לפני בקשה להורת על ביטול פסק דין שאישר פסק בוררות.

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1. בתאריך כ"ד באלול תשפ"ב (18/9/22) ניתן בעניינם של הצדדים פסק בוררות, על ידי בית דין צדק בני ברק. בפסק הבוררות קבע בית הדין, שעל המבקשת לעשות את כל הפעולות הנדרשות להשלמת עסקה למכירת מקרקעין למשיב.
2. לאחר מתן פסק הדין פנו המבקשים לבית הדין בבקשה כדלקמן: "היות וקיבלנו את פסק הדין מספר 22-7-146610 במייל ורק בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"ג (19/10/22) בעצם היותנו בשבעה על פטירת אחינו ז"ל ועדיין אנו, בעצם ימי השלושים. אבקשכם, לדחות את ביצוע הפסק, למועד אחר" (להלן: "בקשת הדחייה").
3. בקשתם של המבקשים נדחתה בתאריך 8/11/22 על ידי מזכיר בית הדין בהחלטה כדלקמן: "במענה למכתבכם, הריני להשיבכם בשם ביה"ד, כי עליכם לקיים את פסק הדין באופן מיידי".
4. בתאריך 24/11/22 הגיש המשיב את בקשתו לאישור פסק הבוררות (להלן: "בקשת האישור").
5. בתאריך 27/11/22 ניתנה החלטה לפיה על המשיב (מבקש האישור) להמציא למבקשים (המשיבים בבקשת האישור) במסירה אישית את בקשתו בצירוף ההחלטה בצירוף הודעה על בקשה לאישור פסק בוררות, כמתחייב מתקנה 8 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט – 1968- טופס 3 (להלן: "תקנות הבוררות"), אסמכתה על ביצוע המסירה תוגש לתיק בית המשפט. הוסף שהמשיבים רשאים להשיב לבקשה בתוך 15 יום ממועד קבלתה, זאת מבלי לגרוע מכל זכות שעומדת להם על פי דין. כן הובהר "כי אין בתשובה זו, ככל שתוגש, כדי לשנות מהמועדים הקבועים בדין לצורך הגשת בקשה לביטול פסק בוררות".

בהתאם לאישורי מסירה שהציג המשיב, החלטה זו הומצאה למבקשים בתאריך 1/12/22.

1. בתאריך 18/12/22 הגיש המשיב בקשה לאישור פסק הבוררות בלא תגובה, המשיב הוסיף שלא ידוע למשיב ולא הומצאה לו עד למועד הגשת הבקשה כל בקשה לביטול פסק הבוררות למרות שחלפו למעלה מ- 90 ימים מיום מתן פסק הבוררות ועד למועד הגשה זו. המשיב הוסיף עוד שידוע לו שהמבקשים פנו לבית הדין שנתן את פסק הבוררות בבקשה לעיכוב ביצועו ובהחלטה מתאריך הורה בית הדין למשיבים לקיים את פסק הדין לאלתר. בנסיבות אלה, ניתן פסק דין המאשר את פסק הבוררות.
2. בדיעבד הסתבר שעוד באותו יום, הגישו המבקשים תביעה לביטול פסק הבוררות (להלן: "הבקשה לביטול"), שנפתחה בהליך נפרד במסגרת תיק ת"א 37728-12-22. בעת מתן פסק הדין המאשר את פסק הבוררות, בקשה זו טרם הובאה לעיוני.
3. בתאריך 19/12/22 הגישו המבקשים בקשה להורות על ביטול ההחלטה המאשרת את פסק הבוררות. המבקשים טוענים שבהתאם לתקנה 10 לתקנות הבוררות והוראות בית המשפט בהחלטתו, הגישו המבקשים את תשובתם המתנגדת לבקשת האישור וביקשו לבטל את פסק הבוררות, דא עקא שתשובת המבקשים נקלטה כתביעה בפני עצמה, במקום תשובה. זאת בהתאם להוראות התקנות והנחיית המזכירות. המבקשים הדגישו שתגובתם הוגשה בתוך 15 הימים בהתאם להחלטת בית המשפט.
4. לבקשה זו הגיב המשיב שדינה של הבקשה להידחות שכן אין עילה בדין לביטול פסק הדין המאשר את פסק הבוררות. המשיב חזר על המועדים המפורטים לעיל והדגיש שפסק הבוררות הומצא למבקשים לפי פנייתם שלהם לבית הדין בתאריך 19/10/22, והבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף המועד הקבוע בחוק הבוררות 45 ימים ואין בפי המבקשים כל בקשה להארכת מועד או נימוק למחדליהם לפעול בהתאם לדין. המשיב מדגיש שפסק הבורר הפך לחלוט בתוך 45 ימים מיום נתינתו. המבקש הוסיף שהמועד לתגובת המבקשים לבקשה לאישור חלף בתאריך 15/12/22 והמשיבים לא הגיבו דבר. עוד נטען שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר וכן נטען לגופן של עילות הביטוח, תוך הדגשה שמדובר בעילות מופרכות.
5. בתשובה לתגובה טענו המבקשים שהמועד הראשון למניין 45 הימים, מתחילה ביום 8/11/22 שאז בית הדין דחה את בקשתם לדחות את ביצוע פסק הדין ולכל המוקדם בתאריך 1/11/22 שאז קיבלו את פסק הבוררות בדואר ומשכך הגישו את בקשתם לביטול פסק הדין במועד ובוודאי במועד שניתן בהחלטה מתאריך 27/11/22 - 15 ימים ממועד המצאת בקשת האישור בתאריך 1/12/22.

