1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופט זיוון אלימי), מיום 30.6.2022 (בת"א 1334-10-20), הנוגעת לתיקון כתב ההגנה על ידי המשיב.

2. המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיב, בגין אי-קיום התחייבות שהלה נטל על עצמו, לפי הנטען, לפירעון חוב של חברה מסוימת כלפי המבקש. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע להוכחות. בהחלטה מיום 29.3.2022 נעתר בית המשפט לבקשה שהגיש המבקש (התובע), שעניינה מחיקת סעיפים מתצהירו של המשיב (הנתבע), בשל בהרחבת חזית. בית המשפט כתב בהחלטתו "עיינתי חזור ועיין בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבע, ולא מצאתי בו זכר לאותם רכיבים שמפורטים בתצהיר הנתבע ואותם מבקש התובע למחוק".

3. ביום 17.4.2022, בסמוך לישיבת ההוכחות (שנקבעה ליום 1.5.2022), הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב ההגנה. בבקשה נכתב כי היא מוגשת "בשל טענה לעובדות חדשות שלא היו ידועות לח"מ ואף התובע שאינו דובר את השפה העברית לא הבין את משקלן של העובדות שהיו כל הזמן ברשותו והם תלושי השכר שקיבל מהתובע, וכי הם ראיה שיכולה להכריע את גורל התיק". הוטעם, כי מדובר בראיות "שיש בהן להכריע לגבי השאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין הנתבע או שמדובר בעובד בעלים של חברה שהוציא תלוש".

4. המבקש התנגד לתיקון כתב ההגנה, אך בהחלטתו של בית המשפט מיום 26.4.2022 נקבע כי חרף העובדה שבקשת התיקון הוגשה בשלב מאוחר מאוד של ההליך – יש להיעתר לה. בית המשפט ציין כי "עצם העובדה כי תצהיר הנתבע כלל טענות הגנה החורגות מכתב הגנתו, באופן אשר הוביל את התובע עצמו להגיש בקשה למחיקתן, מעיד כי כתב ההגנה בנוסחו המקורי לוקה בחסר". בית המשפט נמנע מלהביע דעה לגבי נפקותן של הטענות, אך הדגיש כי תכלית ההליך השיפוטי היא להגיע להכרעה נכונה, לאחר שתשמענה טענות הצדדים באורח מלא וממצה. בית המשפט מצא כי ראוי לאפשר למשיב לתקן את כתב ההגנה "באופן שישקף את מלוא טענותיו, על מנת שניתן יהיה לדון ולהכריע בהן, שלא נמצא חלילה במצב בו ניתן פסק דין שאינו מתייחס לכלל טענות הצדדים, רק מטעמים דיוניים פרוצדורליים". לאור מסקנתו-זו, ביטל בית המשפט את ישיבת ההוכחות. כמו-כן השית בית המשפט הוצאות על המשיב בסך של 3,000 ₪.

5. ביום 15.5.2022 הגיש המשיב את כתב ההגנה המתוקן. לדעת המבקש, כתב ההגנה המתוקן חורג מגדר התיקון שאישר בית המשפט, קרי: צירוף תלושי השכר וטיעון בסוגיית יחסי עובד-מעביד. המשיב טוען כי כתב ההגנה המתוקן כולל שינוי גרסאות קיצוני, שינוי חזית מהותי, ועילות הגנה שלא בא זכרן בכתב ההגנה המקורי. בכלל זה השמיט המשיב הודאה בחוב שהופיעה בכתב ההגנה המקורי ונשנתה בתצהיר העדות הראשית; העלה לראשונה טענה של כפייה, סחיטה ואיומים; והכחיש סעיפים בכתב התביעה, שלא היו שנויים במחלוקת בכתב ההגנה המקורי.

6. לאור עמדתו-זו, הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה למחיקת חלקים מכתב ההגנה המתוקן. המשיב הגיש תגובה לבקשה, וביום 30.6.2022 התקיים דיון לפני בית משפט קמא, שבמהלכו ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה בנימוק כדלקמן: "אני מסב את תשומת לב התובע, ויתכן כי הדבר לא היה נהיר די צורכו בהחלטתי המתירה את תיקון כתב ההגנה, כי בהתאם לסעיף 16 להחלטתי זו מיום 26.4.2022 לא הגבלתי את תיקון כתב ההגנה אך ורק לטענות מסוימות. בנסיבות אלה" – הוסיף בית המשפט וקבע – "הרי שהנתבע היה רשאי להגיש כתב תביעה מתוקן [צ"ל: כתב הגנה מתוקן] הכולל את טענות ההגנה מטעמו כפי שהוא מבין אותן".

7. כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שלפניי. עיינתי בבקשה וכן בתגובת המשיב, ובאתי לכלל מסקנה כי יש לתת רשות ערעור, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור במובן שיוסבר להלן.

