ניתנה ביום 11 יולי 2022

סגן הנשיאה אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי באר שבע (השופטת רחל גרוס; ב"ל 15874-08-20) מיום 16.5.2022, שדחתה את בקשת המבקש להורות על פסילת חוות דעת המומחה האחר שמונה בתיק - ד"ר אנג'ל, ולמנות תחתיו מומחה רפואי מתחום הרפואה התעסוקתית ורפואת הספורט.

רקע

1. בבית הדין האזורי מתבררת תביעת המבקש להכרה בליקוי בברכיו כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה. המבקש צירף לתביעתו חוות דעת של ד"ר גפן טמיר, מומחה ברפואה תעסוקתית, רופא ספורט ושיקום (להלן - ד"ר טמיר).
2. לאחר דיון הוכחות שהתקיים ביום 9.6.2021 הגיעו הצדדים להסכמה על התשתית העובדתית הבאה:

"א. התובע יליד שנת 1967.

ב. התובע הינו בעל עסק לייצור אריזות פלסטיק וקרטון החל משנת 1991.

ג. התובע שותף בעסק יחד עם אחיו. אחיו של התובע אחראי על הצד הניהולי בעסק והתובע אחראי על הצד התפעולי.

ד. במסגרת אחריותו של התובע, התובע עובד גם בעצמו בעסק ביחד עם העובדים.

ה. החל משנת 1991 ועד שנת 2011 התובע נדרש במסגרת עבודתו לבצע את הפעולות הבאות:

ה.1 פעולה של הרמת גליל – התובע מכופף את הברכיים ומרים גליל ששוקל בין 40 ל-70 ק"ג. פעולה זו מתבצעת בין 20 ל-24 פעמים ביום.

ה.2 פעולה של עליה במדרגות – מדובר בעליה של שלוש קומות אחת לשעה לערך (מדובר בערך ב-40 מדרגות אותן הוא נדרש לעלות).

ה.3 פעולה של ירידה במדרגות תוך נשיאת קרטון במשקל של בין 15 ל-20 ק"ג – מדובר בירידה של שלוש קומות אחת לשעה לערך (מדובר בערך ב-40 מדרגות אותן הוא נדרש התובע לרדת תוך כדי נשיאת הקרטון).

ה.4 הפעולה של הזנת קרטון למכונה – מדובר בהרמה של חבילת גיליונות קרטון במשקל של 15 ק"ג, הליכה עם הגיליונות האמורים למרחק של כ-2 מטרים. עליית מדרגה אחת והזנת החומר לתוך מחסנית המכונה. פעולה זו התובע מבצע כ-3 פעמים בשעה ובממוצע 70 הטענות של 15 ק"ג ביום.

במהלך יום העבודה התובע היה פעיל כל היום למעט זמן הפסקת אוכל של עשר דקות רבע שעה.

ו. החל משנת 2011 התובע הוריד את היקף העבודה פיזית שהוא מבצע לאור מצבו הרפואי והוא מבצע את פעולת הרמת הגליל רק בעזרת עובד נוסף ובכלל היקף העבודה הפיזית שהתובע מבצע פחת בכ-50%, כך שהוא מבצע כחצי מהפעולות שהוזכרו בסעיף ה' לעיל.

ז. מצורפים בזה לכבוד המומחה שלושה סרטונים המתעדים את חלק מהפעולות המפורטות בסעיף ה' לעיל (פעולת הרמת הגליל, פעולת העלייה במדרגות ופעולת הזנת הקרטון במכונה).

ח. מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהחומר הרפואי המצוי בתיק."

