בדיון שהתקיים לפני ביום 4/9/22, הסכימו הצדדים, כי לסילוק החוב של התובעים אצל הנתבעת ולסיום כל ההליכים, יינתן פסק דין בתיק זה על בדרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. במסגרת ההסכמה, ביקשו הצדדים לתחום את גובה הסכום שייפסק בין סכום מינימאלי בסך של 20,000 ₪ לבין סכום מקסימאלי בסך של 70,000 ₪. הצדדים ביקשו להסתמך על החומר הקיים בתיק לרבות כתב התביעה על נספחיו, הבקשה למתן סעד זמני והתגובה של הנתבעת על נספחיהן וכן טיעוני בע"פ וכל החומר המונח בתיק.

כמו כן, הוסכם, כי מתוך הסכום שייפסק במסגרת פסק דין זה ינוכה הסך של 15,000 ₪ שעוקל בחשבונו של התובע, הכל כפוף לכך שהסכום מומש בסופו של יום לטובת הנתבעת.

לאחר שעיינתי בחומר המונח בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ההדדיות ועיינתי במסמכים, הנני קובעת, כי לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקת מושא התובענה ולסילוק החוב נשוא התובענה, ישלמו התובעים לנתבעת סכום כולל בסך של 45,000 ₪.

סכום זה (בניכוי הסך של 15,000 ₪ ככל שמומש מחשבונו של התובע לטובת הנתבעת) ישולם לנתבעת על ידי התובעים בתשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך של 15,000 ₪ כל תשלום וזאת החל מיום 15/11/22 ובכל 15 לחודש העוקב.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' תשרי תשפ"ג, 26 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.