8. אומר מיד, כי אינני מתערב בהחלטה שניתנה מיום 26.4.2022, שלפיה התקבלה בקשתו של המשיב לתיקון כתב ההגנה. למעשה, המבקש עצמו מאשר בבקשת רשות הערעור, כי הוא בחר להשלים עם החלטה זו, בהבינו כי זו מאשרת תיקון מוגדר ומתוחם (ראו סעיפים 11-10 לבקשת רשות הערעור).

9. ואמנם, בעל-דין העותר לתיקון כתב טענותיו נדרש ברגיל לפרט ולבאר את מהות התיקון המבוקש. לא אחת אף מצורף לבקשת התיקון עותק של כתב הטענות המתוקן, אך גם במקום שבו הדבר לא נעשה, נדרש למצער שניתן יהיה ללמוד מן הבקשה את טיב התיקון (ראו למשל ת"א (של' ת"א) 16698-01-15 פלאצ'י נ' ש.ויסמן ניהול בע"מ (14.11.2017); בש"א (של' נצ') 4540/04 עיריית שפרעם נ' ספורי (23.2.2005)). הציפייה מבעל דין לפרט את מהות התיקון המבוקש קשורה קשר הדוק למבחנים שבית המשפט נדרש ליישם בבואו להכריע בבקשה כזו – וראו תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"א-2018, וכן תקנה 92 לתקנות הקודמות. שהרי, אם בית המשפט אינו יודע מהו התיקון שבו עסקינן, ממילא אין באפשרותו לזהות את "המטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג", ולקבוע אם התיקון דרוש "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן". אכן, רק לאחר שבעל הדין הסביר כיצד הוא חפץ לתקן את כתב התביעה או את כתב ההגנה, יכול בית המשפט לערוך איזון בין השיקולים הרלוונטיים בכגון דא, לאמור: אינטרס מבקש התיקון בבירור עובדה מסוימת שלא צוינה בכתב טענותיו; אינטרס הצד שכנגד שיריעת המחלוקת לא תורחב או תשונה באופן שיאריך את הדיון, יסרבל אותו או יפגע בזכות דיונית שקנה; ואינטרס הציבור בניהול יעיל של המשאב השיפוטי (ראו יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021)). כמובן, ככל שהבקשה מוגשת בשיהוי ובשלב מאוחר יותר של ההליך, כך מתחדדת ומתעצמת החובה ליתן הסבר הן לפשר האיחור הן לחיוניות התיקון המבוקש.

10. לאור האמור, אין בידי לקבל את הקביעה, או ההבהרה, בהחלטת בית המשפט קמא מיום 30.6.2022, שלפיה ההיתר לתיקון כתב ההגנה היה בלתי-מוגבל ונתון לשיקול דעתו המוחלט של המשיב. ודוק: המשיב לא צירף לבקשת התיקון נוסח של כתב ההגנה המתוקן. ניחא. אך לכל הפחות היה עליו להסביר מהן העובדות נשוא בקשת התיקון. ודומה שכך עשה – ראו ציטוטים בפסקה 3 של החלטתי-זו. בית המשפט קמא עצמו ציין בפתח ההחלטה מיום 26.4.2022, כי במסגרת בקשת התיקון "מבקש הנתבע להוסיף לכתב הגנתו התייחסות למעמדו הנטען כעובד של התובע ולנפקותו של מעמד זה". בנסיבות אלה, ולאור הכללים שפורטו לעיל, איני סבור כי ניתן לקרוא את בקשתו של המשיב כעתירה לתיקון "חופשי" ובלתי-מוגבל של כתב ההגנה; ומכל מקום, לא ניתן היה להיעתר לבקשה במתכונת שכזו.

11. משמעות הדבר היא, כי משעה שהמבקש הגיש בקשה למחוק חלקים מכתב ההגנה במתוקן, בשל חריגה נטענת ממסגרת התיקון שהתבקשה ואושרה מלכתחילה, היה על בית המשפט קמא להידרש לבקשה זו לגופה. בית המשפט קמא לא עשה כן, והנימוק שנכלל בהחלטתו מיום 30.6.2022, אינו יכול לעמוד.

12. ראוי לציין כי המשיב מעלה בתשובתו שלל טענות הנוגעות בין היתר למערכת היחסים שבין הצדדים, למחלוקת הכספית שנתגלעה ביניהם, וכן להליך שהגיש נגד המבקש בבית הדין לעבודה. אלא שאיני נכנס לכל אלה. הסוגיה שלפניי היא במישור הדיוני, והיא מתמקדת בחובה להבהיר מראש ולתחום את גבולות התיקון של כתב טענות. בעניין זה ראיתי לקבל את הערעור, במובן זה שההחלטה מיום 30.6.2022 תבוטל, ובית המשפט קמא ידון ויכריע בבקשה למחיקת חלקים מכתב ההגנה המתוקן, בהתאם לאמור לעיל. מובהר, כי אין בהחלטתי-זו כדי למנוע מכל צד לפנות לבית המשפט בכל בקשה על-פי הוראות הדין.

בנסיבות העניין, המשיב יישא בהוצאות המבקש לרבות שכר טרחת עורך-דין בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.