התביעה מצויה בשלב ראשוני. לא מצאתי איזו זכות דיונית של הנתבעת תפגע על-ידי הוספה של נתבע נוסף לתביעה. בנסיבות העניין, אין באי-צירוף תצהיר לבקשה כדי לשנות מן התוצאה: הנתבעת מודה בכתב הגנתה שאותו נתבע הוא עובד שלה, אולם בד בבד מוסיפה שהיה קשר ישיר בינו לבין התובעת. בכך היא "הרחיקה" עצמה מאחריותה על עובד שלה, והתיקון נסמך על טענת הגנה שהעלתה הנתבעת עצמה (והכל, יודגש, מבלי להביע עמדה כלשהי לגבי המחלוקות בין בעלי הדין).

לא מצאתי שהוצגה הסתרה או חוסר תום לב מצד התובעת אשר מונע את התיקון. התובעת ציינה בכתב התביעה את אותו עובד של הנתבעת, אולם לאור הטענה בכתב ההגנה לקשר ישיר בינו לבין התובעת, מבוקש עתה התיקון.

על כן, כתב התביעה יתוקן כמבוקש.

לאחר שעיינתי בטיוטת כתב התביעה המתוקן, מצאתי שלא הוספו בו טענות אשר יש בהן כדי להצדיק היתר לנתבעת (הנוכחית) לתקן את כתב הגנתה (לשיקול דעת בית המשפט בנושא ראו, תקנה 47(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

לא בלי התלבטות, ומאחר שתיקון כתב התביעה ממילא מצריך הגשת בקשה בנדון, לא יעשה צו להוצאות לחובת הנתבעת. בשים לב לכך שלא ניתן היתר לנתבעת לתקן את כתב הגנתה, גם היא אינה זכאית להוצאות.

התובעת תגיש את כתב התביעה המתוקן לתיק בית המשפט, ותפעל לביצוע ההמצאה לנתבע שהתווסף תוך 14 ימים.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשפ"ג, 14 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.