לפניי בקשת המבקשת לביטול צו לפתיחת ההליכים.

רקע

1. צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ניתן, לבקשתו, על ידי הממונה בתאריך 16.8.2022, במסגרתו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 150 ₪ החל מחודש 09/2022. ליחיד חמישה ילדים משלוש נשים שונות: שני ילדים בני חמש שנים מהמבקשת, ילדה אחת בת 21 מאישה אחרת ותאומות מבת זוגו הנוכחית.
2. היחיד חויב לשלם דמי מזונות שנקבעו בפסק דינו של בית הדין הרבני בחיפה שניתן בתאריך 2.3.2022, עוד בטרם נכנס להליך, בסך של 3,200 ₪ עבור ילדיו מהמבקשת (1,600 ₪ עבור כל אחד מהילדים), החל מחודש 02/2022. כבר בצו לפתיחת הליכים ניתנה החלטת הממונה בסעיף 10(ד) לצו, כי היחיד ישלם את תשלומי המזונות שנקבעו בפסק הדין עד לקציבתם במסגרת ההליך. עוד עולה כי ככל הנראה, תביעת החוב שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל") נגד היחיד בגין חוב מזונות היא עבור בתו בת ה -21. המבקשת פתחה נגד היחיד תיק הוצל"פ לגביית המזונות וחוב המזונות עמד, נכון למועד הגשת בקשתה הראשונה של המבקשת, ע"ס כ – 32,000 ₪ עד לחודש 11/2022, כולל.
3. מטעם המבקשת הוגשו מספר בקשות לביטול הליכים, עקב אי עמידת היחיד בתשלומי המזונות שנקבעו (7.9.2022; 12.9.2022; 2.11.2022; 20.11.2022). במסגרת תגובת הנאמן מתאריך 24.11.2022 טען הנאמן כי הוא סבור שבנוגע לילדי המבקשת, יש להתיר את הסכום שנקבע בפסק הדין על כנו. היחיד יצר חובות בעודו בהליך ומתגורר עם בת זוגו הנוכחית באשקלון ולבני הזוג נולדו תאומות בחודש 11/2022, מבלי שהיחיד טרח לציין זאת בדו"חותיו. היחיד לא המציא לנאמן מידע נדרש ומסמכים בנוגע לעיזבון אמו המנוחה והגיש תביעת חוב עובדים כנגד מעסיק לשעבר, אך לא ציין כי הוא מנהל הליך כזה. הנאמן המליץ על מתן הזדמנות ליחיד להסיר את המחדלים.
4. בהחלטה מתאריך 25.11.2022 נקבע כי היחיד יסדיר את חוב המזונות ויגיש אסמכתא ותצהיר מתאימים. עוד נקבע, כי היחיד ימציא את כלל המסמכים שפירט הנאמן בתגובתו וככל שלא יעשה כן, תידון הבקשה לביטול הליך. בית המשפט אף קצב את תשלום המזונות בהליך, בסך זהה לקביעת בית הדין הרבני (3,200 ₪ עבור ילדיה של המבקשת). בקשת היחיד לעיון מחדש בהחלטה – נדחתה, ונקבע כי היחיד לא יוכל לצבור מחדלים בהליך.
5. בתאריך 25.1.2023 הגיש הנאמן עדכון ובו טען כי היחיד לא המציא את המסמכים הנדרשים ולא הגיש הבהרותיו בנוגע לשאר הנושאים שפורטו בתגובת הנאמן וכי משיחה עם המבקשת עולה כי היחיד לא שילם את תשלומי המזונות כלל והעמיק את פיגורי חוב המזונות לסך של 38,400 ₪. הנאמן טען כי ממידע שהגיע אליו, היחיד עתיד לקבל סך של כ – 4,500 ₪ מתביעת חוב העובד שהגיש ויש להורות למל"ל (שבדק את תביעות חוב העובדים) להעביר את הסכום לקופת הנשייה. הנאמן טען כי התנהלותו של היחיד מצדיקה את ביטול ההליך.
6. נוכח מחדלי היחיד כפי שפורטו, אני סבור כי אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך בעניינו של היחיד.

מסגרת משפטית

1. בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי:

"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

1. בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע:

"(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע:

"[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

1. בסעיף 179 לחוק נקבע:

"(א)  היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:

(1)   עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;

(2)   עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.

          (ב)  הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

          (ג)   הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין."

דיון והכרעה

1. בנסיבות אלה יש לייחס ליחיד ניצול לרעה של ההליך, מכיוון שמחד גיסא, הוא נהנה מההגנות שהחוק העמיד לו מפני הליכי גבייה של הנושים ומאידך גיסא, גילה אדישות וזלזול ולמעשה, זנח את ההליך, שכן הוא ממשיך לצבור חובות והוא אינו מקיים אחר הוראות ההליך. לפיכך, אין הצדקה להמשך ההליך.
2. לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.
3. כמו כן, אני מורה על ביטול הדיון הקבוע בתאריך 17.12.2023.
4. לבקשת הנאמן, אני מורה למל"ל, אשר בדק את תביעת חוב העובדים בעניין אלסר בע"מ, להעביר את הסכום על סך 4,500 ₪ המצוי אצלו, לקופת הנשייה בהליך זה.
5. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של היחיד יישארו בתוקף לאחר 60 ימים ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.
6. הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחת הנאמן והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.
7. ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
8. המזכירות תודיע לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, ד' שבט תשפ"ג, 26 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.