המבקשים הוסיפו שהטענה שפסק הדין הומצא להם בתאריך 19/10/22 אינה נכונה, שכן המבקשים ישבו שבעה מיום 17/10/22 ועד ליום 24/10/22 בביתו של האח המנוח, ורק בתאריך 25/10/22 קמו מהשבעה ושבו לביתם ואולם לא הפעילו כלל את המחשב בהיותם בימי אבל, ורק ביום 1/11/22 קיבלו באמצעות דואר ישראל את פסק הבוררות לידיהם ומיד לאחר מכן בתאריך 2/11 שלחו מייל לבית הדין בו ביקשו לקבל את נימוקי הפסק שטרם הומצאו.

למחרת בתאריך 3/11/22 שלחו בקשה לעיכוב ביצוע. לטענת המבקשים במה שכתוב בבקשה שקיבלו את פסק הבוררות בתאריך 19/10/22, אין משום הודאה מכל סוג, כי ראו את פסק הבוררות או קראו אותו ואף בית הדין לא וידא קבלתו. המבקשים חוזרים וטוענים שפסק הבוררות נשלח ביום השני לשבעה ורק בתאריך 2/11/22 ידעו אודותיו.

המבקשים טוענים שמנין 45 ימים נספר מההחלטה לדחות את עיכוב הביצוע דהיינו מיום 8/11/22 ועד לתאריך 18/12/22 מועד הגשת הבקשה לביטול חלפו 40 ימים בלבד. לטענת המבקשים הם עומדים בהוראות תקנה 10 לתקנות הבוררות, דהיינו טרם חלוף 15 ימים להגשת תגובתם.

המבקשים מדגישים שהם דתיים חרדים ותמימים, אין להם כל ידע משפטי ומעולם לא התנסו בהליכים משפטיים ונגרם להם נזק בלתי הפיך.

לגופו של עניין מעלים המבקשים טענה שבית הדין פעל ללא סמכות ולא ניתנה הסכמתם להתדיין לפניו כבורר.

המבקשים עותרים לקבוע שהבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה בתוך המועדים הקבועים בחוק, ולדחות את טענות המשיבה. המבקשים מדגישים, שהותרת ההחלטה על אישור הבוררות חרף כל הפגמים שהתגלו בהליך הבוררות פוגעת בזכויות המבקשים ונדרשת התערבות בית המשפט משיקולי צדק.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי ושקלתי את מלוא טענות הצדדים והמסמכים אליהם הפנו, באתי לידי מסקנה שיש לקבל את הבקשה, שכן בנסיבות שפורטו נכון להאריך את המועד להגשת בקשת הביטול עד למועד הגשתה בפועל.
2. באשר למועדים בהם יש לפעול להגשת בקשה לביטול הליך הבוררות, הרי מקום שהוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות, בקשת לביטול אמורה להיות מוגשת בתוך 15 ימים או בתוך 45 ימים מהיום שפסק הדין נמסר למבקש לפי המוקדם.

סעיף 27(א) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע שלא יזדקק בית המשפט לבקשת ביטול פסק בוררות שהוגשה כעבור 45 יום מיום מתן הפסק אם ניתן לפני המבקש, או מהיום שהעתק הפסק נמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל הדין, אם ניתן שלא בפניו.

