ב"כ התובעים: עו"ד דורון רוזנברג

ב"כ הנתבעת: עו"ד אתי ראובן

1. כללי
   1. מהות פסק הדין - עניינו של פסק דין זה הוא מחיקת ההליך בשל חוסר סמכות עניינית. המחיקה נעשית בשלב מקדמי, לאחר הגשת כתבי הטענות ועוד טרם קדם המשפט הראשון. של החלטה זו בבקשת הנתבעת להורות על סילוק התובענה על הסף נוכח היעדר סמכות עניינית. כבר מיד ייאמר שההליך שהוגש לבית משפט השלום, מתייחס למחלוקת שבין עמיתה בקרן פנסיה לבין קרן הפנסיה. הסעד הנדרש הוא סעד הצהרתי ביחס לכספים שנצברו בקרן. כל אלה אינם בסמכותו של בית משפט זה.
   2. המחלוקת, היא מחלוקת עמיתה - קרן פנסיה, כפי שמובאת על ידי צאצאי העמיתה - התובעים הם צאצאי המנוחה ליודמילה בורדרנקו ז"ל אשר היתה עמיתה בקרן הפנסיה של הנתבעת. הטענות בכתב התביעה הן טענות האם המנוחה כעמיתה, כאמור, כפי שהן מובאות על ידי צאצאיה הבאים בנעליה.
   3. הסעד המבוקש, הוא סעד במסגרת יחסי עמיתה - קרן פנסיה - גם הסעד הנדרש הוא, כאמור, סעד הקשור לקשר בין המנוחה כעמיתה לבין קרן הפנסיה. לענין זה עותרים התובעים כי יינתן סעד הצהרתי הקובע כי - התובעים "ו/או מי מהם זכאים להיות המוטבים של המנוחה בקרן הפנסיה וכפועל יוצא מכך, להצהיר כי התובעים ו/או מי מהם זכאים לקבל את יתרת הכספים אשר היו מצויים בקרן במועד פטירתה של המנוחה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומם בפועל".
2. טענות התובעים בקליפת אגוז - התובעים טענו בתביעתם כי הנתבעת התרשלה ועוולה משלא פעלה לשנות את הפוליסה בהתאם לבקשת העמיתה, אימם המנוחה. בקשה שהתייחסה לטופס שנשלח אליה כך שהתובעים ו/או מי מהם יהיו זכאים לקבל את יתרת הכספים שהיו מצויים אצל הנתבעת במועד פטירתה של אימם המנוחה.
3. הבקשה לסילוק על הסף והתגובה לה
   1. הנתבעת עתרה להיעדר סמכות עניינית. הנתבעת הפנתה אל סעיף 24 (א)(3) לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 לפיו לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתביעות של עובדים נגד מעסיקים וכן חברים נגד קופות גמל כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח 1958.
   2. הנתבעת הפנתה לכך שעניינה של התביעה הוא פדיון כספיי המנוחה מקרן הפנסיה. מכאן, יש לקבוע כי הסמכות העניינית לדון בתביעה היא של בית הדין לעבודה.
   3. מנגד טענו התובעים שעילת התביעה לא נעוצה בביטחון סוציאלי של המנוחה כעמיתה אלא בטענות יורשיה של המנוחה. טענות לפיהן היה על הנתבעת לשנות את הפוליסה בהתאם לטופס שנשלח אליה על ידי אימם המנוחה, קרי העמיתה. התובעים הלינו, למעשה בשם אימם, על כך שהנתבעת לא פעלה בהתאם לאמור באותו טופס, הנתבעת אף לא העירה דבר ולא הגיבה ובכך פעלה מתוך רשלנות, הטעיה, גזל ועשיית עושר ולא במשפט.
   4. התובעים דווקא הודו שאכן תביעה בקשר עם קופות גמל תידון בבית הדין לעבודה ואולם לטעמם כאמור, התביעה אינה עוסקת בביטחון סוציאלי אלא באותן טענות לרשלנות , הטעיה וגזל , עשיית עושר ולא במשפט ועוולות מפקודת הנזיקין.
4. מחיקת התביעה

יש מקום לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התביעה ולעניין זה יובאו הדברים הבאים:

1. ראשית, הוראות חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969

• סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה נובעת מהוראות חוק בית הדין לעבודה. סעיף 24 לחוק קובע שורה של מחלוקות אשר "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון" בהן.
• לעניינינו, קובע סעיף 24 (א)(3) סמכות ייחודית לדיון במחלוקות שעניינן – "תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין, וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה" (ההדגשות לא במקור).

הוראות סעיף 24(א)(3) לחוק מביאות את עניינינו לפתחו של בית הדין לעבודה, אשר לו סמכות ייחודית לדון בו.

