לפני: כב' השופט עדו בן-צור

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.7.22 (להלן  - ההחלטה והוועדה בהתאמה).

במהלך הדיון שהתקיים ביום 5.12.22 הסכים המערער להמלצת כב' הרשמת לסרי בתחום העיניים וביום 12.12.22 הודיע המשיב על הסכמתו להמלצה האמורה. משכך, המחלוקת שנותרה בין הצדדים בהליך זה היא בתחום האורתופדי בלבד.

רקע עובדתי

1. ביום 27.8.20 נפגע המערער בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.
2. ביום 16.3.22 קבעה יועצת בתחום העור מטעם הוועדה כי שיעור נכותו של המערער בגין מחלת העור הוא 10%.
3. ביום 13.4.22 התכנסה הוועדה וקבעה כי היא מקבלת את מסקנות היועצת בתחום העור, ונקבעה למערער נכות בשיעור 10% בהתאם לפריט ליקוי 79(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות). עוד קבעה הוועדה כי יש למנות יועץ בתחום העיניים.
4. ביום 28.6.22 קבע היועץ בתחום העיניים מטעם הוועדה כי אין קשר סיבתי בין הליקוי בעיניים ממנו סובל המערער לבין התאונה הנדונה.
5. ביום 20.7.22 התכנסה הוועדה פעם שנייה ללא נוכחות המערער ובא כוחו וקבעה כי מקבלת את חוות דעת היועצים בתחומי העיניים והעור, וכי היא דוחה את ערעור המערער בתחום האורתופדי.

טענות הצדדים

1. לטענת המערער בתחום האורתופדי, הנימוק שנתנה הוועדה לאי קבלת חוות הדעת של המומחה מטעם המערער, אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הבדיקה הקלינית שהיא בעצמה ערכה למערער, שכן ממצאי הוועדה זהים לממצאי בדיקתו של המומחה. בנוסף, נטען כי המומחה מטעם המערער העניק למערער נכות בגין פריט ליקוי 35(1)(ג) לתוספת לתקנות בשל הצטברות מכלול הפגיעות בברך השמאלית והוועדה לא נתנה התייחסותה לכך.
2. לטענת המשיב, לא נפלה כל טעות בפעולת הוועדה בתחום האורתופדי. בהתאם לפסיקה, בשיקול דעת הוועדה לבחור אילו מבחנים לבצע ובאיזה היקף. הוועדה ביצעה מבחניה וקבעה כי יש להעניק למערער פריט ליקוי ספציפי בשיעור 10%. מכאן עולה כי הוועדה לא הסכימה עם קביעת המומחה מטעם המערער לא בעניין שיעור הנכות ולא בעניין פריט הליקוי אשר נקבע. עוד נטען, כי ממצאי הוועדה וממצאי המומחה שונים, לדוגמא: הוועדה מצאה יישור של 5- מעלות ואילו המומחה מצא 10- מעלות. משקיים פריט ליקוי ספציפי, אין חובה על הוועדה לנמק מדוע היא לא מעניקה פריט ליקוי כללי ומותאם.

דיון והכרעה

1. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית-הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד. במסגרת סמכותו של בית-הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד נדרש בית הדין לבחון האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק; חרגה מסמכותה; שקלה שיקולים זרים; או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.
2. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר היא חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). בעניין זה נפסק להלכה כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).
3. ממצאי בדיקתו הקלינית של המערער על ידי הוועדה תועדו בפרוטוקול הוועדה, בהתכנסותה הראשונה מיום 13.4.22, כך:

