בפני | כבוד השופטת רונה פרסון | |
מבקשת | נעים אינתסאר | |
נגד | ||
משיבה | מדינת ישראל | |
החלטה |
לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח מהירות, מצלמה, מסוג ברירת משפט מיום 3.11.19.
לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים הנלווים לה וחרף היעדר תגובת ב"כ המשיבה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה ולהאריך המועד להישפט כמבוקש.
סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 נדרש לבקשת שפיטה המוגשת באיחור ומפנה לתנאי סעיף 229(ה) בשינויים המחוייבים, קרי, שכנוע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מייד לאחר שהוסרה המניעה, או מ"נימוקים מיוחדים אחרים" שיפרט בהחלטתו.
המבקשת אינה חולקת על כך שהדו"ח שולם. על סוגיית תשלום הקנס חולשות הוראותיו של סעיף 229(ח); עם תשלום הקנס רואים את הנאשם כמי שהודה, הורשע ונשא את עונשו.
בשלב זה, אחרי ריצוי העונש בגין העבירה, יש ליתן משקל כבד ואף מכריע לעיקרון סופיות הדיון ויעילות ההליך, ונדרשים טעמים כבדי משקל על מנת להאריך את המועד להישפט לאחר ביצוע התשלום (ר': רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל (1.5.2007), עפ"ת 61703-08-20 זערורה נ' מדינת ישראל (16.9.2020)), אך אלה אינם בנמצא בבקשה שבפניי.
המבקשת לא פירטה כיצד אחר, לטענתה, שילם את הדו"ח, באילו נסיבות ומכל מקום, בית המשפט אינו מחויב לבחון אם הקנס שולם על ידי המבקש, או על ידי אחר, בהנחייתו של המבקש, על דעתו או בניגוד לדעתו, ואין די בטענה כי אחר שילם את הדו"ח כדי להצדיק מתן רשות ערעור (ר': רע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו נ' מדינת ישראל (21.11.2021)).
מעבר לכך, המבקשת לא העלתה נימוק מיוחד אחר המצדיק הארכת המועד כמבוקש. יש לציין כי הטענה שאחר נהג ברכב אינה מהווה עילה מוצדקת להיעתר לבקשה מששולם הדו"ח ונוכח השיהוי שבהגשת הבקשה, כשלוש שנים לאחר מועד ביצוע העבירה.
בנסיבות אלה לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. אמנם דחיית הבקשה משמעותה נעילת שערי בית המשפט בפני המבקשת, אך בנסיבות העניין לא מצאתי טעם לזנוח את דיני הפרוצדורה.
לעניין זה יפים דברי כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.11):
"בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת האפשרות של עבירות ברירת משפט, שכל מהותן לייעל ולקצר הליכים."
לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.
המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ג, 19 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
18/12/2022 | החלטה שניתנה ע"י מיטל שחר | מיטל שחר | צפייה |
19/01/2023 | החלטה שניתנה ע"י רונה פרסון | רונה פרסון | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | נעים אינתסאר | |
משיב 1 | מדינת ישראל | עטייה דאמוני |