1. שנית, בחינת הסעד מביאה לקביעת הסמכות

• המבחן לקביעת סמכות בית המשפט הוא מבחן הסעד - עניין זה ר' רע"א 6500/19, ד"ר שרון גבריאל נ' ורד אשד (מיום 7/5/2020); תצ (מחוזי ת"א) 20067-08-17‏ ‏ נתנאל מרדכי אנגל נ' עשינו עסק סוכנויות בע"מ (מיום 29/9/2021) וכן ע"א 2846/03 ריצ'ארד ב' אלדרמן, עו"ד נ' דן ארליך ( מיום 29.11.04), ע"א 472/83 אריאלי נ' אריאלי, פ"ד מא(3) 200, 208; רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 812, 815).
• על בית המשפט לבחון את עניינה, נושאה ושוויה של התביעה ועל בסיסה להכריע בדבר סמכותו העניינית . לעניין זה אפנה אל הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט נ' הנדל ברע"א 6681/17 רשות המיסים - מכס מרכז נ' Three D Investments Ltd (מיום 2.10.2017) - "על מנת להכריע לפי מבחן הסעד, נדרש להבין מהו הנושא הרלוונטי לצורך הערכת שוויו. בבואנו להכריע בשאלת הסמכות העניינית המבחן הוא מבחן הסעד, אולם במקרה שלא מדובר בסעד כספי נקוב, והמחלוקת אינה על שווי הנושא אלא על הנושא עצמו – ייתכן ורצוי להגביה את נקודת המבט ולבחון מהו נושא הסכסוך, דהיינו מהי מהותו".
• בעניינינו, הסעד הנדרש קשור ישירות ליחסים בין האם המנוחה כעמיתה לבין הנתבעת כקרן פנסיה. התובעים עותרים, כאמור, לסעד הצהרתי לפיו הם "ו/או מי מהם זכאים להיות המוטבים של המנוחה בקרן הפנסיה וכפועל יוצא מכך, להצהיר כי התובעים ו/או מי מהם זכאים לקבל את יתרת הכספים אשר היו מצויים בקרן במועד פטירתה של המנוחה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומם בפועל" (ההדגשות לא במקור). אשר על כן, על מנת להכריע במחלוקת אל מול קרן הפנסיה, על בית המשפט להתייחס ליחסי העמיתה אל מול קרן הפנסיה – ויחסים אלה והדיון בהם יוחד לבית הדין לעבודה.

1. שלישית, התייחסות לטענת התובעים לפיה התביעה הוגשה בגין עוולות נזיקיות עצמאיות שאינן קשורות ליחסי עמיתה – קרן פנסיה

• התובעים טוענים שהתביעה אינה מתייחסת ליחסי עמיתה – קרן פנסיה, אלא שעיקרה הוא עוולות נזיקיות שביצעה הנתבעת. כאן יש להדגיש – אפילו ייקבע שהנתבעת אכן עוולה בעוולות נזיקיות, הרי היא עשתה כן בכובעה כקרן פנסיה והעוולה נעשתה אל מול המנוחה, העמיתה בקרן הפנסיה. מכאן – הסמכות הייחודית לדון בהליך, אינה של בית משפט זה. על כך גם בפסקה הבאה.
• התובעים מעלים את טענות אימן המנוחה כאשר הם נכנסים לנעליה כעמיתה בקרן הפנסיה. התובעים עותרים להתערב בתנאי הפוליסה ולקבוע אותם כמוטבים. מכאן, יש לומר כי התביעה היא תביעה מכח או עקב חברותה של התובעת המנוחה בקופת הגמל שבניהולה של הנתבעת (ור' סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה) סעד אשר מצוי בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.
• כשם שברור הוא כי טענות מבוטח מקומן להתברר בבית הדין לעבודה כך גם טענות חליפיו הנובעות מכח חברותו של המבוטח בקופת הגמל. בנסיבות אלו אני סבור כי אין לבית משפט זה הסמכות לדון בתובענה והנכון הוא לברר את המחלוקת בבית הדין לו נתונה הסמכות הייחודית –בית הדין לעבודה .

1. הערה לפני סיום

לפני סיום אציין התביעה נמחקת ולא מועברת לבית הדין לעבודה וזאת בהתייחס לשניים:

• ראשית, יש לאפשר לתובעים להגיש תביעתם באופן מסודר לערכאה הנכונה ולא לכבול את בית הדין לעבודה בהליך שיועבר אליו ואילו הוא "לא יעבירנו עוד" (כמצוות סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984);
• שנית, ההליך נמצא בתחילתו. האגרה ששולמה בגינו היא האגרה המינימלית בגין סעד הצהרתי (669 ₪). כאשר ממילא חוזר ההליך לשלב ראשוני, וכאשר ממילא אין מדובר בסכומי אגרה היורדים לטמיון – הנכון הוא לאפשר הגשת התביעה באופן מחודש תוך מחיקתה כאן.

1. סוף דבר

אני מורה על מחיקת התביעה. בנסיבות הענין, לאור השלב הראשוני בו התביעה נמחקת – אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ה טבת תשפ"ג, 18 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.