תקנה 10 לתקנות הבוררות, קובעת את הדין במקרה בו הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות ובהתאם לה: "המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין".

מועד להגשת בקשה לאישור פסק בוררות אינה מוסדר בחוק הבוררות. לעומת זאת הגשת בקשה לביטול פסק בורר, נתונה להגבלת זמן על פי החוק, ואינה יכולה להיות מוגשת בחלוף למעלה מ-45 יום ממועד מסירת פסק הדין, אלא אם ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת המועד להגשת הבקשה (רע"א 4707/06 טנא סוכנות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ ואח' (06.01.10).

בפסיקה נקבע, ששילוב ההוראות, של סעיף 27 לחוק ותקנה 10 מעלה, שאם, בתוך פרק זמן זה של 45 הימים מיום המצאת פסק הבוררות, הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות – מתקצרת התקופה בה ניתן להתנגד לאישור הפסק ולהגשת בקשה לביטול פסק הבוררות לפרק זמן של 15 ימים ממועד המצאת הבקשה לאישור ואין אלא להביא דברים שנקבעו בהקשר זה כלשונם:

"שילובן של הוראות סע' 23(ב),27(א) לחוק ותקנה 10 לתקנות סדרי הדין  "מעלה כי חוק הבוררות מייחד את הליך הבקשה לביטול לצורך התנגדות לאישור פסק הבוררות. על פי החוק, על המבקש להשיג על פסק בוררות מוטלת החובה לנקוט בהליך של בקשה לביטול תוך 45 ימים מיום מתן הפסק או המצאתו, ולא (בכפוף לאפשרות הארכת המועד ולהוראות סעיף 27(ד) – (יאבד את זכותו להתנגד לאישור פסק הבוררות ופסק הבוררות יאושר. אם, בתוך פרק זמן זה של 45 הימים, הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות – מתקצרת התקופה בה ניתן להתנגד לאישור הפסק לפרק זמן של 15 ימים ממועד המצאת הבקשה לאישור האמורה [ראו לעניין זה למשל: רע"א 4707/06 טנא סוכנות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ, נובק, מינמר לביטוח בע"מ [פורסם בנבו (6.1.2010) [בפסקאות 12-10 להחלטת השופטת א' פרוקצ'יה;  רע"א 5617/09 פורוש נ' דייטש (גרליץ) ]פורסם בנבו (26.10.2010) [בפסקה 4; אוטולנגי כרך ב 1136-1135]". (רע"א 4320/11 אי.איי.אם אחזקות תקשורת בע"מ נ' Michael Wilson & Partners Ltd (15/2/12), סעיף 36 לפסק דינו של השופט דנצינגר).

1. לעניין מועד המצאת פסק הבוררות והבקשה לאישורו, המבקשים אינם מכחישים שפסק הבוררות הומצא במייל מתאריך 19/10/22 ואולם טוענים שלא פתחו כלל את המייל עקב היותם בשבעה ובשל תקופת ה- 30 לאחר מכן. המבקשים טוענים שקיבלו את פסק הדין בדואר בתאריך 1/11/22 ובהתאם פנו לבית הדין בבקשה לעיכוב ביצוע בתאריך 2/11/22. טענות אלו של המבקשים נתמכו בתצהיר ולא נסתרו.

תקנה 2 לתקנות הבוררות קובעת שתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בענייני בוררות, במידה שאין בתקנות אלה הוראות אחרות.

תקנות הבוררות לא מתייחסות לסוגיית המצאת כתבי בי-דין ופסק בוררות ומכאן שבהקשר זה חלות תקנות סדר הדין האזרחי. אלא אם קבעו הצדדים בהסכם הבוררות הוראה אחרת (השוו: רע"א 5617/09 יעקב פורוש נ' חוה דייטש (גרליץ) (26/10/2010)). המשיב צרף לבקשה לאישור פסק הבוררות את שטר הבירורין בו נקבע בסעיף ב' בין היתר, "הודעות ו/או החלטות של בית הדין יועברו אלינו בדואר או בפקס או באימייל ולא תהיה לנו כל טענה על כך". מכאן משתמע שהמבקשים הסכימו שהחלטות לרבות פסק הבוררות יומצא אליהם במייל.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות שהמצאה אלקטרונית תהא באמצעות שליחת ההודעה לדואר האלקטרוני, ואולם סעיף 161 (1) (ב) קובע: "שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג), לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-קבלתו של או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר". בהקשר זה קבע בית המשפט העליון ששעה שהחלטה נשלחה והתקבלה בתיבת הדואר האלקטרוני, הרי שיש לראות בכך המצאה כדין ובטענות לעניין קשיים בצפייה או בעיון בהחלטה ניתן ליתן משקל לכל היותר במסגרת בקשה להארכת מועד (ראו: ע"א 7518/20 פלוני נ' פלונית (1/7/21)).

