בפני כב' השופט אריה רומנוב

עו"ד גילי קירשנר

עו"ד אהוד הלוי

המבקש: בעצמו

ב"כ המשיבה: עו"ד עידית ביטמן

1. לפני הוועדה מונחת בקשת המבקש למתן היתר לפי סעיף 4(ג) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.
2. המבקש עבד החל משנת 2017 ברשות המיסים. תחילה כסטודנט, ובשנת 2019 עבר קורס הכשרה למפקחי מס הכנסה והתמחות מעשית בפקיד שומה למפעלים גדולים. בחודש אוגוסט 2020 הוסמך כמפקח מס הכנסה. בתפקידו כמפקח מס הכנסה המבקש נמנה על דירוג 19-17 לדירוג המנהלי.
3. לדברי המבקש, ביום 13.8.22 פנה אליו אחד מהשותפים במשרד רואי החשבון "סומך חייקין", באמצעות הרשת החברתית LINKEDIN"". על פי הטענה, המבקש לא הכיר את הגורם שפנה אליו ולא דיבר איתו לפני שהוא פנה אליו באמצעות הרשת החברתית. לדברי המבקש ביום 15.9.22 הוא הודיע על הסכמתו להצעת העבודה שקיבל מהחברה, ובימים שלאחר מכן עדכן את הממונים עליו והיועץ המשפטי על קבלת המשרה. המבקש חתם על הסכם למניעת ניגוד עניינים.
4. לדברי המבקש, הוא מבקש להעתיק את מקום מגוריו לצפון בעקבות נישואיו בחודש יוני האחרון. עתה המבקש עותר לכך, שתקופת הצינון הקבועה בעניינו תקוצר, כך שהוא יוכל להתחיל את העסקתו בחברה באופן מיידי עם פרישתו ביום 1.12.22. יש לציין כי הבקשה הוגשה לוועדה ביום 27.11.22, כך שכעת עומדת בפני הוועדה בקשה למתן היתר מיידי.
5. בבקשתו המבקש מפרט 4 ממשקי עבודה מול לקוחות החברה בשנתיים האחרונות. האחד מהותי יותר, דיון שומה שהסתיים בחתימה על הסכם שומה ביום 30.6.21. שלושת הממשקים הנוספים הם תיקים של לקוחות המשרד שהועברו לעיונו של המבקש על מנת שיבחן האם יש פוטנציאל לגביית מס או לא. לדברי המבקש, הוא לא מצא שיש פוטנציאל גבייה בתיקים וכי אין טעם בעריכת ביקורת שומה. לדברי המבקש, הוא החזיר את הטיפול בתיקים לרכז החולייה שמחליט האם הבדיקה הייתה מספקת או לא. הטיפול האחרון בתיקים מסוג זה היה בחודש יוני 2022. לדברי המבקש, הוא מטפל בכ-100 תיקים בשנה, ומדובר בהיקף זניח מעבודתו השוטפת.
6. לעמדת המשיבה, תקופת הצינון המתאימה בעניינו של המבקש היא תקופת צינון בת חודשיים לפחות, אותה יש למנות מיום פרישתו מהשירות הציבורי. המשיבה מפנה לכך שהמבקש נמנה על הדרג הזוטר בשירות המדינה, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור (הנחיה מס' 1.1711 מיום 16.7.12); לכך שלמבקש לא הייתה סמכות החלטה אלא למתן המלצה בלבד; כי ההחלטות לא חרגו מהשגרה השוטפת של עבודתו ברשות; וכי המבקש חתם על הסדר לניגוד עניינים.
7. כשיקולים לחומרה המשיבה מצביעה על כך שהמבקש אחז בסמכויות שהיה בהן כדי להטיב עם החברה גם עם בעקיפין; כי המבקש קיבל את המשרה בעודו עובד ברשות; וכי קיימת סמיכות זמנים מהממשק האחרון (יוני 2022) למועד קבלת הפנייה מהחברה (אוגוסט 2022).

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיבה, מצאנו לקבוע בעניינו של המבקש תקופת צינון בת חודשיים, שתימנה מסיום תפקידו ברשות (1.12.22).
2. כידוע, ככלל נקודת המוצא להחלטות מסוג זה היא הדרגה של המבקש, שנמנה על הדרג הזוטר, ביחס אליו מקובלת כנקודת מוצא תקופת צינון בת 3 חודשים בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה (הנחיה מס' 1.1711, לעיל). כן יש להביא בחשבון את מיעוט הממשקים מול החברה ולקוחותיה, את טיבם של הממשקים, ואת העובדה שהממשק המשמעותי האחרון בין המבקש לחברה התקיים לפני למעלה משנה. בנסיבות אלה מצאנו כי תקופת הצינון המתאימה, שיהיה בה לאזן בין האינטרסים השונים ולאיין את החשש מפגיעה בטוהר המידות ומראית פני הדברים, היא תקופת צינון בת חודשיים.
3. בטרם סיום נביא את הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק, שחלים בעניינו של המבקש, ועליהם התחייב להקפיד:

"2. מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

3. מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות."

1. סוף דבר. החלטנו לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברת רואי החשבון סומך חייקין החל מיום 1.2.23.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, 21 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.