1. בעניינו של המבקש תלוי ועומד כתב אישום (המתוקן בשלישית) המייחס לו החזקת נשק לפי סעיף 144(א) בחוק העונשין.
2. בתיק זה החלה שמיעת הראיות בפניי, במקביל להידברות שבין הצדדים בנוגע לתיקי מעבדה ונהלי מעבדה. בעניין שנותר במחלוקת בין הצדדים הוגש בע"ח 38839-10-22 ובהתאם להסכמות הצדדים הבקשה נדונה בפניי.

במסגרת הבקשה עותרת ההגנה לקבל לעיונה את נהלי המעבדה הביולוגית הנוגעים לבחינת תערובות פרופילים של דנ"א.

ההגנה הבהירה, כי במסגרת ההידברות בין הצדדים הועבר לעיונה נוהל כללי של המעבדה הביולוגית, לאחר שהושחרו בו פרטיהם של נהלים אחרים ובהם הנוהל המבוקש העוסק באופן ספציפי בבדיקת תערובות דנ"א. יובהר, כי אין מחלוקת שנוהל כזה קיים והמחלוקת היא רק בשאלה האם יש מקום להעבירו לעיון ההגנה אם לאו.

1. בדיון שהתקיים בתאריך 30.10.22 פרסה ההגנה את טיעוניה. לדעתה, דין הבקשה להתקבל מאחר שהתחום של בדיקת תערובת פרופילים הוא תחום 'חדש' ו'מתפתח' וניתן לתקוף את האמינות של החישובים הסטטיסטיים המבוצעים במקרים כאלה, שהם שונים ממקרים בהם קיים פרופיל אחד בולט שאז התוצאות המתקבלות נחשבות אמינות. נטען, כי בשל כך יש צורך בבחינת נהלי המעבדה לטיפול במקרים של תערובות דנ"א, להשוותם לנהלים במעבדות אחרות בעולם, להביא אותם לבחינת מומחה מטעם ההגנה ולבחן אותם בהתאם לספרות המדעית הקיימת.

כן נטען, שהמומחית במקרה זה ביצעה בדיקה חוזרת של הדגימה ואז התעלמה מתוצאותיה והתבססה על הבדיקה הראשונה בלבד. נטען גם, שהמומחית החליטה להתבסס בחוות דעתה רק על חלק מתוך האתרים שנמצאו.

עמדת המאשימה התמציתית היא, כי היא מתנגדת להעברת הנוהל לעיון ההגנה בהתאם להלכה הכללית ומשלא בוססה, לדעתה, תשתית מספקת המצדיקה סטייה ממנה.

לשאלת בית המשפט הבהירה ההגנה, כי עיון בנהלים נחוץ כחומר רקע עוד לפני חקירת המומחית, על מנת לבחון את הנהלים מול מסמכים אחרים שיש להגנה גישה אליהם וגם כדי לבדוק אם המומחית פעלה בהתאם לנוהל. הובהר, כי אין בידי ההגנה להציג בשלב זה כי במערכות משפט אחרות מדובר בנהלים הפתוחים לעיון הציבור או בהתאם לנהלים אחרים.

ההגנה הבהירה כי לדעתה לא נחוצה חוות דעת נגדית מטעם ההגנה על מנת לבסס את הטענות לחריגות התנהלות המומחית במקרה זה או את הקושי המובנה בעבודה וכי לדעת ההגנה במהלך החקירה הנגדית של המומחית הקשיים יובהרו.

ההגנה טענה, כי המאשימה לא הצביעה על אינטרס ציבורי המונע עיון בנהלים או נזק שייגרם כתוצאה מכך בעוד שהתועלת להגנה כתוצאה מקבלת ברורה.

ההגנה הגישה לעיון בית המשפט את נוהל המעבדה הביולוגית לכתיבת חוות דעת שמספרו 370.11.048 שהועבר לעיונה, את חוו"ד המומחה שבתיק החקירה ואת טבלת האללים מתוך תיק העבודה של המעבדה שהועבר לעיון ההגנה.

המאשימה העבירה מסמכים לעיון בית המשפט בלבד את הנהלים השנויים במחלוקת וכן הפנתה לפסיקה בנוגע להמצאת נהלי מעבדה.

בתום הדיון, ניתנה אפשרות להגנה להציג אסמכתאות נוספות מטעמה.

