1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט רז נבון) מיום 5.9.22 בת.א. 59900-08-22 לפיה נדחתה בקשת המבקשת לאסור על המשיבים להציג לפרעון צ'ק על סך 500,000 ₪ שמועד פרעונו 1.10.22.

2. בקשת רשות הערעור הועברה לטיפולי היום, הגם שהוגשה עוד ביום 19.9.22 והערבון הופקד ביום 21.9.22.

כיוון שמועד הפרעון של הצ'ק הוא 1.10.22 אני נדרשת לבקשת רשות הערעור בדחיפות.

3. עניינה של התביעה קמא היא בתביעה כספית בסך של 905,931 ₪. החברות – התובעת והנתבעת התקשרו ביום 7.10.21 בהסכם למכירת מניות, ציוד ומוניטין של חברת מ.ק.פ. גרופ בע"מ (להלן גם: "החברה").

נטען כי הנתבעים יצרו חובות עבר כבדים בחברה .התובעת – המבקשת נאלצה לשאת בחובות העבר בניגוד להסכם. חובות העולים על 485,000 ₪. הנתבעים ביטלו בחוסר תום לב צ'קים שהועברו לצדדי ג' ועל מנת שאלו לא יחזרו נאלצה התובעת להפקיד כספים ואף היו צ'קים שחזרו.

אשתו של הנתבעים אף הגישה נגד התובעת תביעה בת.א. 52204-11-21 שנסגרה בפשרה.

התביעה הוגשה בגין נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתנהלות הנתבעים ובית משפט התבקש למנות אקטואר או מומחה מטעמו על מנת שניתן יהיה לחשב את חובות הנתבעים.

4. אציין כי הושג הסדר הפשרה ביום 13.3.22 בת.א. 52204-11-21 בתביעתה של אשתו של הנתבע כאן נגד מספר נתבעים ובהם גם התובעת -המבקשת וניתן תוקף של פסק דין.

נקבע שם מה יעשה אם הסכם הפשרה לא יבוצע כסידרו.

5. במקביל להגשת התביעה (שלהי אוגוסט 2022) הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבה 1 לפרוע צ'ק שניתן לה על סך 500,000 ₪ שמועד פרעונו 1.10.22 וזאת בשל החובות הרבים שצברו הנתבעים לחובת התובעת.

כב' השופט תדמור – ברנשטיין בשבתו כשופט תורן בפגרה נתן ביום 31.8.22 צו ארעי שיפקע ככל שלא תופקד ערובה בסך 20,000 ₪ עד ליום 4.9.22 ונקבע כי תשובה תוגש עד ליום 14.9.22 ולאחר מכן שופט מצוות סעדים זמניים ייתן הוראות בתיק.

6. הערובה לא הופקדה ובהחלטה מיום 5.9.22 שניתנה על ידי השופט נבון נקבע כי הצו פקע "ובכך למעשה מסתיים הדיון".

עוד נקבע כי אין מדובר בצו זמני אלא בצו החוסם אוחז בשטר להגיש שטר לביצוע או להציגו לפרעון וזאת מבלי שהוצגה עילה לכך.דרכם של צ'קים. ודאי כאלו שלא הוגבלה סחרותם שהאוחז רשאי להגישם לפרעון, ואם החייב מתנגד לבקשה לביצוע שטר הוא מגיש התנגדות.

לכן אין להיעתר לבקשה לסעד זמני גם לגופה.

המבקשת תוכל להעלות טענותיה במסגרת התנגדות לביצוע שטר ואף לפעול בהוצל"פ לעיכוב הליכים וממילא נוכח הזכות להגיש התנגדות לביצוע שטר לא ייצאו כספים מכיסה של המבקשת טרם ייערך בירור משפטי סדור.

7. בבקשת רשות הערעור נטען שיש צורך בצו המבוקש, שכן אם המשיבים יפקידו את הצ'ק והצ'ק יסורב, אזי יתדרדר דרוג המבקשת במרשם נתוני האשראי .לפי ההסכם עליו חתמו הצדדים סוכם שחובות העבר יקוזזו מהתשלום שהמבקשת תעביר. דבר שהמשיבים מסרבים לעשות. מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשת וגם שיקולי צדק ויושר פועלים לטובת המבקשת.

נטען כי ההחלטה על מתן צו ארעי היתה נכונה אך המבקשת לא הספיקה להפקיד את הערבון שלא היה ברשותה, ועתה ביכולתה להפקיד את הערבון.

8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור מצאתי כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות למתן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים. ראה לעניין זה: רע"א 3751/22 בנילוז נ' לוי (28.6.22) בסעיף 14, וכן רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין, סעיף 9 (7.2.22). להלן – עניין לוין).

אינני סבורה כי עסקינן במקרה החריג המצדיק התערבות.

ב) כאשר בימ"ש בוחן אם לתת סעד זמני עליו לבחון קיומן של "ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה" (תקנה 95 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות")), וכן את הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד

הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן סעד זמני (תקנה 95 (ד) (1)), תום לב (תקנה 95 (ד) (3)), שיהוי – ככל שקיים בהגשת התביעה או בהגשת בקשה לסעד זמני (תקנה 95 (ד) (3)), וכן לבחון אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר (סעיף 95 (ד) (2)).

למעשה, אין שינוי מהותי במערכת השיקולים שהיה צריך לבחון לפי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 במסגרתן היה צריך לבחון מקבילית כוחות בין סיכויי המבקש לזכות בהליך ובין מאזן הנוחות, ובין הטעון בדיקה לפי התקנות החדשות.

על כן הפסיקה הקיימת רלוונטית גם כיום (ראה בעניין זה סעיף 11 להחלטת כב' השופט גרוסקופף בעניין לוין).

ג) במקרה דנן, פקע הצו הארעי משלא הופקדה הערובה ועל כך לא יכול להיות חולק.

לגופו של עניין נימק כב' השופט נבון מדוע אין מקום לחסום אוחז צ'ק סחיר להעמיד לפרעון צ'ק וזאת במסגרת צו מניעה זמני.

אוסיף בעניין זה, כי אין בתביעה סעד של צו מניעה קבוע המתייחס לצ'ק, כך שהצו הזמני בפועל אינו משרת את הסעד המבוקש בכתב התביעה.

אינני חולקת על טענת המבקשת ולפיה הצגת הצ'ק לפרעון עלולה לגרום לה לנזק כספי, אך בית משפט בוחן מאזן נוחות וברור שגם לצד האוחז בצ'ק עלול להיגרם נזק כספי, ככל שהצ'ק לא יפרע.

המבקשת מאשרת כי המשיבים לא מקבלים את טענותיה כפי שהן וניסיונותיה להגיע להסכמות לא צלחו.

הסדר הפשרה ממרץ 2022 בתביעה שהגישה אשתו של הנתבע גם נגד המבקשת אף הוא לא כלל הסכמה לכך שהצ'ק לא יוצג לפרעון.

ברור כי זכותה של המבקשת לבירור טענותיה, בין במסגרת התביעה ובין בהתנגדות לביצוע שטר, אך אין בזכות זו כדי לפגוע בזכותו העקרונית של אוחז בצ'ק להציגו לפרעון.

9. לסיכום:

א) לאור האמור ליעל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ג, 29 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.