ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט י' גולדברג) מיום 4.7.2022

בת"א 46600-12-20

מבוא

1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט י' גולדברג) מיום 4.7.2022 (להלן: "ההחלטה"). ההחלטה ניתנה בתביעה שהגישה המבקשת כאן נגד המשיב בבית משפט השלום בחדרה בהליך ת"א 46600-12-20 (להלן: "התביעה"). בתביעה המקורית עתרה המבקשת לחייב את המשיב לשלם לה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה מהפרת הסכם שבוצעה על ידו, ולחייבו לשלם לה בנוסף פיצויים על פי חוק מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") וחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

העובדות הרלוונטיות

1. המבקשת היא חברה העוסקת בתחום טיפוח העור, תכשירי קוסמטיקה ותמרוקים. המשיב הוא בעל עסק בשם טיורינג.
2. ביום 19.11.2019 התקשרו הצדדים בהסכם הפצה לפיו המשיב ישווק וימכור את מוצרי המבקשת (להלן: "ההסכם"). על פי הוראות ההסכם הרלוונטיות לבקשה זו, המשיב התחייב לתת הודעה מוקדמת של 90 יום על כוונתו להפסיק את ההתקשרות עם המבקשת. עוד קובע ההסכם כי המשיב אינו רשאי למכור או לשווק את התכשירים של המבקשת במחיר נמוך מהמחיר לצרכן שנקבע על ידה.
3. ביום 17.12.2020 הודיע המשיב כי הוא מבטל את ההסכם בשל הפרות חוזרות מצד המבקשת.
4. לטענת המבקשת בנותנו הודעת ביטול המשיב הפר את ההסכם בין הצדדים, מפני שביקש לבטל את ההסכם ללא מתן הודעה מוקדמת כמוסכם.
5. עוד טוענת המבקשת כי המשיב, באמצעות אשתו, מקיימים מסע פרסום אגרסיבי לחיסול מלאי כל תכשירי המבקשת בהנחה של 40% מהמחיר לצרכן הסופי, וזאת ללא אישור המבקשת.
6. משכך, ביום 21.12.2020 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיב בה עתרה לקבל את הפיצויים כדלקמן:
7. פיצוי בגין עצירת מכירות מוצרים למשיב, סך 450,000 ₪.
8. פיצוי בגין הוצאות נדרשות לשיקום תדמית החברה ובגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע על ידי המשיב, סך 1,200,000 ₪.
9. פיצוי בגין הנחות שנאלצה המבקשת לתת ללקוחות אחרים, לאחר שהמשיב או מי מטעמו פרסמו מבצעים על מכירת מוצרים במחיר נמוך מהמחיר לצרכן, סך 300,000 ₪.
10. פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עוולות מסחריות, סך 100,000 ₪.
11. פיצוי בגין הוצאות נדרשות לקמפיין פרסום נגדי לפרסומי המשיב, סך 72,000 ₪.

לצרכי אגרה העמידה המבקשת את סכום התביעה הכולל על סך 1,500,000 ₪.

1. אציין כי ביום 23.12.2020 הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני המורה למשיב לא למכור או לשווק את מוצרי המבקשת שלא בהתאם להסכם. בדיון שהתקיים ביום 30.12.2020 הושגה הסכמה בין הצדדים, אשר ניתן לה תוקף של החלטה ע"י בית משפט קמא, ובהתאמה הבקשה נדחתה. עוד נקבע בהסכמה כי המשיב יהיה רשאי למכור את מוצרי המבקשת אשר נמצאים בידיו, וכי שני הצדדים מתחייבים שלא לפרסם פרסום פוגעני כלפי הצד האחר למשך 6 חודשים.
2. ביום 6.1.2021 הגישה המבקשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, מכיוון שלטענתה המשיב הפר את הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה, ופרסם פרסום פוגעני, לפיו מוצרי המבקשת, המוצעים למכירה שלא על ידו, מזויפים, ורק בבעלותו המוצרים המקוריים. עוד נטען כי למרות ההסכמה שהושגה, המשיב המשיך לשווק את מוצרי המבקשת בהנחה, במחיר שהוא נמוך מהמחיר לצרכן. בדיון שהתקיים ביום 28.2.2021 בית משפט קמא קיבל את הבקשה והטיל על המשיב לשלם למבקשת סך 10,000 ₪, באם זה יחזור ויבצע פרסומים פוגעניים כלפי המבקשת ויפר את הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה.
3. ביום 22.2.2021 הגיש המשיב כתב הגנה. לטענתו כתב התביעה הוגש ממניעים זרים ובחוסר תום לב מובהק. עוד נטען כי בניגוד לנטען בכתב התביעה המשיב לא הפר את ההסכם ודווקא המבקשת היא זו שהפרה את ההסכם, בכך שלא סיפקה למשיב סחורות בזמן ולא עדכנה את המשיב במצב המלאי שברשותה מבעוד מועד. עוד נטען כי המבקשת השיקה מוצרים חדשים ומנעה מהמשיב לשווק את המוצרים החדשים בניגוד להוראות ההסכם.
4. בד בבד עם כתב ההגנה, הגיש המשיב כתב תביעה שכנגד בה נתבע פיצוי בסך 800,000 ₪ (סכום שנקבע לצרכי אגרה) בשל התנהגות המבקשת כלפיו ובשל הפרותיה את ההסכם שנחתם בין הצדדים. ביום 21.4.2021 הגישה המבקשת כתב הגנה שכנגד.
5. ביום 2.6.2022 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב תביעה ובה עתרה לצרף את אשתו של המשיב, הגב' נאילה קעדאן, כנתבעת נוספת.

