אותם מרווחי נשימה להידברות נוספת.
22. התוצאה אליה הגענו היא כי השביתה תוגבל לאותן שעות כפי שנקבע בעבר ונמצא כמקובל על כל הצדדים כסביר. היינו כאמור בין השעות 5:00-8:30. זאת מאותם נימוקי מדתיות שציין בית הדין בהליך הקודם. בהקשר זה הבאנו בחשבון גם את העובדה שחלף זמן נוסף והסכסוך טרם נפתר, (שיקול לאישור להחרפת הצעדים, הבאה לידי ביטוי ביום שביתה נוסף בשבוע) ומאידך, את העובדה שאין מחלוקת שפריצות דרך משמעותיות נעשו והשבתה למשך 8 שעות היא בלתי מידתית בהקשר זה.

ניתנה היום, ב' תמוז תשפ"ב, (01 יולי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".