לפני בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

רקע

1. נגד המבקש הוגש כתב אישום (בת"פ 66699-08-21) לפיו, על פי הנטען, ביום 16.5.21 בשעות אחר הצהרים, ברחוב משעול הגפן באופקים, איים על אחיו, מר שלומי רווח, (להלן: "המתלונן") בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו: "אני אוציא לך את המעיים...אתה תרגיש את הכוח של אבי....אתה הולך לשלם וכו' ", הכול כפי המפורט בכתב האישום, ובכוונה להפחיד או להקניט את המתלונן. בהמשך לכך, ביום 17.5.21 בשעות הערב בסמוך לדירה, איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו:" על כל יום שראיתי שחור בחיים שלי אתה תשלם במטבע...אין לך הרבה זמן פה אתה מת....אני אשרוף לילד שלך את הפנים שלו...אני אכנס עליך יעשה אותך נכה וכו' " הכול כפי המפורט בכתב האישום, ובכוונה להפחיד או להקניט את המתלונן.

התיק העיקרי קבוע למענה מפורט ודיון לפי סעיף 144 לחסד"פ בפני המותב הדן בתיק ליום 1.2.23.

1. ביום 8.12.22 הגיש המבקש בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, להעביר לידיו פלט תלונות קודמות של המתלונן ואת גיליון רישומו הפלילי, שכן הדבר רלוונטי ונדרש להגנת המבקש. המשיבה התנגדה לבקשה. לדבריה אין להעביר את המרשם הפלילי של המתלונן לעיונו של המבקש בהעדר רלוונטיות, וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו בש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, סב(1) 684 (2007) (להלן: "הלכת בניזרי"). בהתייחס לבקשה לקבלת פלט תלונות קודמות של המתלונן, טענה המשיבה שלא מדובר ב"חומר חקירה", אין לו כל רלוונטיות ליריעת המחלוקת ומסירתו פוגעת בפרטיות המתלונן.
2. ביום 1.1.23 התקיים בפניי דיון בבקשה במעמד ב"כ הצדדים. ב"כ המבקש ציין כי על פי הפסיקה יש לפרש את המונח "חומר חקירה" על דרך ההרחבה. עוד צויין כי טענת ההגנה נטענה כבר מראשית החקירה, שכן המבקש בחקירתו טען כי המתלונן הגיש נגדו בעבר תלונות שווא ואף תקף אותו. ב"כ המבקש הדגיש את הרלוונטיות של החומרים המבוקשים, שכן לטענת המבקש, המתלונן בדה את האיומים נשוא כתב האישום, וההקלטה ערוכה ובלתי מהימנה. עוד צויין כי אין כל התנגדות שכל נתון ברישום הפלילי או בפלט התלונות שאינו קשור במבקש יושחר.

לטענת המשיבה, אין צורך במסירת פלט התלונות שכן המבקש יודע כמה תלונות הוגשו נגדו, שהרי הוא זומן לחקירה במסגרת תיקים אלו. לטענתה, פתוחה בפני המבקש הדרך להטיח את הנתונים הללו בחקירתו הנגדית של המתלונן במהלך ניהול ההוכחות. כמו כן, באיזון בין הפגיעה בפרטיותו של המתלונן לפגיעה בהגנת המבקש, יש לתת משקל רב יותר לפגיעה בפרטיות המתלונן.

1. בהתאם לסמכותי על פי סעיף 74(ד) לחסד"פ הועברו לעיוני המסמכים המבוקשים.

מעיון בחומר החקירה עולה כי האיומים המיוחסים למבקש בכתב האישום הוקלטו על ידי המתלונן. כבר בחקירתו הראשונה טען המבקש כי מדובר בתלונה שקרית וכי המתלונן פתח נגדו 31 תיקים ואף תקף אותו לפני מספר חודשים. המבקש טען בחקירתו כי ההקלטה מבוימת.

גם בחקירתו השנייה ובעימות עם המתלונן טען המבקש כי המתלונן איים עליו באירוע קודם ואף הוצא נגדו צו הגנה. יצויין כי לטענות המבקש אף נמצא חיזוק כלשהו באחת העדויות המצויות בתיק החקירה, והמתלונן נחקר אף הוא באזהרה.

דיון והכרעה

1. כידוע, אין הגדרה ממצה למונח "חומר חקירה" כאמור בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.  המבחן לסיווג חומר חקירה הוא מידת הרלוונטיות שלו, כאשר הרלוונטיות נבחנת על פי השכל הישר וניסיון החיים, ויש לדון כל מקרה לגופו.

