לפניי בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט השלום בפתח תקווה, מיום 20.9.2022, בת"א 62512-06-19.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, מצאתי לדחותה וזאת ללא צורך בתשובה.

ראשית, המבקשים מלינים על דחיית בקשתם לדחיית ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ליום 11.7.2022. דא עקא, שעל-פי הוראות הדין, לא ניתן ליתן רשות ערעור על החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון (סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009). בנוסף, גם החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט היא מסוג ההחלטות שלא תינתן לגביהן רשות ערעור (סעיף 1(8) לצו).

שנית, המבקשים הגישו את בקשת רשות הערעור רק לאחר שהתקיימה ישיבת גמר ההוכחות, שעליה הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 20.9.2022; כלומר, ישיבת גמר ההוכחות (שבה נחקר המבקש על תצהירו) נערכה ביום 16.11.2022, ובקשת רשות הערעור הוגשה רק ביום 20.11.2022 – וזאת, יש להדגיש, חודשיים לאחר ההחלטה מיום 20.9.2022. עובדה זו, יוער, לא מנעה מהמבקשים לעתור, במסגרת בקשת רשות הערעור, לעיכוב ביצוע ולדחיית ישיבת ההוכחות.

אם כן, למבקשים לא אצה הדרך, ובפועל, ישיבת ההוכחות התקיימה הלכה למעשה, ונותר כעת שלב הסיכומים ומתן פסק הדין.

די באמור כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור, הנסבה על החלטה דיונית שעניינה ניהול ההליך לפני בית המשפט קמא. מעבר לצריך אציין, כי אף לפי הנתונים שאינם במחלוקת, המבקשים עשו דין לעצמם. לאחר שבית המשפט קמא דחה (ביום 3.7.2022) את הבקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות, המבקש לא פנה בבקשה נוספת בעניין זה, אלא הודיע לבית המשפט – בתגובה להודעה מטעם המשיב – כי לא יתייצב לדיון. בכך לא תם העניין: המבקש אסר על בא-כוחו לחקור בחקירה נגדית את התובע (המשיב), כל עוד הוא – המבקש – אינו נוכח בדיון. המבקש דבק בהוראה זו לבא-כוחו אף לאחר שבית המשפט הבהיר את המשמעות הדיונית. מצב דברים זה, שבו בעל דין נוטל לעצמו את המושכות של ניהול ההליך, אינו יכול להתקבל. בית המשפט הוא שאמון על ניהול ההליך שלפניו, ובכלל זה על האיזון בין האינטרסים של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו (לרבות ניצול יעיל של משאב הזמן השיפוטי).

למרות ההתנהלות הדיונית האמורה, בית המשפט קמא נמנע ממחיקת תצהירו של המבקש, ומצא לנכון לקבוע ישיבת הוכחות נוספת; זו כאמור התקיימה הלכה למעשה, טרם שהוגשה בקשת רשות הערעור.

לאור האמור ובמכלול הנסיבות – ובלי לגרוע מההערכה הרבה לכל אדם התורם למערך המילואים – מצאתי שלא ליתן רשות ערעור; כמובן, ככל שיוגש ערעור על פסק-הדין שיינתן, יוכלו המבקשים להעלות את השגותיהם גם לגבי החלטות ביניים שניתנו.

בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ג, 23 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.