1. התובע יליד 14.6.1964 הגיש תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, בגין תאונת דרכים שארעה לו לטענתו ביום 31.8.21 .

בכתב התביעה המתוקן, טוען התובע כי ביום 31.8.21 כשנהג ברכבו בכניסה לשפרעם רכבו נפגע בחזית. יחד עם כתב התביעה הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

הנתבעת בהגנתה הכחישה את קרות האירוע והתנגדה לבקשה מינוי מומחה.

1. לאחר הגשת כתב הגנה ותשובה לבקשה למינוי מומחים, קבעתי בהחלטתי מיום 6.11.22 כי בכוונתי להחליט בבקשה למינוי מומחה. לכן אפשרתי לתובע להשלים את טיעוניו לעניין הבקשה עד ליום 28.11.22, ואפשרתי לנתבעת להשלים טיעוניה לעניין הבקשה עד ליום 20.12.22. התובע לא הגיש טיעון משלים. הנתבעת הגישה השלמת טיעון ביום 18.12.22.

לפיכך תינתן החלטה באשר לבקשה למינוי מומחה על פי המסמכים שלפניי.

1. מהמסמכים הרפואיים שהוגשו עם כתב התביעה עולה כי לאחר התאונה פנה התובע למרכז רפואי טר"ם שבכרמיאל. שם התלונן על כאבים בגב, בצוואר ובברך שמאל.

התובע עבר צילום שבו התגלו שינויים ניווניים מעל ברך שמאל, ובדיאגנוזה נכתב בין היתר כי נפגע ישירות בברך, וכי התובע צולע וישנה מגבלה בתנועות הברך. לעניין הגב בבדיקה הגופנית נכתב בין היתר כי ישנה מגבלה בתנועות בגב ובצוואר, ונראה כי ישנה רגישות במישוש דיפוזי בצוואר ובגב.

מבדיקת CT שנערכה ביום 2.11.21 עלה כי ישנה היצרות של מרווח בין-חולייתי בגובה C5-C6 ו-C6-C7, זיז קדמי קטן בגוף חוליה C6, בקע דיסק אחורי בגובה C3-C4 ובלט דיסק הגובה C6-C7 אשר גורמים ללחץ קל על השק התקאלי. מבדיקת עמוד שדרה מותני עלה כי ישנם זיזים קטנים לאורך עמוד השדרה, ספונדילוליזיס דו צדדית וספונדילוליסטזיס דרגה 2 בגובה L5-S1, היצרות של מרווח בין-חולייתי בגובה L5-S1, היווצרות של וואקום פנומן בסחוס הדיסק בגובה L4-L5 ו-L5-S1, שינויים ניווניים במפרק פאצטלי מימין בגובה L2-L3, BULGING אחורי בגובה L4-L5 הגורם ללחץ קל על השק התקאלי ופורמן אוסטינוזיס דו צדדי.

1. הנתבעת התנגדה לבקשה למינוי מומחה הן כיוון שלטענתה מצבו של התובע נובע מתאונות בעברו והן כיוון שהחומר הרפואי לאחר התאונה דל ואינו מהווה ראשית ראיה להיוותרות נכות. הנתבעת הפנתה למסמכים רפואיים מהם עולה כי התובע עבר תאונה ביום 4.6.21, וכי הפגיעה בתאונה מיום 31.8.21 הייתה קלה. עוד טענה הנתבעת כי התובע הופנה לפיזיותרפיה שלא בוצעה, וכי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין ממצאי בדיקת ה-CT. הנתבעת טענה כי משנת 1990 ואילך אירעו לתובע תאונות דרכים ותאונות עבודה רבות, שבגינן התלונן על כאבים ופגיעה באזור הגב והצוואר וברך שמאל. מהמסמכים שהגישה הנתבעת עולה כי לתובע יש עבר רפואי בתחום האורתופדי הן בברך שמאל והן בגב ובצוואר.

דיון והכרעה

1. עמדת הפסיקה, בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היא כי די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי. וראו דברי השופט עמית בבר"ע (מחוזי חיפה) 821/06 מור אורית נ' גפני דפנה (נבו 13.12.2006):

"בתביעות לפי החוק, קיימת גישה מקלה למינוי מומחים, שכן לנפגע אין אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן, די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי – רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 (1990); רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(5) 136 (1998); רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין דינים עליון כרך ע' 96(2004) ".

1. מהחומר הרפואי שצורף לתביעה ולבקשה למינוי המומחה בתחום האורתופדי על פניו עולה כי בסמוך לתאונה לתובע נמצאו ממצאים אורתופדיים בגב, בצוואר ובברך השמאלית. מהחומר הרפואי שצירפה הנתבעת עולה כי לתובע יש עבר רפואי בגב, בצוואר ובברך שמאל. אין ביכולתי לאבחן האם מצבו של התובע כיום נובע מהתאונה מושא התביעה , מהתאונות הקודמות או מתהליכים ניווניים. לפיכך נדרש מומחה אורתופדי על מנת שיבחין בין המצב הרפואי של התובע עקב התאונה, לבין המצב הרפואי של התובע שאינו קשור לתאונה.
2. לאור האמור אני מקבלת את בקשת התובע למינוי מומחה בתחום האורתופדי שבשכרו תישא הנתבעת בשלב זה. ככל שלא תיקבע נכות או ככל שלא ייקבע קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה מושא התביעה, תוכל הנתבעת לעתור לקיזוז שכרו של המומחה מהפיצוי המגיע לתובע. זהות המומחה תיקבע בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"ג, 25 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.