"כדי להיחשב לרלבנטי, חומר החקירה צריך לכלול בתוכו מידע ראייתי אשר יכול – במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם ראיות אחרות – לאשש את סיפור האשמה המסופר בכתב האישום או את האפשרות שהנאשם לא ביצע את העבירה המיוחסת לו". [בש"פ 1378/20 זגורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.4.20)].

בדיקת הרלוונטיות נערכת על פי תרומתו הפוטנציאלית של החומר המבוקש להגנת הנאשם.

1. הנטייה בפסיקה היא למתן פרשנות מרחיבה למונח "חומר חקירה". די שההגנה תצביע על אפשרות כלשהי, שייתכן שהחומר יוכל לשמש להגנת הנאשם, כדי שבית המשפט יורה לתביעה להעמיד את החומר לעיונה. עם זאת, בית המשפט אינו אמור להביא בחשבון טענות הגנה תאורטיות וספקולטיביות, או כאשר הרלוונטיות של החומר לתביעה היא רחוקה ושולית [ראה למשל: בג"ץ 233/85 עלי אל הוזייל נ' משטרת ישראל, לט(4) 124 (1985) (להלן: "ענין אל הוזייל"), בש"פ 17/2917 פאריד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 19.4.2017)].

כפי שנאמר בעניין אל הוזייל:

"תקוה ספקולטיבית זו של ההגנה, שיימצא אולי בתיק מסוים חומר כלשהוא שיעזור לה לנגח בו את המשטרה או את התביעה, היינו נסיון לעשיית מה שקרוי "" FISHING EXPEDITION , אלה בודאי אינם מצדיקים מתן צו להכללת תיק כזה בתוך "חומר החקירה"... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של "חומר חקירה" ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית".

קרי, כאשר נאשם מבקש לעיין בחומרים שנראים מרוחקים מעובדות כתב האישום ושאינם בליבת כתב האישום, עליו להניח לפחות תשתית מינימלית ולהצביע על יסוד של ממש להנחתו שיש ביכולתם של חומרים אלה כדי להשפיע על בירור האישומים נגדו [בש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.2.2009)], (להלן: "ענין אברהמי") .  על נאשם שמבקש להרחיב את זכות העיון שלו על ידי הכללת חומרים נוספים, להרים את הנטל ולהוכיח כי החומר המבוקש משתייך לליבת האישום, ויש בו פוטנציאל ממשי וקונקרטי לתרום להגנתו.

1. ככלל, הפסיקה הכירה בכך שחומר הנוגע למהימנותו של עד מרכזי עשוי להיות רלוונטי. כפי שנקבע בעניין אברהמי:

"    המטרה שחפצה ההגנה לעשות כאן בחומר המבוקש היא לערער את אמינותו של המתלונן, בעיקר על-דרך הצגתו כ"מתלונן סדרתי". שאלת אמינותו של המתלונן הינה שאלה רלבנטית כשלעצמה, וחומר הנוגע לתקיפת מהימנותו של עד מרכזי עשוי להיות חלק מחומר החקירה, אולם לא תמיד כך. ככל שהחומר המבוקש מרוחק מן העניין המתברר בפני בית המשפט, כך קטנה הרלבנטיות שלו, לעיתים עד כדי הוצאתו ממסגרת המושג "חומר חקירה"... בבחינה זו, אין להסתפק באפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין, ואין ליתן יד ל"מסע דיג", שאין רואים את תכליתו המעשית. יש צורך ביסוד של ממש להשערה של הנאשם כי החומר ישפיע על בירור האישום נגדו. "

בעניין אל הוזייל ציין בית המשפט כי דיני הראיות מאפשרים התקפה על אופיו של עד של הצד שכנגד כדי לערער את מהימנותו. אף מותר לשאול עד בחקירה נגדית על הרשעותיו הקודמות, ובמקרה של הכחשה מצדו ניתן גם לסתור את עדותו בנקודה זו על ידי הגשת מסמך רשמי או בעזרת ראיה חיצונית אחרת, ומותר להציג בפני העד שאלות בדבר ביצוע עבירות אחרות על ידיו. עם זאת, בית המשפט הוסיף כי יש להביא בחשבון את הכלל של סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים, שאינו מאפשר הבאת ראיות נוספות כדי להפריך את תשובות העד.

1. אציין כבר עתה כי אינו דומה עיון במרשם הפלילי לעיון בפלט תלונות קודמות. השיקולים ונקודת האיזון בין הזכויות והאינטרסים של הצדדים, שונים.