1.  על יסוד הסכמה זו מינה בית הדין האזורי ביום 9.6.2021 את ד"ר אלכסנדר ברוסקין לשמש כמומחה יועץ רפואי לבית הדין ( להלן - המומחה) בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודתו של המבקש לבין הליקוי בברכי המבקש.
2. ביום 18.7.2021 התקבלה חוות דעתו של המומחה ובה נקבע כי לא נמצאו "עדויות רפואיות לכך שתנאי עבודתו השפיעו על מצבו בברכיים". לאחר קבלת חוות דעת המומחה, עתר המבקש לפסילת חוות הדעת. תחילה מן הטעם שהמומחה שמונה מטעם בית הדין אינו מומחה בתחום הברכיים או בתחום רפואת הספורט והרפואה התעסוקתית, בהם חיווה דעתו. לאחר מכן, לאחר שבית הדין האזורי הפנה להלכת לגזיאל^[1], מן הטעם שהמומחה שמונה משמש כפוסק בוועדות רפואיות מכח חוק הביטוח הלאומי.
3. בהחלטתו מיום 12.10.2021, הורה בית הדין האזורי על פסילת חוות דעת המומחה, כך:

" 1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב להלכת בית הדין הארצי בעב"ל 389/09, לגזיאל שמואל נ' המוסד (ניתן ביום 14.2.11) שלפיה ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות לא ימונו כמומחים יועצים בבית הדין לעבודה למעט במקרים חריגים, אשר המקרה הנדון אינו נמנה עליהם (לא הייתה הסכמה דיונית ולא קיים טעם מיוחד למינוי המומחה המשמש גם כפוסק בוועדות הרפואיות), הנני מורה על פסילת חוות הדעת של ד"ר ברוסקין ומינוי מומחה אחר בתיק.

2. למעלה מהצורך אציין, כי אין בעובדה כי התובע לא ביקש לפסול את המומחה מיד לאחר שמונה כדי ללמד כי התובע הסכים למינוי האמור. לעניין זה, דעתי היא, כי לא חלה על התובע חובה לבדוק האם מדובר במומחה המשמש כפוסק בוועדות הרפואיות לאחר מינוי על ידי בית הדין, שכן, כאמור, מלכתחילה, אין מקום למנות מומחה הפוסק בוועדות רפואיות כמומחה מטעם בית הדין.

3. החלטה בדבר מינוי המומחה האחר תינתן בנפרד ותשלח לצדדים ולמומחה."

1. עוד באותו היום הורה בית הדין האזורי על מינוי של ד"ר אנג'ל כמומחה יועץ רפואי אחר לבית הדין (להלן - המומחה האחר) לבית הדין בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודת המבקש לליקוי ממנו סובל.
2. להלן השאלות שהופנו למומחה האחר ותשובותיו בחוות דעתו מיום 25.10.2021:
3. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בברכיו?

"הליקויים שנמצאו בברכיו של מר שגיא הינם שנויים ניווניים ניכרים (בעיקר בלשכה המדיאלית). נמצא גם מנח וארוס של הברכיים (מה שמכונה רגלים O)."

1. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

"כריעות והרמת משאות מעבירות כוחות גם לברכיים, וניתן לכן להגיד כי יש קשר סיבתי כלשהו בין עבודתו לליקוי הניווני בברכיים."

1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות א האבן עליה הן נוטפות).

"מנגנון התרומה הוא בנזקים מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה לשחיקה שבברכיים."

1. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)

"בניגוד למידע שנמסר לד"ר טמיר שנתן חוות דעת בתיק זה, עולה מהמסמכים בתיק הרפואי כי התובע היה פעיל בכדורגל במשך שנים (לפחות בשנים 2001 עד 2008 בהן רשומות פציעות חוזרות במשחקי כדורגל). כמו כן הוא היה פעיל בחדר כושר לפחות בשנים 2011 עד 2019. מנח וארוס של הברכיים תורם גם כן להתפתחות שנויים ניווניים במדור המדיאלי.

ברישום בפברואר 2013 מצוין כי היו לו בברכיים פציעות ספורט בעבר וכי הוא עבר ניתוחי ארתוסקופיות.

