לפני בקשה למתן אורכה לצורך הגשת בקשה להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב 1982 ( להלן : " החוק").

בקשה זו דנה בהודעת תשלום קנס שמספרה 55214573, שנרשמה למבקש בתאריך 30/12/2021 וענינה רכיבה על קורקינט חשמלי על מדרכה , בניגוד לסעיף 122א לתקנות התעבורה התשכ"א 1961. ( להלן : "הדוח" ).

המבקש מפרט שלאחר שקיבל את הדוח בשטח , כחצי שנה לפני מועד הגשת בקשה זו , הגיש בקשה לעירייה לביטול הדוח. לדבריו העירייה לא חזרה אליו עם מענה. כשבועיים בטרם הגשת הבקשה נודע לו , מהודעה שנשלחה לו מהעירייה , שחובו טפח עקב אי התשלום. בירור טלפוני גילה שבקשת ביטול הדוח נדחתה.

המבקש מתרעם על כך שהמשיבה לא טרחה ליידעו בדבר דחיית פנייתו וכך נמנע ממנו להגיש בקשה להישפט במועד.

המבקש לא מפרט את התאריך בו הגיש את הבקשה לביטול הדוח למשיבה.

המבקש מעלה טענות כנגד העבירה המיוחסת לו. לדבריו לא רכב כלל על הקורקינט החשמלי בעת ביצוע העבירה . מטעם זה הוא סבור שיש לאפשר לו להישפט על הדוח.

ב"כ המשיבה בתגובתה מבקשת לדחות את הבקשה.

לדבריה המבקש לא פירט כלל את המועד בו הגיש את הבקשה לביטול הדוח לעירייה.

על פי מענה המשיבה הבקשה לביטול הדוח הוגשה בתאריך 1/2/2022.

על פי הוראת סעיף 229 (א) המבקש אמור היה להגיש בקשה להישפט תוך 30 ימים ממועד קבלת הדוח והוא נמנע מלעשות כן.

המשיבה טיפלה בבקשתו , חרף החריגה מהמועד הנקוב בחוק , ודחתה את בקשתו.

ב"כ המשיבה מציינת שמענה המשיבה נשלח בדואר רשום לכתובתו הידועה של המבקש.

המבקשת מפנה למעטפה שחזרה עם ציון " לא נדרש" ולטופס מעקב אחר משלוח דבר דואר בדואר רשום , ממנו ניתן ללמוד שהיה ניסיון מסירה דבר הדואר בביתו של המבקש וכמוכן הושארו לו שתי הודעות לבוא ולקבל את דבר הדואר.

המבקש לא הגיע לסניף הדואר ודבר הדואר הוחזר למבקש.

ב"כ המשיבה מבהירה שמענה לבקשת ביטול הדוח נשלח בדואר רשום ולכן לגישתה על פי סעיף237 (2) יש לראות את המבקש בתור מי שקיבל את המענה ונמנע מלהגיש את הבקשה במועד.

כמוכן מוסיפה ב"כ המשיבה שהבקשה אינה מגלה הגנה של ממש ככל שנוגע לנסיבות ביצוע העבירה. הפקח שערך הדוח מפרט בדוח שהמבקש נצפה רוכב על הקורקינט החשמלי ומעבר לכך הפסיקה קובעת שדי בפוטנציאל השימוש בכוח חשמלי להנעת הקורקינט כדי לייחס למבקש את ביצוע העבירה.

דיון והכרעה

השאלה הראשונה שעלי לתת עליה את הדעת היא אם מענה העירייה , לבקשה לביטול הדוח הומצא למבקש כדין.

סעיף 237 (א) (2) לחוק קובע שהמצאת מסמך על פי חוק זה תתבצע בין היתר על ידי " משלוח מכתב רשום לפי מענו של אדם...., עם אישור מסירה ..."

בית המשפט רשאי לראות בהזמנה כהזמנה שהומצאה כדין אם יוכח שהנמען סירב לקבל את דבר הדואר הרשום או נמנע מלחתום על אישור המסירה ( סעיף 237 (ג) לחוק).

יש לציין שעל מכתב מענה לבקשה לביטול דוח לא חלה תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד 1974 ( "חזקת המסירה") . תקנה זו דנה בעבירות קנס אך מגבילה עצמה להודעה על ביצוע עבירה , הודעה לתשלום קנס, או להזמנה למשפט.

אינני סבור שמענה לבקשה לביטול דוח לפי סעיף 229 (ד) לחוק נופל לגדר תקנה 44א.

יצויין שגם ב"כ המשיבה אינה טוענת לחזקת המסירה מכוח תקנה 44א.

אני מתקשה לקבל שדבר דואר שהוחזר למשיבה כ" לא נדרש" ניתן לראות בו כדבר דואר שהמבקש סירב לקבל אותו או נמנע מלחתום על אישור המסירה , ולפיכך אינני סבור שבאפשרותי לראות מכתב התגובה שנשלח כמסמך שנמסר כדין למבקש לפי סעיף 237 (ג) לחוק.

תמיכה לעמדתי זו אני מוצא בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 20102-08-11 משארקה איאד נ' מדינת ישראל (נבו 03.11.2011) ; עפ"ת 46131-02-16 אגמי נעם נ' מדינת ישראל. לגישתי בשני פסקי דין אלו עוסק בית המשפט במשמעות חזרתו של דואר רשום מהטעם " לא נדרש" כאשר דנים במסמכים שחזקת המסירה לפי תקנה 44א לתקנות אינה חלה עליהם.

כמוכן במקרה זה ניתן לראות שדבר הדואר הרשום הוחזר לעירייה בתאריך 17/5/2022.

הבקשה הוגשה לבית משפט זה בתאריך 7/7/2022 לאחר שנמסר למבקש שחובו צבר תוספת.

אינני מוצא שמדובר במבקש שהתמהמה בהגשת הבקשה.

לפיכך אני נעתר לבקשתו למתן אורכה לצורך הגשת הבקשה להישפט.

מזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

ערעור – כמפורט בדין.

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"ב, 30 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.