במסגרת הבקשה עתרה המבקשת לתקן את כתב התביעה, כדלקמן:

1. צירוף הגב' נאילה כנתבעת בהליך הראשי. לטענת המבקשת, המשיב עקף את החלטת בית המשפט האוסרת על פרסומים פוגעניים על ידי ביצוע פרסומים פוגעניים בחשבון האינסטגרם של אשתו הגב' נאילה, אשר לה עוקבים רבים (144,000 עוקבים), החל מיום 6.3.2021.

עוד עתרה המבקשת במסגרת כתב התביעה המתוקן ליתן צו המחייב את הגב' נאילה להסיר את כל הפרסומים הכוזבים מחשבון האינסטגרם שלה.

1. מחיקת הסעד בכתב התביעה המקורי העותר לחייב את המשיב לשלם לה סך של 450,000 ₪, מכיוון שהמבקשת פרעה את המחאות המשיב שבהחזקתה, ובכך הקטינה חובו של המשיב אליה.
2. תיקון סכום הפיצוי בגין עלויות הפרסום הנגדי מסך 72,000 ₪ לסך 69,928 ₪.
3. תיקון סכום הפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם למבקשת, בהתאם לדוחות הכספיים של המבקשת לשנת 2021, מסך 1,200,000 ₪ לסך 1,322,000 ₪.
4. הוספת פיצוי בגין נזק שנגרם עקב השמדת מוצרים בשל מעשי המשיב בסך 48,000 ₪.
5. הפחתת הפיצויים הנתבעים בגין הפרסומים למכירת מוצרי המבקשת בסכום הנמוך ב-40% מהמחיר לצרכן, לסך 150,000 ₪.
6. לטענת המבקשת בבית משפט קמא יש להתיר לה לתקן התביעה מפאת הנימוקים הבאים:
7. הבקשה נועדה להוסיף עובדות שאירעו או נודעו לה לאחר הגשת התביעה, ואין בתיקון המבוקש משום הוספת עילה חדשה. הכוונה היחידה בתיקון היא להצביע על המשך מעשיו של המשיב באותו אופן כפי שנטען בכתב התביעה המקורי גם לאחר הגשתו.
8. דחיית בקשת המבקשת לאחר שזו גילתה קיומו של נזק נוסף לה עקב התנהלות המשיב, יגרום לה נזק לא מידתי, שכן אחרת לא תוכל לתבוע פיצוי בגין יתרת הנזק הזה.
9. הבקשה הוגשה בשלב מקדמי, בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בהליך, ולכן לאור מועד הגשת הבקשה, מאזן האינטרסים נוטה לטובת היעתרות בית המשפט לבקשה.
10. לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים:
11. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובניגוד לחוק ולפסיקה.
12. התיקון המבוקש כולל גם עתירה להוספת פירוט נרחב של עובדות, טענות ועילות נוספות שלא נטענו בכתב התביעה, ללא כל סיבה סבירה, במיוחד כאשר העובדות שמעוניינת המבקשת להוסיף לכתב התביעה היו ידועות למבקשת ולבא כוחה מתחילת ההליך.
13. הבקשה הוגשה בשיהוי רב, בחלוף שנה וחצי מיום הגשת התביעה, ונועדה רק לתת נופך נוסף לתביעה מכיוון שלאחר התיקון המבוקש שעניינו הפחתת סכומים נתבעים, הוברר כי מחצית מסכום התביעה המקורי של תביעתה המבקשת נמחק או היה אמור להימחק.
14. המבקשת לא פירטה כראוי את העובדות או הראיות או האסמכתאות עליהן היא מבססת את הבקשה לתיקון הסכומים הנתבעים.
15. הבקשה להוספת נתבעת נוספת, היא אשתו של המשיב, נעשתה בחוסר תום לב ולאחר שהמבקשת הבינה שגב' נאילה עומדת להגיש כנגד המבקשת תביעה לתשלום נזקים בגין הפגיעה בשמה הטוב שנעשתה בעקבות פרסומים מכפישים שבוצעו על ידי המבקשת.

