1. בפניי בקשה להישפט באיחור בגין הודעת תשלום קנס שמספרה 55316177 (להלן: "הדו"ח"), שנערכה לחובת המבקשת בגין הנחת אשפת צמחים בתפזורת בשטח מעבר ציבורי בניגוד להוראות פינוי גזם, עבירה לפי סעיף 7(ד)1 לחוק עזר לתל אביב – יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"ם-1980.
2. המבקשת טוענת, כי הגזם אינו שייך לה ופירטה בבקשה שהאפשרות היחידה להוצאת הגזם מגינתה היא מרחוב הקוממיות ולא מרחוב זליג בו אותר הגזם ובגינו נרשם הדו"ח. נטען גם כי ידוע למבקשת מי ביצע את העבירה ושהחתימה על אישור המסירה אינה חתימתה.
3. המשיבה בתגובה טענה שהמבקשת לא העלתה כל הנמקה באשר להגשת הבקשה באיחור. עוד צוין בתגובה, כי לפי עדות הפקח והתמונות נראה, כי הגזם הוצא מחצר ביתה של המבקשת אשר נגזם בסמוך למועד ביצוע העבירה.
4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורני כי דין הבקשה להתקבל.
5. התרשמתי, כי דחיית הבקשה תהא משום עיוות דין. המבקשת טוענת בתוקף, כי הגזם לא הוצא מגינתה ושיש בידיה הוכחות לכך. עוד פירטה באשר לאופן הוצאת הגזם מחצר ביתה לרחוב וטענה כי מבחינה מעשית, לא ניתן להוציא מחצר ביתה גזם ישירות לרחוב בו נמצא הגזם.
6. מהתמונות שצורפו לדו"ח לא ניתן להתרשם, כי הגזם אכן הוצא מחצר ביתה של המבקשת והערת הפקח הינה כללית ולא מצביעה על קיום של עבודת גיזום במועד רישום הדו"ח כפי שטענה המשיבה בתגובה.
7. אין בקביעותיי בהחלטה זו כדי לטעת מסמרות באשר להמשך ההליך. נכון לעת הזו של ההליך ובבחינת הבקשה, אני סבורה כי יש לתת למבקשת את תוך הוכחת כל טענותיה ובכלל זאת תיעוד, תמונות וכל ראייה אחרת.

1. לפיכך הבקשה מתקבלת והמזכירות תזמן את הצדדים למועד הקראה בהתאם ליומנו של בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשפ"ג, 15 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.