במסגרת השלמת הטיעון טענה ההגנה, כי ההגנה הצביעה על "נקודת אחיזה" מתוך תיק המעבדה המצדיקה העברת הנהלים לעיונה וחזרה בתמצית על טיעוניה, כי במקרה זה המומחית החליטה לבצע בדיקה חוזרת של הדגימה, במסגרתה לא התקבלה אותה תוצאה בבדיקה הראשונה ואז החליטה המומחית לבסס את חוות דעתה על הבדיקה הראשונה. לעניין זה הפנתה ההגנה להכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע במסגרת תפ"ח 817-02-15 מדינת ישראל נ' פלוני שם התייחס בית המשפט לנושא של ריבוי פרופילים ולצורך בקבלת נהלי המעבדה בהתאם.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי, כי דין הבקשה להידחות לעת הזו.

להלן נימוקיי:

1. קראתי בעיון את הכרעת הדין בתפ"ח 817-02-15 שצירפה ההגנה במסגרת השלמת הטיעון ובעיון מיוחד קראתי את עמודים 77-86 בחוות דעתו של כב' השופט אינפלד, אליהם הסבה ההגנה את תשומת לב בית המשפט.

לא מצאתי כי פסק הדין ובפרט חוות הדעת של כב' השופט אינפלד תומך בבקשה שבפניי: ראשית יובהר, כי באותו מקרה הוגשה גם הוגשה חוות דעת מטעם ההגנה וכן העיד בבית המשפט מומחה הזמה מטעם המאשימה. טענות בתחומי עיסוקם של המומחים, שנשמעו מפי ב"כ המבקש בטיעון שבפניי כנקודות מוצא לטיעון או כעובדות מוסכמות, נבחנו לעומק על ידי בית המשפט בתפ"ח הנ"ל לאחר שהעידו בפניו שלושה מומחים ונקבעו ממצאים.

בנוסף, עולה מהכרעת הדין, כי מומחה ההגנה באותו מקרה לא חלק עקרונית על שיטת העבודה של המעבדה, אלא עמד על האפשרות לקיומה של טעות בעת ביצוע הבדיקה ובהסקת המסקנות. באותו מקרה נחלקו הצדדים בין היתר בשאלה האם בוצעה הפרדה בין החומרים הגנטיים כך שניתן היה להסתפק בהפעלת המבחן הסטטיסטי הנהוג למקרה של פרופיל בודד על הפרופיל הבולט שנמצא על ידי מומחה המאשימה או שמא צריך היה להפעיל מבחן סטטיסטי מורכב ומחמיר יותר הנדרש במקרה של תערובת. בית המשפט קבע, כי בכל הנוגע לשיטת העבודה של המעבדה הביולוגית לגבי תערובת אשר בה יש לשני התורמים לכאורה אללים משותפים, המאשימה לא עמדה בנטל להראות כי שיטת ההפרדה שלה מאפשרת להתייחס אל הפרופיל הבולט כאל פרופיל יחיד מבחינת הסטטיסטיקה. הובהר, כי לא נמצא ששיטת העבודה של המדינה שגויה ואף בית המשפט העריך כי שיטת העבודה היא טובה, אלא שבמקרה ספציפי זה לא בוססה שיטת העבודה באופן מספק ובהתאם לכללים שנקבעו בהלכת מצגורה. כן נקבע, כי במקרה זה, הוכחה מעבר לכל ספק סביר (באמצעות אחד המטושים לגביו לא נותר ספק אצל בית המשפט לגבי נכונות השיטה והתוצאה) ההתאמה הנטענת לנאשם.

במקרה זה בית המשפט לא נדרש כלל לנהלי העבודה של המעבדה. לא הועלתה כל טענה כי המומחית מטעם המאשימה חרגה מהנהלים וכאמור, עולה כי גם המומחה מטעם ההגנה הסכים כי שיטת העבודה העקרונית היא נכונה.

בנסיבות אלה, אין בהכרעת הדין אליה מפנה ההגנה כדי לתמוך בבקשה, ואף יש בה כדי להחליש במידה מסוימת את טיעוניה בדיון שבפניי הן בשאלת תרומתה ונחיצותה של חוות דעת נגדית מטעם ההגנה להבהרת המחלוקת בעניינים מורכבים שבמומחיות והן בשאלה האם בשלב מקדמי שכזה בו טרם נשמעה עדות המומחית ותיק העבודה בכללותו אינו פרוס בפני בית המשפט עלה בידי ההגנה לבסס את אותה "נקודת אחיזה", כאמור בהלכת אהרון (בש"פ 6717/12 מדינת ישראל נ' אהרון (18.12.12).

