ניתנה ביום 27 יולי 2022

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

רקע

1. ביום 14.7.22 הגיש המבקש בקשה ליתן צו מניעה זמני "האוסר על המשיבה לפטר את המבקש מעבודתו בשירותה החל מיום 31.8.2022 או בכל מועד נדחה אחר, והמורה למשיבה להימנע מכל פגיעה במבקש בעבודתו ו/או בהיקף עבודתו ו/או בתנאי עבודתו ו/או בשכרו ו/או בזכויותיו הסוציאליות ו/או במעמדו באורח כלשהו, וזאת, עד למתן פסק דין בתביעתו העיקרית של המבקש, אשר תוגש בתוך 7 ימים מיום הגשת בקשה זו." (סע"ש 29274-07-22).
2. באותו היום ניתנה החלטת השופטת שרה שדיאור בדבר קביעת סדרי הדין להמשך בירור הבקשה. בסמוך לאחר מכן, ניתנה החלטת השופטת לפיה:

"1. לאחר שנתנה ההחלטה המוקדמת מהיום, הודע לי כי המבקש הנו בן דוד של נשיא בית הדין. בנסיבות אלה לא יתקיים ההליך בבית הדין האזורי בירושלים.

2. נוכח האמור, הצדדים יודיעו, בהודעה משותפת, עד ליום 17/7/22 בשעה 12:00 מהו מקום בית הדין אליו יחפצו להעביר את ההליך לדיון בפניו. לאחר קבלת ההודעה, יועבר לסגנית הנשיא כב' הש' שרה ברוינר ישרזדה למתן החלטה.

3. מבלי לגרוע מהאמור, נותר על כנו סעיף 5 להחלטה המוקדמת לפיו בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, המשיבה לא תבצע כל שינוי ולא תעשה כל פעולה שיהיה בה כד לפגוע באופן העסקת המבקש, היקף עבודתו, תנאי עבודתו, שכרו, זכויותיו הסוציאליות או מעמדו. [...]"

1. ביום 17.7.22 הוגשה הודעה מטעם המבקש כי מוסכם על הצדדים שמקום בירור ההליך יהיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
2. באותו היום ניתנה החלטת סגנית נשיא בית הדין האזורי, השופטת שרה ברוינר ישרזדה לפיה "בנסיבות אלה ובהתאם להלכה הנוהגת יש להעביר את התביעה לבית דין אחר". בתוך כך הועבר התיק לעיוני ולהכרעתי.

דיון והכרעה

1. בהזדמנות זו, אבקש להתייחס בתמצית למושכלות ראשונים. סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") מתייחס לסמכות נשיא להעביר הליך בין ערכאות באותה דרגה במקומות שונים, והוא מוחל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה"). לאור הוראות אלו, נפסק זה מכבר כי במקרים מסוימים ראוי לסטות מכללי הסמכות המקומית ולעשות שימוש בסמכות להעביר ענין למקום אחר מכוח סעיף 78. הסביר זאת כב' הנשיא א' ברק (כתוארו אז) בבש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' יצחק זוזיאשווילי (9.2.2005) בזה הלשון:

"10. בליבו של סעיף 78 לחוק – והפעלת שיקול הדעת שבמסגרתו – מצוי על כן הצורך באיזון בין האינטרסים והעקרונות השונים. [...] אמת, נקודת המוצא היא, כאמור, כי השיפוט צריך שיהיה במקום ביצוע העבירה או במקום מגוריו של הנאשם. אולם לעיתים מוצדקת סטיה מעקרון יסוד זה על מנת להגשים אינטרסים חשובים אחרים הקשורים בניהול הוגן, צודק ויעיל של ההליך הפלילי, במראית פני קיומו של הליך הוגן, צודק ויעיל, ובאמון במערכת בתי המשפט הנגזר מכך. זהו, בסופו של יום, אינטרס שאינו של הנאשם בלבד, אלא של החברה כולה. " [ההדגשה הוספה – ו.ו.ל]

1. דברים אלו נכתבו במסגרת הליך פלילי אך נכונים הם גם בהקשרנו בשדה משפט העבודה. אלו הם יסודות הכלל הנהוג בשיטתנו לפיו בנסיבות בהן צד להליך הוא קרוב משפחה של עובד או עובדת בבית הדין בו מתנהל ההליך, יועבר הדיון לבית דין אחר. כלל זה נועד כאמור למנוע את החשש לפגיעה במראית פני הצדק או למשוא פנים ולו נחזה, כמו גם לשמור על אמון הציבור במערכת.

יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' רובינשטיין בבש"א 1863/14 מדינת ישראל נ' משה ערנפלד (30.3.2014):

"ח. מראית העין – מראית פני הצדק – היא גורם שיש להתחשב בו במציאות בישראל, גם מבחינה חברתית וציבורית; כך מקדמת דנא במשפט העברי, כך בימינו – ואולי ביתר שאת בעידן הוירטואלי. בעידננו תוך דקות ספורות, ושמא נאמר שניות ספורות, עלולות טענות, גם שאין בהן אמת, לצאת מסוף העולם ועד סופו באינטרנט ויצעק הצועק חי וקיים.

[...]

יא. ואכן דומה במציאות שאנו חיים בה, כי ראוי להחמיר; [...] מראית עין של חשדנים ובעלי לזות שפתיים ואינטרנט – יפה להדר בה גם מעבר להכרח, אף אם עסקינן – וכך הוא – אך ורק במראית עין, מראית פני הצדק, ולא במהות. בסיום מאמרנו "על אדם, ארץ ומשפט" (ספר מאמרים לכבוד השופט צבי א' טל (בדפוס)) כתבנו, חברי השופט ערן שילה ואנכי, "כי במקום של ספק בתחום שיש בו אפרוריות, במקום שהבריות עלולות לתמוה, ו'להרים גבה' – כל המחמיר תבוא עליו ברכה; לא כל שכן בעולם שבו האפשרויות הטכניות, האלקטרוניות והוירטואליות מרחיבות את פתחי החשד ובמבוכה, ואף בכך טעם להקפדת יתר". בענייננו אין אפרוריות לאמיתה, אך לא ארצה לפתוח פתח לחשדן."

1. עיתוי ההעברה אף הוא שיקול רלוונטי בהחלטות בדבר העברת מקום דיון. שיקול זה נגזר מהוראת הסיפא של סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט לפיה הסמכות תופעל "ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.". העברת מקום דיון בשלב מתקדם של ההליך, למשל לאחר דיוני הוכחות, עשויה לגרור פגיעה משמעותית יותר בבעלי הדין. מאידך, ככל שהחלטה בנושא מתקבלת בשלב מוקדם יותר, החשש לפגיעה זו פחות, ולכן הוא נסוג למול התועלת בשמירה על מראית פני הצדק ואמון הציבור כמו גם קיומו של דיון יעיל. כך למשל, בהמ"ד (ארצי) 49097-02-20 נורית קולטלר - המוסד לביטוח לאומי (25.2.2020) מצאתי לנכון להעביר את ההליך לבית דין אחר כאשר "בענייננו, טרם התקיים דיון הוכחות בתיק. לפיכך, אני סבורה כי לא יהיה בהעברת ההליך משום פגיעה ממשית בבעלי הדין או הכבדה יתירה עליהם." (שם, בפס' 9) [ראו גם: המ"ד (ארצי ) 8171-06-12 עמוס אפלברג - מכון היהלומים הישראלי בע"מ (18.6.2012)).
2. סעיף 78(ב) לחוק בתי המשפט מפרט אודות שיקולים להתוויית שיקול הדעת של הנשיאה בבואה להפעיל את סמכותה מכוח הסעיף. בין היתר, יש לתת את הדעת למידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, למרחק בין בית הדין המעביר לבין הדין הנעבר ולנגישות בעלי הדין לבית הדין.
3. מן הכלל אל הפרט – המבקש הוא בן משפחתו של נשיא בית הדין בירושלים, השופט אייל אברהמי. בנסיבות אלו, לאור הכלל הנוהג בשיטתנו ובהתאם להחלטת השופטת שדיאור אכן מקרה זה נכנס בגדר המקרים המצדיקים את העברת ההליך.
4. אשר למקום השיפוט – בענייננו, הצדדים הסכימו על העברת ההליך בכלל ועל העברתו לבית הדין האזורי בתל אביב בפרט. בית הדין האזורי בתל אביב הוא בית הדין האזורי הקרוב ביותר לבית הדין המעביר. מכאן ניתן להניח שהעברת ההליך לבית הדין האזורי בתל אביב לא תהווה הכבדה משמעותית על הצדדים או פגיעה ממשית בזכויותיהם או נגישותם לערכאה השיפוטית. יתרה מכך, במקרה דנן מצוי ההליך בשלב מוקדם ביותר משלא התקיים כל דיון בתיק ואף לא הוגשה תגובת המשיבה. מבחינה זו, העברת התיק בשלב זה תהא נכונה ויעילה בנסיבות המקרה. בחינת שיקולים אלו מצדיקה, אפוא, להעביר את ההליך מבית הדין בירושלים לבית הדין בתל אביב.
5. סוף דבר – נוכח האמור לעיל, ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, אני מורה בזאת כי הדיון בתיק סע"ש 29274-07-22 יועבר מבית הדין האזורי לעבודה ירושלים לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
6. נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, תקבע בהנחיותיה את אופן המשך ניהול ההליך.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ב (27 יולי 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.