בעבודתו, כפי שהיא תוארה בהחלטה ונראית בסרטוני הוידאו, אין כריעות רבות וממושכות. גם הרמה ונשיאת המשאות אינה בדרגה שתגרום נזק משמעותי. בנתונים אלה, של מנח וארוס, פציעות קודמות, ארתרוסקופיות קודמות ופעילות כדורגל וחדר כושר, דעתי היא כי תרומת העבודה הינה פחותה מ-20%."

1. בהמשך, הגיש המבקש בקשה להפנות 52 שאלות הבהרה למומחה האחר. לאחר דין ודברים, הועברו למומחה האחר 15 שאלות הבהרה וביום 28.3.2022 חיווה המומחה האחר דעתו ביחס לשאלות הבהרה שהופנו אליו.
2. ביום 4.4.2022 לאחר קבלת תשובות המומחה האחר לשאלות ההבהרה מטעם המבקש, ביקש המבקש להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה האחר מן הטעם שחוות הדעת בעניינו הנוגעת לתחום הרפואה התעסוקתית ורפואת הספורט חורגת מתחום התמחותו, שהיא כירורגיה אורתופדית. עוד עתר המבקש במסגרת בקשתו זו למנות מומחה נוסף, שתחום התמחותו הוא רפואה תעסוקתית ורפואת ספורט.

ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור

1.  ביום 16.5.2022 דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקש וזאת מן הטעמים הבאים: בקשת המבקש לפסילת חוות דעת המומחה האחר ולמינוי מומחה רפואי נוסף הוגשה רק לאחר שהתקבלה חוות הדעת של המומחה האחר ומן הטעם שאינה תואמת את ציפיותיו של המבקש; המבקש סובל מפגיעה אורתופדית, ועל כן מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית הינו המומחה בעל המומחיות המתאימה לבחון את עניינו; לאחר קבלת חוות הדעת התברר לבית הדין כי הבסיס העובדתי עליו נסמך ד"ר טמיר, המומחה ברפואה תעסוקתית אשר נתן חוות דעת מטעם המבקש, אינו נכון. שכן, בחוות דעתו שולל ד"ר טמיר פגיעות ברכיים קודמות, בעוד שהמומחה האחר מציין כי בתיק הרפואי מתועדות "פציעות חוזרות ממשחקי כדורגל"; בקשת המבקש למינוי מומחה בתחום רפואת הספורט מסיתה את הדיון מהעניין העיקרי, בחינת השאלה האם הפגיעה בברכיו נבעה מתנאי העבודה; לאור קביעת המומחה כי על רקע הנתונים העולים מתיקו של המבקש, תרומת העבודה, הפחותה מ-20%, אינה מהווה טעם למינוי מומחה בתחום רפואת הספורט.
2. על רקע הדברים האמורים ובכללם קביעת המומחה הרפואי כי "תרומת העבודה הינה פחותה מ-20%" ובשים לב לכך שחוות דעת המבקש מתבססת לכאורה על נתון עובדתי שגוי, התבקש המבקש להודיע עמדתו לעניין המשך ניהול ההליך.
3. ביום 24.5.2022 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית הדין על דחיית הבקשה לפסילת המומחה האחר ומינוי מומחה נוסף תחתיו. המוסד התנגד לבקשה.
4. ביום 16.6.2022 החליט בית הדין האזורי בבקשה לעיון חוזר כך:

" 1. בית הדין אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו.

2. לאור האמור ובהתחשב בנימוקי ההחלטה מיום 16.5.2022, לא מצאנו מקום לעיון חוזר בבקשה.

3. למעלה מהצורך ובשים לב לנטען בסעיפים 4-6 לבקשה, נוסיף כי הטעם לפסילתו של ד"ר ברוסקין לא היה כי המומחה אינו בעל מומחיות בתחום ברכיים וברפואת ספורט ותעסוקה, אלא אך ורק מהטעם כי לאחר מינוי הוברר לבית הדין כי הוא משמש כפוסק בוועדות הרפואיות (לעניין זה ראו החלטת בית הדין מיום 12.10.21).