1. הלכת אהרון שניתנה בהרכב שלושה היא ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים: ככלל, נהלי העבודה של מעבדת מז"פ אינם מהווים חומר חקירה ואין לנאשם זכות לעיין בהם, אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה ספציפית ישירה שעניינה כשל או פגם בעבודת המעבדה. הטיעון הכללי, כי עיון מוקדם בנהלי המעבדה יאפשרו לפקח אחר עבודת המעבדה ולבדוק שמא נפל בה פגם ודאי שאין די בו, והוא הוא הטיעון אשר נדחה במפגיע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הלכת אהרון הנ"ל.

גם הטענה, כי מדובר בתחום חדש ו'מתפתח' אין די בה, ודאי מקום בו ההגנה לא הראתה, גם לא באופן ראשוני, כי במקרה זה פעלה המעבדה בניגוד לצורת העבודה המקובלת במעבדות אחרות או בספרות. מכאן גם השאלות שהפנה בית המשפט להגנה במעמד הדיון, עת הקשה על ההגנה הן בשאלת הכוונה להגיש חוות דעת נגדית והן בשאלת עיתוי הגשת הבקשה.

1. בימים האחרונים ממש, דחה בית המשפט העליון בקשת ההגנה להעביר לעיונו נהלי עבודה של מעבדת נשק (בש"פ 6472/22 קדר נ' מדינת ישראל (30.10.22)). בית המשפט הפנה, לנימוקי החלטתו של בית המשפט העליון במקרה אחר (בש"פ 3524/18 מדינת ישראל נ' בלאי (30.5.18).

בעניין בלאי הנ"ל התקבל ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה למאשימה להעביר לעיון ההגנה נהלי מז"פ הנוגעים להליכי בדיקת ט"א. בין היתר נטען על ידי ההגנה, כי נוכח הלכת בית המשפט העליון בעניין מצגורה יש לעיין מחדש בהלכת אהרון הנ"ל. בית המשפט העליון קבע, כי אין לסטות מן ההלכה ולפיה נהלי העבודה של מז"פ הם הנחיות פנימיות שכעיקרון אינם נחשבים כחומר חקירה "רלוונטי" וכי אין בהלכת מצגורה כדי לשנות מהלכה זו. נקבע, כי הראיות הרלוונטיות להגנת הנאשם הם תיק העבודה של המעבדה וכי יש באפשרות ההגנה לחקור בחקירה נגדית את קצין המז"פ על הפעולות אותן ביצע. בית המשפט אף הדגיש, כי להגנה שמורה הזכות לנסות ולהפריך את תקפות הראיה על ידי הגשת חוות דעת מטעמו, או כל ראיה אחרת בעלת משקל.

גם בעניין קדר הנ"ל הבהיר בית המשפט העליון, כי שמורה הזכות למומחה ההגנה להפנות למאשימה שאלות קונקרטיות בנוגע לעבודת המעבדה באותו מקרה והמאשימה "תבחן אותן כפי שתמצא לנכון".

1. נוכח כל האמור לעיל, בהתאם להלכה הנוהגת לא קמה זכות להגנה לעיין בנהלי המעבדה המבוקשים ולא בוססה הרלוונטיות שלהם לתיק שבפניי. עם זאת, ככל שבמהלך חקירת המומחה תסבור ההגנה כי נדרשת הצגת מסמכים נוספים, לרבות נהלי המעבדה, ההגנה תהיה רשאית לחדש את בקשה ובית המשפט מוסמך לעשות שימוש בסמכותו בהתאם להוראת סעיף 108 בחסד"פ ולהורות על כך. כך נקבע בהלכת אהרון הנ"ל, וכך נקבע גם בסיפא של ההחלטות בעניין בלאי ובעניין רדאי הנ"ל.

סוף דבר

1. הבקשה שבפניי הוכתרה בכותרת "בקשה לקבלת חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 או 108 לחוק סדר דין הפלילי". הבקשה לפי סעיף 74 נדחית בהתאם להלכה הנוהגת ומאחר שנהלי המעבדה המבוקשים אינם בבחינת חומר חקירה הרלוונטי לאישום. הבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ נדחית, לעת הזו, משלא הונחה תשתית עובדתית או משפטית מספקת להראות, כי קיימת "נקודת אחיזה" לטענה, כי העיון בנהלי המעבדה נחוץ להגנת הנאשם ולהתמודדות של ההגנה עם חוות הדעת של המומחה מטעם המאשימה במקרה זה.
2. נוכח כל האמור לעיל הבקשה, לעת הזו, נדחית.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"ג, 16 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.