החלטת בית משפט קמא

1. בית משפט קמא קיבל את הבקשה באופן חלקי בלבד והתיר רק להפחית את הסכומים שביקשה המבקשת להפחית מכתב התביעה כמפורט בסעיף ב 11 לבקשה לתיקון כתב התביעה, וכן לתיקון כמבוקש בסעיפים ב 12 ו-ב 17 לבקשה. בית המשפט קבע בהחלטתו כי אינו מתיר התיקון המבוקש הנוסף מחמת שיהוי משום שהמידע בגינו הוגשה הבקשה לתיקון סעיפים נוספים בכתב התביעה היה ידוע למבקשת עוד מחודש דצמבר 2020, ולכן הבקשה הוגשה באיחור של שנה וחצי, לאחר שהתקיימו בהליך שני דיונים ונשמעו עדויות.

טענות המבקשת

1. לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא בהחלטתו, במיוחד בכל הנוגע לבקשה לצרף את הגב' נאילה, אשתו של המשיב, כנתבעת נוספת בהליך קמא, וזאת מהסיבות הבאות:
2. אשת המשיב הגב' נאילה היא בעל דין דרוש על מנת לאפשר לבית משפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בסכסוך בין הצדדים, ועל מתן ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, וצירופה ישרת את מטרת ייעול ההליך, במיוחד כאשר זו השתתפה בדיונים שכבר התקיימו בהליך קמא באופן אקטיבי, וניכר שהיא מעורבת בעניין והיא לא טענה מעולם כי לא ביצעה את הפרסומים שהמבקשת טענה שפורסמו.
3. הסעדים אותם דורשת המבקשת מהמשיב הינם אותם סעדים אותם מבקשת המבקשת מהגב' נאילה, כמעוולת בעצמה או במשותף עם המשיב.
4. למבקשת נודע רק בחודש ינואר 2021 ועד לחודש מרץ 2021 כי הגב' נאילה היא זו שפרסמה פרסומים מכפישים נוספים, שלא היו חלק מכתב התביעה המקורי, ולא הייתה ברירה אלא לתקן התביעה.
5. עד כה כל הדיונים שהתקיימו בהליך קמא, בעניין מתן צו מניעה זמני וביזיון בית משפט, נכפו על המבקשת ובכל מקרה הדיונים לא נועדו לקידום בירור התובענה לגופה. משכך היעתרות לבקשתה לא תפגע ביעילות בירור ההליך.
6. הבקשה הוגשה בטרם התקיים דיון קדם משפט ראשון ענייני, ולכן ראוי היה לקבל הבקשה. נטען כי דחיית הבקשה תחייב הגשת הליך נפרד נגד אשת המשיב, דבר שיגרום בזבוז זמן שיפוטי וחשש מפני הכרעות סותרות. נטען כי המבקשת שקלה להגיש תביעה נפרדת כנגד הגב' נאילה, אך נוכח אינטרס היעילות הדיונית, העובדה כי בשני ההליכים קיימות שאלות משותפות, והמסכת העובדתית זהה ממילא, ראוי היה לאחד הדיון בשתי תביעות נפרדות, לו אלו היו מוגשות, בוודאי לנוכח התכלית העומדת מאחורי תקנות סדר הדין האזרחי. נטען כי בשל כך ראוי היה להיעתר לבקשת המבקשת.
7. גם אם הבקשה הוגשה בשיהוי ללא טעם ממשי, על בית המשפט להתיר את צירוף הגב' נאילה כנתבעת בהליך מטעמי יעילות, וככל שייגרם נזק למשיב עקב תיקון כתב התביעה, ניתן לרפא נזק זה על ידי חיוב המבקשת בהוצאות.
8. עוד טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא כאשר דחה את הבקשה להוספת סעד כספי נוסף, בגין השמדת מוצרים רבים כתוצאה מהתנהלותו של המשיב שאירעה לאחר הגשת כתב התביעה. לטענתה ישנה חובה לאפשר למבקשת למצות זכויותיה ולתבוע כל המגיע לה בהליך, גם מקום בו גילתה המבקשת לאחר הגשת התביעה נזק נוסף שנגרם בגין אותן עילות האמורות בכתב התביעה.
9. לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה מפני ש:
10. הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ממניעים זרים, לרבות חוסר תום לב ונקמנות.
11. בית משפט קמא לקח בחשבון את מלוא השיקולים הרלוונטיים ופעל במסגרת סמכותו כערכאה מבררת, והחליט נכון משדחה הבקשה, ואין להתערב בהחלטתו.
12. אין קשר עסקי בין הגב' נאילה למשיב, היא אינה צד להתקשרות בין הצדדים, ולכן הגב' נאילה אינה בעל דין דרוש להליך.
13. העובדות המצוינות בבקשה זו היו ידועות למבקשת מראש, עוד לפני שהגישה את התביעה העיקרית.
14. הבקשה הוגשה כחלוף כשנתיים מאז שהוגשה התביעה ולאחר שבית משפט קמא דן בבקשות לצווי מניעה, בקשה לביזיון בית משפט ולאחר שהתקיימו שני דיונים.
15. המבקשת הסתירה מבית המשפט כי היא מבקשת לצרף גב' נאילה כצד לתביעה לאחר שהיא עצמה הכפישה את שמה של אשת המשיב בפרסומים פוגעניים מספר פעמים לפני הגשת התביעה ואחריה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעניינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
2. על פי הוראות תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), בית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב טענות, לרבות צירוף בעל דין, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. עוד נקבע כי על בית משפט להתחשב בהתנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
3. עוד נקבע בפסיקה כי בבקשה לתיקון כתב טענות על דרך הוספת נתבעים, על בית המשפט להתחשב בשיהוי אם קיים בהגשת הבקשה, באינטרס הציבור ביעילות הליכים ובחשש כי יוקצב זמן שיפוטי יקר שלא לצורך. עוד על הערכאה המבררת בבואה להכריע בבקשה לשקול האם היעתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו.

ראה לעניין זה:

ת"א (מחוזי ת"א) 6279-09-21‏ ‏שובל הנדסה ובניין בע"מ נ' יורו אפ חיזוק מבנים בע"מ (16.3.2022).

1. אכן צודקת המבקשת כי הלכה פסוקה היא כי על בית המשפט לאמץ גישה ליברלית באשר לבקשות לתיקון כתב תביעה וככלל בית המשפט ייטה לקבל בקשה לתיקון כתב טענות ככל שהבקשה הוגשה בשלבים המוקדמים של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה.

ראה לעניין זה:

רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ (8.4.2021).

רע"א (מחוזי מר') 35345-03-22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית – מרכז רפואי שניידר לרפואת ילדים (31.3.2022).

1. עם זאת, בפסיקה נקבעו חריגים לכלל זה ונקבע כי הגישה הליברלית אינה תחול מקום בו מטרת תיקון כתב הטענות הינה הוספת עילה חדשה ונתבעים נוספים, במיוחד כאשר הראיות להוכחת העילות החדשות שמבוקש לצרפן שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית.

ראה לעניין זה:

ת"א (מחוזי מר') 7659-06-11 י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (23.12.2019).

1. עוד נקבע כי לצורך דיון בבקשה שעניינה תיקון כתב טענות ניתנת למונח עילה פרשנות רחבה המתייחסת לאו דווקא לעובדות המקימות את הסעד המבוקש אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין.

ראה לעניין זה:

רע"א 8203/15 ‏ ‏עובדיה נ' ולנשטין (25.1.2016).