4. עוד נציין, כי אין בידנו לקבל את טענת התובע שלפיה המומחה שנתן את חוות הדעת בתיק, ד"ר אנג'ל, אינו בעל המומחיות הנדרשת (כנטען בסעיף 5 לבקשה). המומחה נתן את חוות דעתו ביחס לטענה לפגיעה כתוצאה מתנאי העבודה. העובדה כי המומחה מציין כי בתיק הרפואי מתועדות פציעות ספורט קודמות אין בה כדי להקים צורך במינוי מומחה בתחום רפואת הספורט.

5. בנסיבות העניין, הבקשה דחית. "

בקשת רשות הערעור:

1. בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענותיו כפי שעלו בבקשותיו לפני בית הדין האזורי. עוד מוסיף המבקש כך: החלטת בית הדין האזורי מנוגדת לגישה הליברלית הנוהגת ביחס למינוי מומחים; בית הדין האזורי העביר לידי המומחה האחר את חוות הדעת הפרטית מטעם המערער, בניגוד להלכה הפסוקה, המהווה פגם היורד לשורש העניין המצדיק את פסילת חוות דעת המומחה האחר; המומחה האחר קבע קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין העבודה לליקוי בברכיו ועל כן די בכך כדי לאפשר מינוי מומחה נוסף; חוות דעת המומחה האחר לוקה בחוסר סבירות, מנוגדת למחקרים ביחס לשחקני כדורגל מקצועיים וניתנה בהעדר נתונים, ובתחום שהמומחה האחר אינו בקיא בו.

הכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, גם מבלי להידרש לתשובת המשיב. להלן יפורטו טעמיי:
2. למעשה עסקינן בבקשת רשות ערעור התוקפת את החלטת בית הדין האזורי מיום 16.5.22 (דחיית הבקשה למינוי מומחה נוסף תחת המומחה האחר). משכך בקשת רשות הערעור על החלטה זו הוגשה באיחור תוך ניסיון לעשות שימוש ב"טכניקה" של בקשה לעיון חוזר שנדחתה בהחלטה מיום 16.6.22. זאת אין לקבל, ורק לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות בשל התנהלות דיונית זו.
3. מעבר לדרוש אציין כי החלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף כמו גם פסילת חוות דעת של מומחה רפואי קיים, היא החלטה דיונית, המסורה לשיקול הדעת של ערכאה הדיונית, אשר ערכאת הערעור תמעט להתערב בה אלא בנסיבות חריגות, אשר אינן מתקיימות בעניין זה. עוד אציין כי החלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף הינה החלטת ביניים, הנתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אשר "מן הראוי שהתערבות זו תהיה מועטת ויש להשאיר בידי הערכאה הדיונית מרווח מתאים להפעיל את שיקול דעתו הראוי בעניין הנדון לפניו, ועל-פי היריעה הפרושה לפניו"^[2]. לא מצאתי, כי התקיימו נסיבות המצדיקות לחרוג מכלל זה.
4. לא מצאתי כל טעות בהחלטות בית הדין האזורי, שהן מפורטות ומתייחסות אחת לאחת לטענות המבקש, ודי באמור שם. על כל פנים ודאי שאין בהן טעות המצדיקה את עצירת הדיון. כך שלא מתקיים האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, לפיו תינתן רשות ערעור רק "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".
5. למותר לציין, כי המבקש יוכל להעלות במסגרת ערעור על פסק הדין, ככל שיוגש, את כל טענותיו, לרבות טענות בנוגע לחוות דעתו של המומחה האחר.
6. סוף דבר - הבקשה נדחית. כאמור, לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשפ"ב (11 יולי 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל (ארצי) 389/09 שמואל לגזיאל - המוסד לביטוח לאומי (14.2.2011). ↑

2. דב"ע (ארצי) נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (20.5.1997). ↑