לפניי בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, לפי סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975 (להלן: החוק).

רקע וטענות הצדדים בתמצית:

1. התובע הגיש תביעה לפי החוק בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונת דרכים מיום 14/10/2020 (להלן: התאונה). התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה.
2. לאחר מספר הליכים שהתנהלו בענף נפגעי עבודה במל"ל, נקבעה נכותו הצמיתה של התובע כדלקמן:
   1. בתחום א.א.ג – 10% נכות בגין סחרחורת.
   2. בתחום האורתופדיה – 5% בגין מגבלת תנועה בעמוד השדרה הצווארי.
3. הנתבעת טוענת בבקשה (בתמצית) שיש להתיר לסתור את קביעת המל"ל ולמנות מומחים מטעם בית המשפט. לעמדתה, התובע לא הצהיר כי סבל בעבר מליקויים דומים; קיים עבר רפואי רלווננטי הן בתחום הא.א.ג והן בתחום האורתופדי; המל"ל לא התייחס לעברו הרפואי של התובע והסתמך על חוות דעת פרטיות שהגיש התובע.
4. התובע טוען כי דין הבקשה להידחות. לעמדתו, לא נפל כל פגם בקביעת המל"ל. לעמדתו, הוועדות הרפואיות עיינו בתיעוד הרלוונטי, לרבות תיעוד הקשור בעברו הרפואי, בחנו באורח יסודי ועצמאי את מצבו הרפואי וקבעו את שיעור הנכות שנותרו לו בעקבות התאונה. התובע טוען כי אין די בעובדה שהציג חוות דעת פרטיות במל"ל מקום שבו הועדות הרפואיות נימקו את החלטותיהם באורח מספק, והעריכו את שיעור הנכות באורח עצמאי על יסוד בדיקה שנערכה לתובע ובהתאם לתיעוד הרפואי.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בפרוטוקולים של המל"ל ובתיעוד הרפואי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. ואנמק.
2. בהתאם להלכה, הבאת ראיות לסתור תותר אך ורק במקרים מיוחדים וחריגים ובנסיבות יוצאות דופן כאשר הדבר נדרש למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (2013); רע"א (מרכז) 63806-03-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עליזה רכס (2015)).
3. בין היתר, נקבע, כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה שבהם הבירור הרפואי של המל"ל לא היה מלא ו/או שאינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית נ' טלבינסקי חיים (1994)).כך נקבע, כי אף כאשר עולים סימני שאלה וספקות באשר לקביעות הוועדה הרפואית הרי שהכף תיטה לבירורם נוכח תכליתו הראשונית של כל הליך שיפוטי - בירורה של האמת (רע"א 2993/14 מ. רוטמן נ' הכשרת הישוב (2014)).
4. עיון במסמכים הרפואיים שצירפה הנתבעת מלמד כי התובע סבל עובר לתאונה מכאבים ומגבלות בעמוד השדרה הצווארי וכן מאירועי סחרחורות וכן עבר תאונות שונות. בהחלטות המל"ל אין התייחסות לעבר רפואי רלוונטי זה ובהעדר התייחסות כאמור קם ספק ביחס לקשר הסיבתי שבין התאונה ובין הנכויות שקבע המל"ל.
5. התובע טוען כי כל התיעוד הרלוונטי מתקופת עברו עמד לפני המל"ל. אפשר שאכן כך היה. ברם, בהעדר התייחסות הועדות הרפואיות לעבר הרפואי הרלוונטי לא ניתן לקבוע שהמל"ל היה מודע לעבר הרלוונטי , ובעיקר להבין מדוע העריך המל"ל כי נכויות מהן סובל התובע קשורות דווקא לתאונה ולא לתאונות קודמות או לעבר הרפואי.
6. לאמור יש להוסיף כי התובע הסתיר את עברו הרפואי בעת שנשאל בטופס התביעה למל"ל, האם סבל מליקויים דומים והשיב: "לא". תשובה זו אינה עולה בקנה אחד עם התיעוד שצירפה הנתבעת ואפשר גם שהיה בהתנהלות זו כדי להכשיל את עבודת המל"ל.
7. די בנימוקים שלעיל על מנת להתיר לסתור את קביעת המל"ל ואיני נדרש לטענה הנוספת שהעלתה הנתבעת ולפיה הוועדות הרפואיות הסתמכו על חוות דעת פרטיות שהגיש התובע. עם זאת יצוין שבנסיבות מסוימות גם הסתמכות על חוות דעת פרטיות עשויה להוות נימוק לסתור את קביעת המל"ל.
8. אכן, אין לשלול את האפשרות שבסופו של דבר אין למצבו הרפואי של התובע בעבר השלכות על שיעור הנכויות ואולם, איני סבור שניתן לקבוע זאת ללא בירור רפואי מוסמך.
9. בהתאם להלכה את סעיף 6(ב) לחוק יש לפרש ולעשות בו שימוש "...באופן שיסייע לחשיפת האמת ולכך שהצדק ייעשה וייראה ולא באופן שיהיו ויישארו ספקות בכך. לעולם יש לזכור כי ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת" (ת"א (מחוזי י-ם) 14825-07-10 סמי קרוט ואח' נ' סחורי ג'האד (15.09.2013).
10. סוף דבר, מצאתי להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום האורתופדי ובתחום הא.א.ג.
11. אני ממנה את ד"ר יוסף לייטנר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ואת ד"ר ראובן בן טובים כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הא.א.ג.
12. המומחים יקבלו לידיהם מסמכים רפואיים בלבד, יבדקו את התובע ויחווה דעתם האם נותרה לתובע נכות (זמנית ו/או צמיתה) בעקבות התאונה.
13. בשים לב לתיעוד הרפואי מתבקשים המומחים לחוות דעתם גם ביחס לקיומה של נכות שאינה קשורה בתאונה (כל מומחה בתחומו). ככל שקיימת נכות כאמור ייקבעו המומחים אף את שיעורה בחוות הדעת.
14. בשכ"ט המומחים בשיעור 5,000 ₪ בצירוף מע"מ (כל חוו"ד) תישא הנתבעת כמימון ביניים. ככל שלא תקבע נכות יוכלו הצדדים לטעון בעניין ההוצאות בתום ההליך.
15. היחידה המשפטית תשלח למומחים הודעות מינוי.
16. התובע יגיש הודעת עדכון ביחס למועדי הבדיקה בתוך 60 ימים מהיום. עד מועד זה יש להסדיר את תשלום שכ"ט המומחים.
17. עם קבלת חוות דעת האחרונה יגישו הצדדים תחשיבי נזק:

התובע תוך 30 יום והנתבעת בתוך 60 יום.

הצדדים יצרפו לתחשיב הנזק כל מסמך עליו הם מבקשים לסמוך. הצעה תשלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום, י' שבט תשפ"ג, 01 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.