א. כללי

1. לפניי בקשה למתן צו ביניים, המורה ליתן למערערת אשרת שהייה בישראל המאפשרת עבודה.

ב. רקע תמציתי

1. המערערת שהתה בישראל החל משנת 2017 במעמדות שונים: תחילה במעמד של תושבת ארעית (אשרה מסוג א/5) וזאת מכוח יחסיה עם אזרח ישראל; ובהמשך במעמד של עובדת זמנית בשל יחסים עם אזרח ישראל אחר (אשרה מסוג ב/1). תוקף מעמד זה הסתיים ביום 31.3.21.
2. החל מיום 1.4.21 שוהה המערערת בישראל בלא שמעמדה מוסדר כדין.
3. ביום 28.2.22, היינו בחלוף קרוב לשנה מפקיעת מעמדה, פנתה המערערת בבקשה להסדרת מעמדה בישראל מטעמים הומניטריים. ההליכים בנוגע לבקשה זו טרם הסתיימו וטרם ניתנה בה החלטה.
4. ביום 16.6.22 הגישה המערערת ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין). בערר נטען, בתמצית, כי נפל פגם בכך שטרם ניתנה החלטה בבקשת המערערת, ונתבקש להורות למשיבה ליתן למערערת מעמד של תושבת ארעית או לכל הפחות מעמד אחר המאפשר לה לעבוד בישראל. במקביל עתרה המערערת לצו ביניים, המורה ליתן לה מעמד כאמור עד להכרעה בעניינה.
5. המשיבה התנגדה למתן צו הביניים שנתבקש, ובנוגע לערר עצמו הודיעה כי בקשתה של המערערת תידון בפני הגורם המינהלי הרלוונטי בתוך 90 ימים והחלטה בה תינתן בתוך 30 ימים נוספים (תשובה מיום 10.7.22).
6. בעקבות זאת, ובעקבות תשובה נוספת שהגישה המשיבה, דחה בית הדין את הבקשה לצו ביניים. בהחלטתו מיום 11.7.22 קבע בית הדין, בין היתר, כי מדובר בבקשה לצו עשה שאף נועד לשנות מצב קיים, שכן במשך כשנה המערערת שהתה בישראל בלא שמעמדה הוסדר ובלא רישיון עבודה.
7. ביום 27.7.22 דחה בית הדין את הערר עצמו. בפסק הדין ציין בית הדין כי עילת הערר היא, כאמור, השיהוי בהחלטה בבקשתה של המערערת להסדרת מעמדה בישראל, וכי המשיבה הבהירה שהחלטה בבקשה תינתן בתוך פרק זמן של 120 ימים. בית הדין קבע כי מדובר בפרק זמן סביר בנסיבות העניין, ועל כן הערר מוצה. עם זאת בית הדין הוסיף וקבע כי חרף דחיית הבקשה לצו ביניים והערר, הרי ש"לפנים משורת הדין" לא יינקטו הליכי אכיפה בעניינה של המערערת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בבקשתה להסדרת מעמדה.

ג. הערעור והבקשה לצו ביניים

1. בעקבות פסק הדין הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה. עיקר טענותיה של המערערת מופנות כלפי השלכת פסק הדין על מצבה עד למתן החלטה סופית בבקשתה להסדרת מעמדה. המערערת טוענת כי במהלך אותו פרק זמן של 120 ימים היא אינה יכולה לעבוד ולהתפרנס, וכי בנסיבות אלה היה מקום להורות ליתן לה מעמד עד להחלטה בבקשתה, או לכל הפחות לקצוב "ימים ספורים", כלשונה, לצורך מתן אותה החלטה. המערערת מתארת בערעורה את נסיבותיה האישיות המורכבות, ולטענתה נסיבות אלה מצדיקות לקבוע פרק זמן קצר משמעותית להחלטה בבקשתה. המערערת אף מפנה להחלטות שלשיטתה תומכות בעמדתה ומעלה טענות נוספות. בסופו של דבר עותרת המערערת בערעור למתן מעמד של תושבת ארעית בישראל עד להחלטה בבקשתה, וכן נראה שהיא עותרת לקציבת מועד קרוב יותר למתן אותה החלטה.
2. במקביל לערעור הגישה המערערת בקשה לצו ביניים, שגם בה עתרה למעמד המאפשר עבודה בישראל עד להחלטה בבקשתה להסדרת מעמדה. הבקשה לצו ביניים מבוססת על טענות דומות לאלה שהועלו בערעור ולמעשה היא כמעט זהה להודעת הערעור (וראו את דברי המערערת עצמה בעניין זה, בסעיף 5 לבקשתה למתן החלטה במעמד צד אחד).
3. הבקשה הועברה היום לטיפולי.

ד. דיון והכרעה

1. מבלי להמעיט מן המצב המורכב שבו מצויה המערערת, סבורני כי דין בקשתה לצו ביניים להידחות בלא צורך במתן תשובה. אנמק את טעמיי להחלטה זו.

ראשית, כפי שקבע בית הדין, מדובר בבקשה לצו עשה של מתן מעמד בישראל.

שנית, מדובר בבקשה המשנה מצב קיים מזה למעלה משנה, שבמסגרתו לא הייתה המערערת בעלת מעמד בישראל. אמנם אפשר שניתן למצוא טעם לכך שהמערערת לא פנתה להסדרת מעמדה עד ליום 8.7.21 (ראו נספח ח לערר), אולם לא ניתן הסבר לשיהוי בפנייתה בחודשים שלאחר מכן.^[1]

שלישית, במידה רבה קיימת זהות בין הסעד הנתבע בערעור לסעד המבוקש בבבקשה לצו הביניים, ולא בכדי הודעת הערעור והבקשה לצו ביניים הן כמעט זהות, כאמור.

רביעית, חרף העובדה שבית הדין דחה את בקשת המערערת לצו ביניים ואת הערר, הרי שבמסגרת פסק הדין הוא הורה כי לא יינקטו כלפיה הליכי אכיפה כלשהם עד 30 ימים לאחר הכרעה בבקשתה להסדרת מעמדה בישראל.

חמישית, מבחינת סיכויי הערעור, הרי שבזהירות המתבקשת יצוין כי טענות המערערת אינן מובנות מאליהן, שכן לא מן הנמנע שייקבע כי פרק הזמן שנקצב למתן החלטה בבקשתה אינו חורג מהסביר על רקע מכלול נסיבות העניין.

1. הבקשה נדחית אפוא.
2. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אב תשפ"ב, 02 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

1. יצוין כי המערערת טוענת שחלק מהשיהוי נזקף לחובת המשיבה, אך בשלב זה הטענה לא בוססה לכאורה כדבעי (וראו בין היתר מכתב מרכז זכויות נשים עירוני בשמה של המערערת מיום 6.2.22, נספח ז לערר). ↑