בהלכת בניזרי אימץ בית המשפט מספר מבחנים לרלוונטיות לרישום פלילי של עד, תוך קביעה כי אין מדובר ברשימה סגורה ולא בכל מקרה יתקיימו כל הקריטריונים כאחד. המבחנים הם: הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד, חלוף הזמן מעת ההרשעה, הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות, הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד ומידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום. על בית המשפט, אם כן, לבדוק את גיליון הרישום הפלילי של העד בשים לב לרלוונטיות שלו ולתועלת הפוטנציאלית להגנתו של הנאשם.

לאחר שעיינתי במרשם הפלילי, מצאתי כי אין באמור בו כל רלוונטיות להגנת המבקש או לסכסוך בינו לבין המתלונן.

1. בהתייחס לפלט התלונות, כבר נקבע בפסיקה כי תיקים שנפתחו ונסגרו בעקבות תלונות שהגיש המתלונן המרכזי בכתב האישום, במיוחד ככל שנושא התלונות הקודמות קשור לנושא בו עוסק כתב האישום, יכולים להיות רלוונטיים בשל מספר סיבות, בין אם התלונה נמצאה שקרית או כאשר יש בתיקים הסגורים להוכיח כי מדובר במתלונן סדרתי או אובססיבי. יציין כי סגירת התיק, כשלעצמה, אינה מעידה בהכרח על בעיית מהימנות של המתלונן, שכן ייתכן שסגירת התיק נובעת מסיבות אחרות.

המבקש עותר לקבלת פלט תלונות קודמות של המתלונן בתיקי מב"ד או תיקים סגורים בהם המתלונן התלונן נגדו והמבקש עצמו היה החשוד. משעה שמבקש הנאשם לעיין בתיק שבו היה הוא עצמו חשוד, ברי כי אין כל רלוונטיות לשיקולים הנוגעים לשמירת הפרטיות או להגנה על אינטרסים של צדדים שלישיים שהרי המידע המבוקש נוגע לו עצמו.

לטענת המבקש, פלט תלונות קודמות של המתלונן יסייע לו בהוכחת טענתו כי התלונה נגדו שקרית. לנוכח העובדה שמדובר באותם צדדים, ולנוכח טענת המבקש כבר בראשית החקירה כי קו ההגנה שבכוונתו לקדם קשור באי אמינות המתלונן, ובהיותו מתלונן סדרתי נגדו על רקע סכסוך קודם שקיים ביניהם, סבורה אני כי קיימת זיקה של ממש בין פלט התלונות הקודמות, לבין הגנתו של המבקש.

1. מעיון בפלט התלונות עולה כי, כפי שנטען ע"י המבקש בחקירתו, ישנן תלונות רבות של המתלונן כנגד המבקש. כשאלה הם פני הדברים, ובשים לב לקו ההגנה של המבקש, התקשיתי להבין את עמדת המשיבה שטענה להעדר רלוונטיות של החומר המבוקש להגנת המבקש. התלונות הקודמות נוגעות ללב הסכסוך בין המבקש למתלונן, והן רלוונטיות להגנת המבקש. טענות ההגנה של המבקש ביחס לחומר המבוקש אינן ערטילאיות ולכאורה אינן מהוות "מסע דיג".

כפי שצוין, הזיקה בין החומר המבוקש להגנת המבקש אף אינה נסוגה מפני אינטרס מוגן אחר כלשהו, שהרי המידע המבוקש מתייחס לתיקי חקירה בהם המבקש הוא החשוד, ולא המתלונן. אין במסירת פלט התלונות כל פגיעה בפרטיות המתלונן, כי הוא זו שהגיש את התלונות, ויש להניח שכוונתו הייתה שתלונותיו ייחקרו, ויוטחו במבקש. בכל מקרה, גם אם היה ניתן לראות בכך פגיעה בפרטיותו של המתלונן לטעמי היא נסוגה מפני זכותו של המבקש להליך הוגן.

לאור כל אלה, אני סבורה כי פלט התלונות הקודמות של המתלונן המתייחסות למבקש הוא חומר חקירה, ויש להעבירו לעיון המבקש.

סוף דבר

1. אני מורה למשיבה להעביר לעיונו של המבקש תוך 7 ימים את פלט התלונות הקודמות של המתלונן בו יושחרו כל התלונות שאינן בעניינו של המבקש.

ככל שהמשיבה סבורה כי לגבי חלק מהמידע, המפורט בפלט התלונות, ישנה סיבה למנוע את העיון בשל צרכי חקירה כלשהם, פתוחה בפניה הדרך להגיש בקשות מתאימות.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשפ"ג, 15 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.