בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 25.7.22 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתאונת דרכים בה היה מעורב המבקש ביום 25.7.22.

דיון

תיק החקירה הוגש לעיוני.

כעולה מעיון בחומר החקירה עולה כי התאונה התרחשה לאחר שהמבקש כבר נכנס לתחומי הצומת.

ע"פ עדות המבקש, הוא היה בזמן המגע במצב עצירה, אלא שמדבריו נובע מפורשות כי יצר חסימה בנתיב התקדמות הרוכב.

לדבריו: "אני גלשתי לצומת ועצרתי... אני רציתי לפנות שמאלה והייתי בזווית".

אין ספק כי בשעת באימפקט כבר היה המבקש בתחומי הצומת, המבקש יצר הפרעה בנתיב התקדמות הרוכב ובכך הפר זכות קדימתו.

גרסא זו עולה בקנה אחד עם גרסת הרוכב.

מן האמור לעיל נובע כי בתיק ראיות לכאורה המצדיקות הגשת כתב אישום כנגד המבקש.

אשר לשאלת המסוכנות, אכן כנאמר בנימוקי השימוע, טענות המבקש באוזני הקצינה מעלות כי יצא מנקודת הנחה שהמעורב אמור "לתת ברקס ולהסיט את ההגה שלא ייכנס בו".

מכאן שהמבקש סובר שמשעה שנכנס לצומת אמור המעורב ליתן זכות קדימה לו, בכך על פניו מסוכנות.

עבור של המבקש מכביד, לחובתו 8 ה"ק, כולל הרשעה משנת 2019 בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים / סמים וכן 4 תיקי מב"ד.

לאחר שהאזנתי לטעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לוותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש עלול לסכן את שלום הציבור, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור הפסילה המנהלית ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' אב תשפ"ב, 01 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.