בקשה להארת המועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 90522949966.

המבקש טוען כי מעולם לא ידע על הדו"ח וכן באשר למהימנות מערכת א/3 עוד טוען המבקש כי השאת המצב על כנו תגרום לו לעיוות דין.

המשיבה מתנגדת לבקשה מאחר והדו"ח שולם.

המבקש, אשר ב"כ צפה בתגובת המשיבה, בחר שלא להגיב עליה.

דין הבקשה להידחות.

עם תשלום הדו"ח נחשב המבקש כמי שהודה בעבירה, הורשע בה ואף ריצה את עונשו ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן יאריך בית המשפט את המועד להישפט לאחר תשלום הדו"ח.

המבקש כלל לא טען באשר לנסיבות תשלום הדו"ח (כשלמעשה עצם התשלום סותר את טענתו בדבר חוסרה הידיעה), וממילא לא הציג נסיבות חריגות המצדיקות הארכת המועד לאחר התשלום.

מעבר לאמור, טענות כלליות בדבר עיוות דין אינן מצדיקות הארכת המועד להישפט וכך אף טענות כלליות בנוגע למערכת א/3- " ולסיום, אתייחס לטענתו של המערער לעיוות דין. אזכיר למערער את הפסיקה לפיה תיעוד העבירה באמצעות מצלמה מסוג א\3, לא מקים את הטענה לעיוות דין ולא מצדיק מתן הארכת מועד בחלוף זמן כה ממושך, דבר שהינו נכון במיוחד לאחר שהקנס שולם (רע"פ 177\19)" (עפ"ת 3239-09-20 חילמי סעד נ' מדינת ישראל (10.9.20)).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ג, 09 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.