לפניי בקשת המשיבים בערעור, לדחות על הסף את הבקשה שהגישה המערערת לעיכוב ביצוע פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין (להלן: "המפקחת"), עליו הוגש הערעור.

החלטתי להיעתר לבקשה.

לא ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של המפקחת, בתיק הערעור, בהתעלם מכך שבקשה זהה, שהוגשה קודם לכן למפקחת, נדחתה.

כאשר נדחית בקשה לעיכוב ביצוע על ידי הערכאה שנתנה את פסק הדין, אין להגיש בקשה חדשה לערכאת הערעור, אלא בר"ע על החלטתו של בית המשפט קמא (ע"א 2631-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נור מסארוה (17.6.15). בענייננו, מאחר שהחלטת ביניים של המפקחת על רישום מקרקעין ניתנת לערעור בזכות (רע"א 1862/14 זיסמן נ' נציגות הבית המשותף (31.314)) היה על המערערת להגיש ערעור.

המערערת מבקשת, כי ככל שתתקבל הבקשה, יושאר צו עיכוב הביצוע הזמני שניתן ביום 5.7.22 על כנו, עד להגשת הערעור בתוך מספר ימים. לא מצאתי מקום לקבל את בקשתה זו, הן מהטעם הפרוצדורלי, שאינו מאפשר זאת כשאין בקשה תלויה ועומדת, והן מאחר שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה ממילא לאחר המועד שנקבע לביצוע פסק הדין.

אין מקום גם לפטור את המערערת מהפקדת ערובה בערעור שיוגש, רק מהטעם שהיא נדרשת כעת להגיש ערעור נפרד בנושא.

ככל שהמערערת סבורה כי מתקיימים בעניינה התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת ערובה - אף שהפקידה ערובה בתיק הערעור על פסק הדין, דבר המעיד לכאורה על יכולת כלכלית - תגיש בקשה נפרדת הנתמכת בתצהיר ובראיות כנדרש.

לאור כל האמור, אני מורה על מחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ועל ביטול החלטתי מיום 5.7.22 בדבר עיכוב ביצוע זמני.

המערערת תישא בשכר טרחת בא כח המשיבים בגין בקשה זו בסכום של 2,340 ₪.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.