1. לפניי בקשת המבקשים (להלן: "התובעים") מיום 01.12.2022 לביטול פסק הדין שניתן בתיק שבכותרת באותו היום, במסגרתו דחה בית המשפט את תביעתם בשל אי התייצבותם לדיון וקבע כי עליהם לשלם הוצאות התייצבות השמאי מטעם הנתבעת בסך 1,000 ₪.
2. בבקשתם טענו התובעים כי לא התייצבו לדיון בשל הסתמכותם על הרשום בכותרת כתב ההגנה לפיו הדיון נקבע לשעה 13:45. לתמיכה בטענתם צירפו התובעים העתק העמוד הרלוונטי של כתב ההגנה. כן טענו התובעים כי יצרו קשר עם הנתבעת עובר ליום הדיון ווידאו עמה את מועד הדיון והשעה. התובעים טענו כי במועד הדיון התייצבו באולם בית המשפט בשעה 13:45, או אז גילו כי הדיון בעניינם התקיים זה מכבר בשעה מוקדמת יותר.
3. במענה מיום 5.12.2022 לבקשת התובעים טענה המשיבה (להלן: "הנתבעת") כי כתב ההגנה אינו מהווה זימון לדיון וכי על התובעים מוטלת האחריות לפעול בהתאם להנחיות מזכירות בית המשפט ולברר את שעות הדיון מול מזכירות בית המשפט ולא מול הנתבעת. עוד הוסיפה הנתבעת, כי התובעים לא יצרו עמה קשר טלפוני כפי שטענו בבקשתם.
4. בהתאם להלכה הפסוקה, קיימות שתי עילות המאפשרות ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד: האחת, ביטול מחובת הצדק, במקרים שבהם נפל פגם בפסק הדין היורד לשורש ההליך, אשר מצדיק ביטולו, כמו למשל במקרה שלא בוצעה המצאה כדין; והשנייה, ביטול מתוקף שיקול הדעת של בית המשפט, במקרים שבהם נמצא כי פסק הדין ניתן כדין. במקרה כזה, על בית המשפט לבחון קיומם של שני יסודות מצטברים. הראשון – בחינת סיכויי הצלחת המבקש בהליך אם יבוטל פסק הדין; והשני – הנימוקים שסיפק המבקש למחדליו הדיוניים, האם מדובר בזלזול בבית המשפט או שמא עסקינן בטעות בתום לב, צירוף נסיבות אומלל או רשלנות. ראו: רע"א 1080/19 בכר נ' עו"ד ישראל בודה בתפקידו ככונס נכסים (13.05.2019).
5. במקרה שלפניי, לא נראה כי נפל פגם בפסק הדין היורד לשורש ההליך המצדיק את ביטולו. לפיכך, יש לבחון האם קיימת הצדקה לביטול פסק הדין מתוקף שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את המסמכים הרלוונטיים לעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי אי התייצבותם של התובעים נבעה מחמת טעות, בשל הסתמכותם על הרשום בכתב ההגנה. העובדה כי התובעים התייצבו לדיון בשעה 13:45, מעידה לטעמי על הטעות שאחזה בהם, כאשר עוד באותו היום הגישו לבית המשפט את הבקשה נושא החלטה זו. אשר לסיכויי הצלחת התביעה, מעיון בתיק עולה כי קיים סיכוי סביר לקבלת התביעה וזאת מבלי לקבוע מסמרות.

1. נוכח האמור, שוכנעתי כי אין מקום לחסום את התובעים מלקבל את יומם בבית המשפט וכי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין. עם זאת, יודגש כי במקרה של אי בהירות בזמני הדיון היה מצופה כי התובעים ישכילו לפנות לגורמים המוסמכים בבית המשפט לשם הסרת כל ספק ולא לפנות לצד שכנגד. בשים לב לנסיבות המקרה, לא מצאתי לנכון לפטור את התובעים מתשלום הוצאות שמאי הנתבעת אשר התייצב לדיון.
2. אשר על כן, הבקשה לביטול פסק דין מתקבלת, למעט הקביעה כי על התובעים לשאת בהוצאות התייצבות השמאי מטעם הנתבעת בסך של 1,000 ₪.
3. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים, תקבע מועד חדש לדיון בהתאם ליומן של בית המשפט ותזמן את הצדדים לדיון.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ג, 07 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.