בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' הש' ר. קרלינסקי) מיום 22.6.22 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבות להוצאת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר נבצר ממנו מלהתייצב לחקירה בשל מצבו הרפואי, מהתיק ונאסר על המומחה החלופי שמונה לעיין בה.

הנדרש לנדון

1. המבקשת הגישה כנגד המשיבות תביעה לתשלום פיצויים מכוח פקודת הנזיקין (נ"ח) בשל נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, ביום 4.1.14, עת נפלה בקניון בנתניה ונחבלה (להלן- התאונה).

הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם בתחומים האורתופדי וא.א.ג., ואולם בשל הפערים שעלו בחוות דעת המומחים הוסיף בית המשפט ומינה, בהסכמת הצדדים תוך שהם שומרים על זכותם להיסמך על חוות הדעת מטעמם, מומחים מטעמו בתחומים אלו. כך מונה מטעם בית המשפט פר' ד. א. כמומחה בתחום א.א.ג. (החלטה מיום 8.11.16).

פרופ' א. הגיש חוות דעתו לתיק בית המשפט במסגרתה נקבעה למבקשת דרגת נכות בשיעור 10% בגין טנטון, ועוד 20% בגין סחרחורת והעדר שיווי משקל.

1. בין לבין, ומשניסו הצדדים לזמן את פרופ' א. לחקירה על חוות דעתו, נודע להם כי בשל מצבו הרפואי אין הוא יכול להתייצב לחקירה על חוות דעתו.
2. מתוך שכך, הגישו המשיבות 1-2 בקשה להוצאת חוות דעתו של פרופ' א. מהתיק, ומינוי מומחה אחר תחתיו בתחום א.א.ג, וכן עתרו להחזרת שכר הטרחה ששילמו למומחה. המשיבות 3-4 הצטרפו לבקשת המשיבות 1-2.

המבקשת התנגדה לבקשה וטענה כי זו הוגשה בשיהוי, וכי המשיבות הסתירו את מצבו של המומחה לאורך זמן והתנהלו בחוסר תום לב. המבקשת טענה כי אין למנות בנדון מומחה חלופי וכי כל מטרת הבקשה היא להוסיף חוות דעת נוספת אחר שחוות דעתו של פר' א. אינה נוחה להן. לחלופין, טענה המבקשת, כי ככל שימצא בית המשפט למנות מומחה חלופי הרי שיש להעביר לעיונו את חוות דעתו של פר' א..

החלטת בית משפט קמא

1. בהחלטתו מיום 22.6.22 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבות וקבע כי משלא ניתן לחקור את מומחה אין מנוס מהוצאת חוות דעתו מתיק בית המשפט ומינוי מומחה חלופי תחתיו וכי אין להציג למומחה החלופי את חוות דעתו של פר' א. קודם להכנת חוות דעתו שלו. ובלשון ההחלטה –

"...מקום שלא ניתן לחקור את המומחה על קביעותיו בשל הנסיבות שנוצרו, אין מנוס אלא להורות על הוצאת חווה"ד של פרפ' א. ולמנות מומחה אחר תחתיו שיבדוק את התובעת ללא התייחסות לחווה"ד הקודמת טרם עריכת חוות דעתו"

על החלטה זו מוגשת בקשת רשות ערעור בפניי.

תמצית טענות המבקשת

1. שגה בית משפט קמא משהורה על הוצאת חוות דעתו של פר' א. מהתיק ושלא לאפשר העברתה למומחה הנוסף שמונה, מאחר ומדובר בראיה שהוגשה לתיק, וקביעת בית משפט קמא מנוגדת לדין ולפסיקה. במקרה של מניעות מומחה בית המשפט להתייצב לחקירה על חוות דעתו רשאי בית המשפט למנות מומחה נוסף לצד המומחה הראשון כאשר אין לפגוע בזכות בעל דין להיסמך על חוות דעת קיימת, אשר משקלה יקבע בסופו של יום על ידי בית המשפט.

