1. התקשיתי למצוא טעם מניח את הדעת לכך, שהתנגדויות אלו הוגשו באיחור. לפי הראיות אשר לפניו של בית-המשפט, חודשים ארוכים חלפו בין המועד, שבו הומצאה כדין למבקשים האזהרה מרשות-האכיפה והגבייה ועד שהוגשו ההתנגדויות. פער ממשי בלט בין תצהיריהם של המבקשים, שנוסחו ברהיטות ובפירוט, לבין עדותו באולם-הדיונים של מר אבו עשיבה והתקשה להסביר את השיהוי הזה.

2. אלא, שהתרופה לאותו שיהוי אינה מצויה, להשקפתי, בחסימת-דרכם של המבקשים אל בית-המשפט. הטענות, העולות בבקשות הרשות להגן ובתצהירו של כל אחד מהמבקשים, חוצות ללא קושי את הרף, הנמוך ממילא, שנקבע בפסיקה להרשאתה של התגוננות. אלו הן טענות מפורטות, הצריכות בירור לגופן וכל מקום יש לתן למבקשים את יומם בבית-המשפט בטענות הללו. הטענות מוצקות מספיק על מנת, שלא להתנות את הרשאתה של התגוננות בהפקדת-ערובה.

3. קביעתי היא, אפוא, כפולה: ניתנת רשות להתגונן לפי המפורט בתצהירי המבקשים. הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בינם עד ליום 1.12.2022. הצדדים ישלימו כל פעולה אחרת, שעליהם להשלים לפני דיון בקדם-משפט לפי הוראותיהן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, עד יום 8.12.2012.

לפי סמכותי שבתקנה 67(א) לתקנות קביעתי היא כי העדויות הראשיות בתובענה זו תוגשנה בכתב. התובעת (המשיבה), אם רצונה בכך, תגיש – בשני התיקים יחד – תצהירים של עדות ראשית; כל חוות-דעת של מומחה שברצונה להגיש, ערוכה כדין; וכל בקשה להזמנתו של עד בידיו של בית-המשפט – מנומקת, לרבות הסיבה לאי-הגשתו של תצהיר של עדות ראשית, נתמכת בתצהיר ובה גם הערכה של תמצית-העדות ובקשה לענין סוג-החקירה (ראשית או נגדית), עד ליום 8.1.2023. הנתבעים (המבקשים), אם רצונם בכך, יעשו כן – יחד בשני התיקים – לא יאוחר מיום 9.2.2023.

לתצהירים ולחווֹת-הדעת תצורפנה כל הראיות החפציות, שמבקש בעל-הדין כי תהיינה חלק מחומר-ראיותיו בתיק זה, ושניתן להגישן באמצעותו של המצהיר או המומחה, לפי הענין. לא תצורף ראיה כזו לתצהיר או לחוות-הדעת – לא יורשה צירופה אל התיק בשלב מאוחר יותר, ובייחוד בשלב השמעתן של הראיות, אלא מטעמים מיוחדים.

דיון בקדם-משפט, במעמדם של באי-הכוח ובעלי-הדין גם יחד (נציג מוסמך של התובעת), יתקיים לפנַי בתאריך 27.2.2023 בשעה 10:30.

4. בתוך 15 ימים מיום, שקיבלו לידיהם החלטה זו, ישלמו המבקשים, יחד ולחוד, למשיבה שכר-טרחה של עורכי-דין בשל הצורך לדון בבקשה להארכת-מועד בסך, כולל מע"מ, של 2,900 ש"ח. איחור יוסיף הפרשי-הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום-החיוב האמור ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט' בחשון התשפ"ג, 3 בנובמבר 2022, שלא במעמד-הצדדים.