ב"ל 31334-12-22 דוד נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני כב' השופטת מרב חבקין

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ד כסלו תשפ"ג 18 דצמבר 2022

מדובר בתאונת עבודה מוכרת כאשר האירוע התאונתי הוא מחמת גורם חיצוני (נפילה).לאחר עיון במסמכים מתבקש הנתבע לבדוק שנית מול רופא הנתבע את השאלה, האם ניתן להכיר בתקופת דמי הפגיעה גם בגין מה שהוגדר "חבלת ברך ורגל (שמאל) וכן כאבי גב תחתון לפי תעודת אי הכושר שצורפו לתביעה (תעודות המפרטות מספר אבחנות), וזאת מבלי שיש באמור הסכמה להכיר בליקוי כלשהו בברך שמאל/ בגב תחתון כנובע מתאונת העבודה.
לאחרונה חידד ביה"ד הארצי את שאלת ההכרה בפגיעת עבודה כתוצאה מגורמים חיצוניים והזכיר מושכלות ראשונים לפיהם "....עת מדובר בתביעה להכרה בפגיעה בעבודה בשל אירוע תאונתי חיצוני נראה לעין (להבדיל מתביעה בעילת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע), ראשית על בית הדין לקבוע אם נדרש מינוי מומחה רפואי לצורך הכרה באירוע התאונתי כפגיעה בעבודה [ראו לעניין זה עב"ל (ארצי) 45780-04-12 משה מכנס - המוסד לביטוח לאומי (02.07.2014)]. ככל שנדרש מינוי מומחה רפואי, על המומחה הרפואי לבחון האם האירוע התאונתי גרם בין מיד ובין לאחר מכן לפגיעה פיזיולוגית במבוטח. בהתאם לפסיקה, בגדר פגיעה פיזיולוגית יבואו אובדן כושר עבודה אפילו אם הוא תולדה של כאב בלבד או חבלות שהצריכו ריפוי ושיקום, דהיינו פנייה לטיפול רפואי" (עב"ל 10501-05-21 שפירא נ' המוסד לביטוח לאומי (6.12.22) בסעיף 8 לפסה"ד). הדברים יפים בהתאמה גם לעניין שבפנינו.
על כן נדרשת בדיקה חוזרת של הנתבע ועמדה תוגש עד 19.02.23.
בהיעדר הסכמה לאמור יבהיר הנתבע האם מסכים להעביר למינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה המוכרת לבין דמי הפגיעה על פי תעודות אי הכושר בגין ברך שמאל וגב תחתון, ועל יסוד אילו עובדות.
ככל שכך תוגש גם בקשה להזמין ח' רפואי.
לעיוני 20.02.23