המ"ש 8065-11-22 גנוט נ' מדינת ישראל ואח'

בפני כב' השופט, סגן הנשיא טל פרי

העתק החלטת בית משפט מיום ח' טבת תשפ"ג 01 ינואר 2023

המבקש לא צירף תצהיר לבקשה ודי בכך כדי לדחותה. מכל מקום, דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. ראשית, על המבקש היה לפעול במסגרת סד הזמנים הקבוע בחוק ולהגיש בקשה להישפט במועד. משלא דאג המבקש לעשות כן, אין לו להלין אלא על עצמו.
טענת המבקש לפיה קיבל את הדוח בידו אך זה נעלם לו ולא הצליח לאתרו, אינה יכולה להתקבל. בפסיקה נקבע כי ככלל טעות או שכחה של בעל דין לא מהווים נימוק המצדיק הארכת מועד להישפט או ביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראו והשוו: רע"פ 5350/15 זועבי נ' מדינת ישראל, רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם - מאגר נבו 25.3.18).
שנית, גם לגופו של עניין, הבקשה אינה מבססת עילה של עיוות דין. המבקש לא הציג כל ראיה ממשית המלווה במסמכים, שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה. בנוסף, די לעיין בתגובת המבקש בדו"ח על מנת שתימצא בה ראשית הודיה. לאור זאת, סיכויי ההגנה קלושים, שכן מסתמנת אשמתו הברורה של המבקש.
שלישית, למבקש נרשם דו"ח בשל נהיגה בחוסר זהירות. טענות המבקש נגד קבלת הדו"ח אינן יכולות להתקבל בנסיבות העניין. עיון בדו"ח מעלה כי השוטר פרט את נסיבות ביצוע העבירה באופן מפורט, ובין היתר ציין כי הבחין במבקש כשנהג ברכב ומחזיק בידו הימנית נייר לבן מעל גובה ההגה, ומביט בנייר. השוטר ציין כי שמר על קשר עין רציף עם הנהג וכי תנאי הראות היו טובים. בנסיבות אלו לא מצאתי כי נגרם למבקש כל עיוות דין.
לאור האמור, לא שוכנעתי כי קיים טעם המצדיק מתן ארכה להישפט, ולפיכך הבקשה נדחית.