1. לפניי בקשה שהגישה המבקשת למתן סעד זמני ארעי, במעמד צד אחד, לפיו אורה כי המשיבה 1 תפקיד בקופת בית המשפט סך של 1.4 מליון ש"ח.

על פי העולה מהבקשה ומהמסמכים שצורפו, בין המבקשת למשיבה 1 נחתם הסכם, הכולל גם התחייבות אישית של המשיבים 2-3. לטענת המבקשת המשיבים הפרו את ההסכם, ובין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכי בוררות. המבקשת מוסיפה וטוענת כי קיים לה חוב כלפי צד שלישי ("הדפוס החדש") ובמסגרת הסדר אליו הגיעה עימו המחתה היא לאותו צד שלישי את זכותה לפי ההסכם עם המשיבים, בסך של מליון ש"ח. עוד מציינת המבקשת כי במסגרת הליך הבוררות ביקשה היא כי סכום החוב של המשיבה 1 כלפיה יופקד על ידי המשיבים בידי נאמן, אך הבורר נמנע מלהורות כמבוקשה וציין כי בידי המבקשת לפנות לבית המשפט.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, סבורה אני כי יש לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתגובה, וזאת מהטעמים הבאים:

מהחומר שצורף עולה כי במסגרת הליכי הוצאה לפועל שמנהלת הדפוס החדש הוטל על ידה צו עיקול על נכסי המבקשת שאצל המשיבה 1 (נספח 5 לבקשה, צו עיקול מיום 25.2.2021). בבקשה הנוכחית עותרת המבקשת כי המשיבה 1 תפקיד בקופת בית המשפט סכום כספי לשם הבטחת ההסדר שלה עם הדפוס החדש, וזאת חלף מימוש העיקול שכבר הוטל במסגרת הליך ההוצאה לפועל. לא ניתן בבקשה כל טעם מבורר לסטות מדרך המלך של מימוש העיקול הקיים, או לחלופין הגשת בקשה לעיקול זמני מטעם המבקשת עצמה. יוזכר בהקשר זה כי ככלל סעד זמני נועד לשמור על המצב הקיים, ובהתאם כאשר בעל דין מבקש למנוע דיספוזיציה בסכום כספי עותר הוא ככלל למתן צו עיקול זמני על אותו הסכום, סעד שדרך כלל די בו כדי לשמור על המצב הקיים, ולא הובהר מדוע יש לסטות מכך במקרה דנן. לכך יש להוסיף כי הסעד המבוקש הוא מתן צו עשה, סעד הניתן במקרים חריגים ובמשורה, ואיני מוצאת הצדקה לתתו מקום בו כבר הוטל עיקול על אותם הכספים, ומקום בו המבקשת רשאית אף היא לעתור בבקשה מטעמה לעיקול זמני.

לאמור אוסיף כי בבקשה נזכרים שיעבודים ועיקולים נוספים שהוטלו בעבר, ולא הוכח כדבעי כי על הסכום מושא הבקשה לא מוטלים כיום עיקולים נוספים, וגם טעם זה תומך במסקנה כי ראוי לפעול בדרך המלך של מימוש העיקול במסגרת הליכי ההוצאה לפועל או במסגרת בקשה עצמאית לעיקול זמני, כך שיובטח שלא מתבצעת העדפת נושים, ויצוין כי טענת המבקשת לפיה המשיבה 1 נמצאת לפני חדלות פרעון אך מחזקת מסקנה זו. כן יצוין כי מפרוטוקול הדיון בהליך הבוררות אשר צורף עולה כי סוגית העיקולים נדונה בעבר בבית המשפט, אך לא צורפו ההחלטות שניתנו בעניין, דבר שהיה נדרש לשם הצגת תמונה שלמה ומניעת החלטות סותרות.

לבסוף אציין כי המבקשת טוענת כי הסכום שהפקדתו מתבקשת הוא בבחינת חוב בלתי שנוי במחלוקת של המשיבים כלפיה, אולם טענה זו נסתרת מכך שהיא עצמה ציינה כי כיום המשיבים מבקשים להורות על ביטול ההסכם בין הצדדים והשבת סכומים ששולמו, טענות אשר תתבררנה במסגרת הליך הבוררות המתנהל בין הצדדים.

3. נוכח כל המפורט לעיל, ומשהגעתי למסקנה כי הבקשה, על פניה, אינה מגלה עילה ולכן יש לדחותה על הסף, סבורה אני כי מקרה זה בא בגדר המקרים בהם ראוי לדחות את הבקשה ללא תשובה וללא דיון במעמד הצדדים (ראו: רע"א 1556/21 עירון נ' עו"ד אלרן שפירא בר-אור, פסקאות 19-20 (22.4.2021)).

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"ב, 29 יוני 2022, בהעדר הצדדים.