לפניי בקשה מטעם הנושה, עמידר, לביטול צו לפתיחת ההליכים. הנאמן הצטרף לבקשה לביטול ההליך.

רקע

1. צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה ניתן לבקשתה על ידי הממונה בתאריך 23.08.2022.
2. ביום 07.12.2022 הגיש הנושה בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים, בהינתן כי היחידה אינה עומדת בתשלום דמי השכירות החודשיים לנושה, וזאת על פי הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 20.09.2015 ובכך למעשה היא צוברת חובות חדשים בהליך.
3. ביום 07.12.2022 ניתנה החלטה המאפשרת ליחידה להגיש התייחסותה לבקשה עד ליום 28.12.2022. היחידה לא הגישה התייחסות וביום 29.12.2022 התבקשה עמדת הנאמן לגבי המשך ההליך.
4. ביום 03.01.2023 הגיש הנאמן עמדתו לפיה, הוא מצטרף לבקשת הנושה לביטול ההליך לאור כך, שהיחידה אינה משתפת פעולה בהליך שכן לא שילמה ולו תשלום אחד לקופת הנשייה. עוד נטען, כי היחידה לא הגישה כלל דוחות תקופתיים. הנאמן הוסיף, כי היחידה זומנה לבירור כלכלי במשרדו אך לא התייצבה לבירור. גם למועד החקירה הנוסף, היחידה לא התייצבה.
5. מצאתי כי יש מקום להורות על ביטול ההליך לאור מחדלים מתמשכים של היחידה אשר מונעים מהנאמן לבצע חקירה ודרישה לצורך קידום ההליך ולאור מחדלי היחידה בהליך וצבירת חובות חדשים.

המסגרת המשפטית

1. בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי:

"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

1. בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע:

"(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

1. לעניין זה נקבע:

"[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

1. לעניין אי הגשת דו"חות כלכליים נקבע בעניין שנדון בעחדל"פ (מחוזי ת"א) 11856-05-21 יונתן סלומון נ' עו"ד ארז חבר, נאמן (30.6.2021), כי:

"לא למותר לציין, כי תשלום חודשי סדיר לקופת הכינוס, כמו גם הגשת דו"ח"ת כלכליים מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת, הם מאבני היסוד של ההליך [...] ביצוע תשלומים בלתי סדירים ואי הגשת דו"חות במועד, פוגעים במכלול המטרות לשמן נועד ההליך. הפגיעה אינה רק בנושים הממתינים לכספם אלא גם ביחיד עצמו אשר מונע את היכולת לברר את עניינו ולקדם את התיק לכדי הפטר. מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר שמיטת חובות ללא מעצור. המטרה החשובה של שיקום החייב, לא תושג ללא התנהלות כלכלית נאותה, המוצאת ביטויה בתשלומים סדירים ודו"חות תקינים" (שם, פסקה 18; הדגשה לא במקור).

דיון והכרעה

1. בנסיבות אלה יש לייחס ליחידה ניצול לרעה של ההליך, מכיוון שמחד גיסא, הוא חוסה תחת הגנות החוק ומאידך גיסא, גילתה אדישות וזלזול ולמעשה זנחה את ההליך. לפיכך, אין הצדקה להמשך ניהול ההליך הנדון.
2. לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינה של היחידה יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.
4. הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחתו של הנאמן והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.
5. ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
6. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.