"בבדיקה אורתופדית: נכנס לחדר הבדיקה בצליעה עם מגן ברך אלסטי ללא מכשירי עזר. עומד על ברך ימין ויורד לכריעה ללא קריסה של הברך תחת עומס משקל הגו משמאל יורד לכריעה עד 90 מעלות מוסר שאינו יכל לכרוע ברך יותר מזווית זו אך עד זווית זו הברך אינה קורסת. בשכיבה היקף ירך ימין 10 ס"מ מעל הקוטב של הפיקה 54 ס"מ. ברך שמאל ישור מינוס 5 מעלות כיפוף 120 מעלות עם כאב בגמר הטווח. בברך שמאל יציבות קדמית אחורית אחורית שמורה. מבחנים מניסקלים גורמים לכאב בכל מדורי הברך. יציבות לטרלית תקינה. מוסר כי הבדיקה בברך גורמת לכאב. הוועדה עיינה בפענוח MRI מ10/10/20 בו הודגם קרע מורכב במניסקוס הלטרלי."

1. מסקנות הוועדה פורטו בפרוטוקול הוועדה כך:

"לצורך סכום הועדה מבקשת חוות דעת מומחה לעיניים תוך קשר סיבתי לתאונה הנדונה.

סכום ללא נוכחות תוך התייחסות להערכת הנכות של ד"ר טיטיון מ 20/1/22 בו המליץ נכות בסך 20 אחוז לפי סעיף 35 1ג.

הועדה עיינה בחוות דעת פרופ' הלוי מומחית לעור מ 16/3/22 ומקבלת מסקנותיה נכות בשיעור 10 אחוז לפי סעיף 79 2".

1. בהתכנסותה השנייה של הועדה ביום 20.7.22 קבעה הוועדה בתחום האורתופדי כך :

"הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר טיטיון מ20/1/22 ואינה מקבלת את מסקנותיו מאחר וממצאי בדיקת הוועדה שונים ממצאיו".

1. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל גם בתחום האורתופדי.
2. עיון בהערכת הנכות מיום 20.1.22 של ד"ר טיטיון, המומחה האורתופדי מטעם המערער, מעלה כי הוא העניק למערער נכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 35(1)(ג) לתוספת לתקנות. ד"ר טיטיון נימק קביעה זו כך: "אני בוחר ב"סעיף סל" זה, בהעדר סעיף אחר בקובץ תקנות המל"ל, המתאים לתיאור מכלול הפגיעה הקיימת וחומרתה". אכן כטענת המשיב, קביעת פריט הליקוי היא בסמכותה הרפואית-מקצועית של הוועדה. אולם, עיון בממצאי הבדיקה הקלינית שביצעה הוועדה אל מול ממצאי בדיקתו הקלינית של המומחה האורתופדי מטעם המערער מעלה כי ממצאי הבדיקות דומים מאד. בנסיבות אלה, לא נהירה קביעת הוועדה לפיה "הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר טיטיון מ20/1/22 ואינה מקבלת את מסקנותיו מאחר וממצאי בדיקת הוועדה שונים ממצאיו". נוכח הערכת הנכות המפורטת והמנומקת של המומחה מטעם המערער ומאחר שהממצאים המפורטים בחוות דעת המומחה ובהחלטת הוועדה הנם דומים, אין די בהנמקה זו של הוועדה ונדרשת הנמקה מפורטת יותר מדוע הוועדה אינה מקבלת את מסקנות המומחה מטעם המערער. לאור האמור, מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה גם בתחום האורתופדי.

סיכומו של דבר

1. על יסוד האמור לעיל, עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 20.7.22 על מנת שתפעל כדלקמן:
2. בתחום העיניים - בהתאם להסכמת הצדדים, הוועדה תשקול עמדתה בשנית בתחום העיניים, לאחר שהמערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפניה בעניין חוות דעת היועץ בתחום העיניים.
3. בתחום האורתופדי – הוועדה תעיין בשנית בהערכת הנכות מאת ד"ר טיטיון מיום 20.1.22, ותבחן האם יש בכך כדי לשנות מעמדתה באשר לשיעור הנכות ופריט הליקוי.
4. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון טענותיהם בפני הוועדה בעילת ההחזרה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת, כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.
5. משעה שהערעור התקבל, המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
6. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30  יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד שבט תשפ"ג, (15 פברואר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.