ניתנה ביום 13 ספטמבר 2022

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב (השופטת מיכל נעים דיבנר; סע"ש 32949-03-17) מיום 26.7.22.

2. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקש – שהוגשה לאחר תום הבאת הראיות בהליך ואף לאחר הגשת הסיכומים – להגשת ראיה נוספת המלמדת לטענתו כי המשיבות מסרו לבית הדין מידע שגוי ומוטעה, ולפתיחתו של הליך גילוי המסמכים בהתחשב בכך שהראיה החדשה מלמדת לשיטתו "שהמדינה מסרה הצהרה שאינה אמת במהלך הליך גילוי המסמכים".

3. בית הדין האזורי נימק את החלטתו לדחיית הבקשה בשלב בו הוגשה; בהעדר נימוק מדוע לא נעשה ניסיון להשגת הראיה החדשה שהגשתה התבקשה תוך כדי ניהול ההליך; ובהתחשב בכך שקבלת הראיה תביא לפתיחה מחודשת של שלב ההוכחות שכן יהא צורך לאפשר למשיבות להתייחס בעדויות לנתונים שבראיה החדשה. בית הדין ציין עוד את מועד פתיחת ההליך (מרץ 2017) ואת העובדה כי בשלב הנוכחי הוא ממתין לפסק דין.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה כמו גם בתגובת המשיבות והתשובה להן ותיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. מדובר בהחלטה דיונית מובהקת וסבירה על פניה, של הערכאה הדיונית האחראית על ניהול ההליך, מנהלת אותו מזה מספר שנים, מכירה אותו על בוריו ומודעת היטב למשמעות הראיה והטענות הכרוכות בה ביחס למכלול הראיות והטענות כמו גם למשמעות פתיחת ההליך מבחינה ראיתית בשלב מאוחר זה.

משכך, וכאשר התיק מצוי בשלב הסופי של ניהולו – מתן פסק הדין – לא שוכנעתי כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים דרושה במשקפי סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, שכן יעיל יותר שיינתן פסק דין מנומק ורק לאחר מכן – ובמסגרת ערעור על פסק הדין הסופי ככל שיידרש – תישמענה טענות המבקש גם ביחס להחלטה (מובן ככל שיהא צורך וככל שיוגש ערעור בקשר לכך בכפוף לכל דין).

5. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. אין בכך כדי להביע עמדה לגופם של דברים, והמבקש יוכל להעלות את טענותיו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי ככל שיידרש ובכפוף לכל דין.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות אך בית הדין האזורי ייקח את הגשת הבר"ע בחשבון בעת פסיקת הוצאות במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"ב (13 ספטמבר 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.