תמצית טענות המשיבות

1. משהורה בית משפט קמא על פסילת חוות הדעת והוצאתה מהתיק, אין אפשרות להציגה בפני המומחה שימונה. ומאחר והבר"ע מופנית כלפי ההחלטה האוסרת על העברת חוות הדעת למומחה החדש, יש לדחותה על הסף. בנוסף ההלכות אליהן מפנה המבקש דנו במקרים על פי חוק הפלת"ד ולא מכח פקודת הנזיקין לפיכך אין ללמוד מהן לנדון.

לאחר עיון בטענות הצדדים, הוחלט לקבל את הבקשה וליתן רשות ערעור ולדון בה כבערעור.

דין הערעור להתקבל.

מעמדה של חוות דעת מומחה שנבצר ממנו להיחקר על חוות דעתו מחמת פטירתו או מטעמים רפואיים

1. הובהר בפסיקה כי חוות דעת מומחה, ובכלל זה מומחה רפואי, מהווה ראיה בהליך המשפטי, כאשר המומחה עשוי להיות עד במשפט, וזאת בין אם מדובר בחוות דעת מומחה רפואי שהתמנה מטעם בית המשפט בהתאם להוראת תקנות סדר הדין האזרחי, ובין אם בהליך אחר דוגמת הליך מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (ראה: אליעזר ריבלין, תאות הדרכים- תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים (מהדורה 5, 2020) עמ' 587).
2. עוד נפסק לעניין זה, כי פטירת המומחה אינה פוגמת או פוסלת את חוות הדעת, אלא יש בה להשליך על יכולת הצדדים לחקור את המומחה, ולכן יש בכך כדי להשפיע על המשקל שיינתן לחוות הדעת כראיה. וכך הבהיר ונימק כב' הש' צ. זילברטל ברעא 5472/16 - פלונית נ' פלונית, (2016) (להלן - עניין פלונית) -

"מינוי מומחה תחת מומחה שנפטר, אין מדובר במינוי מומחה "חלופי", במובן זה שהמומחה הקודם וחוות דעתו פסולים בשל פגם כלשהו שנפל בהליך הכנת חוות הדעת (ראו והשוו: אנגלרד, בעמ' 497-496), אלא במינוי מומחה "נוסף", באופן שחוות הדעת הראשונה אינה פסולה ולא חלפה מהעולם. למעשה, מדובר בשני מומחים שנמצאו ראויים וכשרים על-ידי בית המשפט, ולפיכך חל הכלל לפיו אין פסול בהיזקקות של מומחה אחד שמונה על-ידי בית משפט לחוות דעת שניתנה על-ידי מומחה ממונה אחר (רע"א 333/89‏ "שלוח" חברה לבטוח בע"מ ‎‎נ' ידידים, פ''ד מג(4) 375 (1989)). פטירת המומחה אינה מפקיעה את חוות דעתו או פוגמת בתוקפה, אלא אך משליכה על היכולת לחקור את המומחה ולהמשיך בהתנהלות ההליך בהיעדרו. מכאן, כמובן, המשקל שניתן להעניק לה בעת בחינת מכלול הראיות. אלו הרציונאלים שעמדו בבסיס עניין פוקס הנזכר. יתרה מכך - מדוע שבעל דין שסבור שזכה ביתרון מסוים על יסוד חוות דעתו של המומחה שנפטר ייאלץ לוותר כליל על אותו יתרון כתוצאה ממאורע בלתי צפוי שאין לו שליטה עליו. ההגינות מחייבת שבמקרה כזה המומחה הנוסף יביא במניין שיקוליו גם את דעת קודמו, ואם יחלוק עליה יהא עליו לנמק את עמדתו-שלו..."(הדגשה שלי – צ.ו; וכן ראו לעניין זה החלטתי בעניין רעא (מרכז) 48276-12-21 - ש. שלמה חברה לביטוח בעמ נ' פלונית, (2021)וכן ראו תא (ראשון לציון) 53281-01-19 - פלוני נ' כלל חברה לביטוח בעמ, (2020) וכלל המובאות המפורטות שם)

