ערעור על החלטת כב' השופט י' שקד (בתפקידו כרשם), מיום 31.7.2022, ב-רע"א 31812-07-22, לפיה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד של 60 הימים להגשת בר"ע על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 19.5.2022 ב-תאד"מ 55665-07-21, לפיה נדחו בקשות מקדמיות שהוגשו על ידי הצדדים, ונקבע מועד לשמיעת הוכחות.

על פי הנטען בבקשה להארכת מועד ובערעור בשל מצבו הבריאותי, לא היה באפשרותו של המערער להגיש הבקשה במועד הקבוע בתקנות או לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה, החלטתי לדחותה מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

כב' הרשם שקד קבע, כי לא עלה בידי המערער להצביע על טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד.

עיינתי במסמכים הרפואיים שהוגשו לכב' הרשם ולאלה שצורפו לערעור מבלי שצורפו לבקשה המקורית, ולא מצאתי כי יש בהם כדי ללמד על כך שבמשך כל התקופה שבין 19.5.2022 עד ליום 17.7.2022, לא היה באפשרותו של המערער לפעול להגשת הבקשה. מדובר באישורים רפואיים המתייחסים למצבו הבריאותי של המערער במשך כל התקופה. אולם, אין הם מצביעים על אירוע חריג אשר הפריע לתפקודו. האישור הרפואי (נספח 2 לבקשה), אשר אינו נושא תאריך, נכתב כי החל משנת 2019 מטופל על ידי אורטופד, נוירולוג, קרדיולוג, פסיכיאטר, פסיכולוג ורופא גסטרו, בחודשיים האחרונים מצבו החמיר מאוד בעיקר בפן הנפשי, מועמד לבדיקת קולונוסקופיה, וצנתור לב, זקוק לטיפולים אינטנסיביים בשלושת החודשים הקרובים.

אלא שלאמירות כלליות אלה לא צורפו מסמכים המעידים על כך שהמערער אכן עבר טיפולים רפואיים נוספים בתקופה הרלוונטית.

להודעת הערעור צירף המערער, ללא קבלת היתר, מסמכים רפואיים המתייחסים למועדים שלאחר חודש יולי 2022, שאף הם אינם מלמדים על כך שבמשך 60 ימים נבצר מהמערער לטפל בהגשת בקשת רשות ערעור.

יתר על כן, בחודש יולי 2022 הגיש המערער לבית המשפט השלום בקשה מפורטת ומנומקת, לפטור מאגרה.

גם לגופו של ענין, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה מכיוון שסיכויי הבר"ע אינם מן המשופרים ועוסקים בהחלטות דיוניות שאין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן.

הערעור נדחה.

המערער ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

ניתן היום בלשכתי, כ"ט טבת תשפ"ג, 22 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.