1. בפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכוח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)-התשמ"ב -1982, שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 3.11.22.

2. על המבקש הוטל דו"ח קנס 10158264456 מיום 14.6.22 בגין נהיגה ברכב וחציית קו הפרדה רצוף, כשאין לימינו, בכיוון הנסיעה המותר קו קטעים, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

טענות המבקשת

3. המבקש כופר בביצוע העבירה.

4. אשת המבקש שילמה בשוגג את הדו"ח האמור.

5. המבקש לא הגיש את הבקשה במועד בשל עומס טיפולים והשגחה מרובה להם נדרש ילדו הסובל מנכות.

6. המבקש מתפרנס כרב מזמר באירועים תרבותיים ותורם רבות לחברה, איש חוק בעל עבר תעבורתי קל.

טענות המשיבה

7. מששולם הדו"ח רואים את המבקש כאילו הודה בעבירה, הורשע ונשא את עונשו.

8. משלא הוגשה הבקשה בסד הזמנים הקבוע בחוק, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

9. משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229(א)(ב) לחסד"פ, הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף (ח2) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

בנסיבות שכאלה, קבע ביהמ"ש העליון, כי יש מקום לשקול להיענות לבקשה להארכת מועד להישפט אך ורק במקרים בהם לא ידע ולא יכול היה המבקש לדעת, כי אישום תלוי ועומד כנגדו - ראה לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ מ"י ,רע"פ 8927/07 אבו עסב נ מ"י , רע"פ 641/19 מילר נ' מדינת ישראל (10.4.19) ורע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל (2.4.17).

במקרה דנן, המבקש ידע על אודות הדו"ח שנמסר לידיו בעת ביצוע העבירה. משלא דאג המבקש להגיש בקשתו להישפט ולוודא, כי הדבר יעשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק, אין לו להלין אלא על עצמו.

10. בהתאם להוראת סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, ורע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל, מששולם הקנס, השתכללה הרשעתה של המבקשת בעבירה בה הואשם, ועם חלוף המועד להגשת הערעור ההרשעה הפכה לחלוטה.

בהתאם להוראת סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, מששולם הקנס, השתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה בה הואשם.

בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, גם במקרים בהם שולם הדוח על ידי אדם אחר, לרבות במקרים בהם נטען כי המערער עצמו לא היה ער לתשלום והתשלום לא היה על דעתו, לא ניתנו הזדמנויות מאוחרות להגשת בקשה להישפט, וזאת לנוכח הוראותיו המפורשות של החוק, וראו למשל רע"פ 641/19 מילר נ' מדינת ישראל (10.4.19) ורע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל (2.4.17) uרע"פ 2754/12 פול ביסמוט נ' מ"י, מפי כב' השופט רובינשטיין.

וראו גם עפ"ת  16670-04-20 רזל נ' מ"י מפי כב' השופט טרסי ועפ"ת 59291-09-20 בוריסוב נ' מ"י מפי כב' השופט צלקובניק.     

עוד נקבע: "כפי שנפסק לא אחת, אין על בית המשפט לתור אחר הנסיבות שבגינן משולם הקנס, ועל ידי מי  שולם, אם בהוראת מקבל הקנס או שלא בידיעתו (ראו בעניין זה רע"פ 2937/17 פלדמן נגד מדינת ישראל 2.4.2017). תשלום הקנס משמעו הודאה, הרשעה וענישה ופסק הדין הינו חלוט עם חלוף המועד להגשת ערעור, ולא ניתן להגיש בקשה להישפט רק בשל כך שהיא מוגשת "במקביל" לתשלום הקנס בתחום מסגרת הזמן על פי סעיף 229 כאמור (בעניין זה ראו רע"פ 641/19 מילר נגד מדינת ישראל 10.4.2019)".

עפ"ת 47410-03-21 צדיקריו נ' מ"י מיום 5.5.21 מפי כב' השופט צלקובניק.

במקרה דנן, אשתו של המבקש שלמה את הדו"ח, ובכך שוכללה הרשעת המבקש גם אם עשתה זאת בשוגג.

11. במקרה דנן כאמור, לא מצאתי, כי יש לרפא מחדלו של המבקש ע"י פתיחת שער בית המשפט בפניו.

12. אשר על כן ,הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' טבת תשפ"ג, 30 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.