1. מן האמור לעיל ומעיון בהחלטת בית המשפט קמא עולה כי החלטתו מנומקת וסבירה, וניתנה במסגרת שיקול דעתו כערכאה מבררת, ואין מקום להתערב בה.
2. לטענת המבקשת יש לצרף את הגב' נאילה כנתבעת נוספת מכיוון שהיא מפרסמת פרסומים פוגעניים כלפיה ברשתות החברתיות. משכך הצירוף המבוקש הוא רק כדי להכפיף אשת המשיב להסדר הדיוני שהושג בהליך, עוד בטרם זו צורפה אליו, ואין זה ראוי. מדובר בעילה אחרת נטענת כנגד אשת המשיב, שאינה נובעת מהעובדות שמקימות את העילה ואת הסעדים להם עותרת המבקשת בכתב התביעה המקורי, שעיקרם הפרת ההסכם על ידי המשיב. שהרי אין מחלוקת כי אשת המשיב אינה צד להתקשרות הרלוונטית. נראה כי התיקון המבוקש גם אינו דרוש מאחר ומניעת המשך פרסום פוגעני בהסכמה ניתן להשיג גם אם יובהר שנאסר פרסום פוגעני של שני הצדדים או מי מטעמם.

בנוסף, נדמה כי לצורך הוכחת העילה הנטענת כנגד אשת המשיב הגב' נאילה על המבקשת להגיש ראיות חדשות ושונות אודות הפרסומים הפוגעניים שנטען כי בוצעו במועדים מאוחרים להגשת כתב התביעה.

1. אמנם ההליך נמצא בשלב מקדמי וטרם התקיים דיון קדם משפט ראשון ענייני לתביעה העיקרית, אך יש לזכור כי ההליך מנוהל כבר למעלה משנה והתקיימו בו דיונים רלוונטיים ונשמעו ראיות. לכן צדק בית המשפט קמא כי צירוף נתבע נוסף בשלב זה יסרבל את ההליך ויהיה צורך להשהות את המשך בירורו לצורך הגשת כתב הגנה מטעם הגב' נאילה והגשת כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד [מתוקן] על ידי המשיב, ככל ויידרש. כן אפשר וגם אשת המשיב תחפוץ להגיש כתב תביעה שכנגד.
2. נוסף על כך, המבקשת אכן לא הסבירה מדוע בקשתה הוגשה בשיהוי, כאשר בכתב התביעה המקורי המבקשת מציינת כי הגב' נאילה מפרסמת פרסומים פוגעניים כנגדה, ובבקשה לתיקון כתב התביעה מודה המבקשת כי ידעה על הפרסומים הפוגעניים למעלה מ-3 חודשים מיום הגשת הבקשה.
3. בנוסף וכאמור לעיל, גם אני איני סבורה כי הגב' נאילה הינה בעל דין דרוש להליך, שמטרתו בירור הנטען בנוגע להסכם בין המבקשת והמשיב. ככלל בעל דין דרוש הוא זה שבהעדרו לא ניתן לתת פתרון שלם ויעיל לתובענה בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו, או מקום בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף.

ראה לעניין זה:

ת"א (מחוזי מר') 23380-10-21‏ ‏ פ. גורדי הנדסה בע"מ נ' בסט ייזום בע"מ (6.12.2021).

1. בענייננו התביעה המקורית הוגשה כנגד המשיב, עקב הפרת הסכם הפצה, פרסום פרסומים פוגעניים כנגד המבקשת וגרימת נזק ממוני למבקשת. לא מצאתי כי הגב' נאילה הינה בעלת דין דרושה לצורך הכרעה בתובענה זו. סבורני כי הטענות שנטענו נגדה על ידי המבקשת אינן נגזרות מהטענות שהועלו בכתב התביעה המקורי והן הועלו לשם הרחבת יריעת הדיון שלא לצורך.

ראה לעניין זה פרשת שובל הנדסה ובניין בע"מ לעיל.

1. באשר לבקשה להוספת סעד כספי נוסף בגין השמדת מוצרים רבים, סבורני כי מדובר בעילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילות שהועלו בכתב התביעה המקורי, וצדק בית משפט קמא כאשר דחה את בקשת המבקשת לצרף עילה זו לכתב התביעה.

לסיכום

1. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
2. מכיוון שנדרשה תגובה, תשלם המבקשת למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו מהכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, והיתרה תושב למבקשת באמצעות בא כוחה.
3. המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"ג, 18 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.