1. הובהר בפסיקה כי אין כל מניעה להעביר לידי מומחה חלופי שמונה ע"י בית המשפט תחת מומחה אחר שנבצר ממנו להיחקר על חוות דעתו בין אם מחמת פטירה ובין אם מטעמים רפואיים אחרים, את חוות דעתו של המומחה הראשון, אלא אם קיימות נסיבות ספציפיות למניעת הצגת חוות דעת כאמור (רע"א 4951/05 פוקס נ' הדר חברה לביטוח (2006) (להלן: עניין פוקס)). פסיקה זו מתבססת על כך שחזקה על מומחה הממונה מטעם בית המשפט שידע לקבוע ממצאים ולחוות דעתו ללא פניות, גם כשמונחת לפניו חוות דעתו של מומחה בלתי תלוי אחר, שנמצא כשיר לשמש מומחה מטעם בית משפט באותו עניין (רע"א 2033/94 צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' פרטוק (1994)). וכך נפסק בענין פוקס הנ"ל –

"כך, "עקרון הניטראליות" (כלשונו של פרופ' י' אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים  (מהדורה שלישית, תשס"ה) 467) הוא שהתווה את הדרך: חוות דעת של מומחה ניטראלי ואובייקטיבי – ומומחה שמונה מטעם בית המשפט בכלל זה – אין בעיקרון סיבה למנוע את הצגתה בפני מומחה אחר, אם כי סיבה כזו עשויה להימצא בנסיבותיו של מקרה פרטי זה או אחר.   מדיניות זו נראית לי נכונה, הכל, כאמור, ככל שבית המשפט אינו מתרשם כי ישנן נסיבות ספציפיות אשר בגינן אין זה ראוי שהמומחה החדש ייחשף לחוות הדעת הקודמת. בענייננו, לא מצאתי נסיבות כאלה בהחלטת בית המשפט המחוזי, וגם לא בתגובת המשיבות." (הדגשה שלי – צ.ו)

1. בנדון, הן בהחלטת בית משפט קמא והן בתגובת המשיבות, לא מצאתי כל נימוק או הצבעה על נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל לפיו חוות דעתו של המומחה הקודם אינה פסולה ואין למנוע העברתה למומחה הנוסף שמונה. הטעם היחיד המועלה ע"י המשיבות להוצאת חוות הדעת הוא העדר יכולתן לחקור את המומחה ועמדתן שלהם כי חוות הדעת מופרכת ואולם בכך לא די על מנת להציג את העדר הצגתה למומחה הנוסף.

כך גם לא מצאתי עילה לאבחנה בין מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהליך נזיקי כללי להליך מכוח חוק הפלת"ד. דווקא בהליך מכוח חוק הפלת"ד בו אין הצדדים יכולים להתמודד עם חוות דעת המומחה זולת לחקירתו היה מקום להחמיר יותר בכל הקשור להצגת חוות דעת קודמת למומחה הנוסף מאידך בהליך נזיקי כללי בו כל צד מחזיק בחוות דעת מטעמו הטעם לאי הצגת חוות הדעת למומחה הנוסף נקלש.

1. בנסיבות העניין מצאתי לקבל את הערעור ולהתיר את הצגת חוות דעתו של פר' א. למומחה הנוסף עוד קודם להכנת חוות דעתו, כאשר יובהר ויודגש כי המומחה אינו מחויב לקביעות נושא חוות הדעת הנזכרת.
2. המשיבות יישאו בהוצאות המבקשת בסך 2,000 ₪.
3. ניתן לפרסום ללא פרטי המבקשת.

ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"ב, 10 יולי 2022, בהעדר הצדדים.