בפנייתם לבית הדין מתאריך 2/11/22 כתבו המבקשים באופן מפורש שפסק הבוררות נשלח לכתובת המייל שלהם בתאריך 19/10/22, מכאן שהתקבל בכתובת המייל באותו יום ובשים לב להסכמה במסגרת שטר הבירורין, ניתן לראות בכך המצאה כדין והמועד של 45 ימים להגשת בקשה לביטול פסק הדין אמור להספר ממועד זה. בהקשר זה, אין זה משנה שהמבקשים לא פתחו את הדואר האלקטרוני. מתדיין שלא פתח מעטפה או דואר אלקטרוני לא יוכל להשמע בטענה שיש לספור את המועד רק מן המועד של פתיחת הדואר או המעטפה.

המבקשים טוענים יש לספור את הימים ממועד ההחלטה בדבר הבקשה לדחיית הביצוע, וטוענים שבקשה לדחיית ביצוע משמעה בקשה לביטול פסק הבוררות ואולם עיון בבקשתם מעלה שכל שנתבקש בה הוא דחיית הביצוע בנסיבות שפורטו ותו לאו. בהתאם לסעיף 27 (ב) לחוק הבוררות רק במקרים המנויים בסעיף 22 (טעות סופר, פסק דין לקוי, העדר הוראה בדבר תשלום ריבית, הוצאות ושכר טרחת עורך דין) יספרו המועדים ממועד מתן ההחלטה. בקשה לדחיית הביצוע אינה מעכבת את הגשת הבקשה לביטול פסק הבורר.

אשר למועד של 15 ימים לצורך הגשת תגובה לבקשה לאישור פסק הבוררות, ממועד הגשת החלטת בית המשפט ניתנה בתאריך 27/12/22, זו הומצאה למבקשים בתאריך 1/12/22 והמועד האחרון להגשת התגובה (להבדיל מבקשה לביטול פסק הבוררות), היה 18/12/22 – שכן המועדים 16 ו- 17 לחודש דצמבר היו ימים שישי ושבת (ראו בהקשר זה סעיף 10 (א) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 לפיו מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני אותו יום לא יבוא במניין).

מכאן שהבקשה למתן פסק דין המאשר את פסק הבוררות בשל אי הגשת תגובה הוגשה עוד קודם לחלוף המועד להגשת התגובה ופסק הדין ניתן גם הוא טרם חלוף המועד, כאשר במקביל באותו מועד ממש הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות. באמור כשלעצמו אין כדי להכשיר את הבקשה לביטול שהוגשה באיחור, אלא הדבר יכול להוות את אחד השיקולים בשקילת בקשות המבקשים להורות על ביטול פסק הדין.

המבקשים טוענים שביקשו לקבל את נימוקי פסק הבוררות ואלו לא נשלחו אליהם, משכך טרם חל המועד להגשת תביעת הביטול ואולם גם בקשה זו אין לקבל, נוכח הוראות שטר הבוררין לפיו קיימת הסכמה שפסק הבוררות לא יהא מנומק, מה גם שהפסק מנומק בתמצית.

1. לטעמי בנסיבות שהתבררו, יש לבחון את בקשת המבקשים על פי כללי הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, שבית המשפט מוסמך להדרש לה מטעמים מיוחדים שירשמו. המבקשים אמנם לא הגדירו את בקשתם כבקשה להארכת מועד ואולם הם שבים וטוענים שיש להעתר לבקשה מטעמי צדק, והמשיב התייחס גם לאפשרות הארכת מועד בטענה שלא מתקיימים טעמים מיוחדים, כך שטענות הצדדים מצויות לפני בית המשפט.
2. נקודת המוצא להכרעה טמונה בסמכות הנתונה לבית המשפט להורות על הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (סעיף 27 לחוק הבוררות) וסמכותו הכללית להארכת מועדים הקבועים בדין. בפסיקה נקבע, שקיומם של טעמים מיוחדים נבחן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, על רקע הצורך לאזן בין מימושן של זכויות דיוניות לבין מחדלים דיוניים, תוך התייחסות, בין השאר לסיבה לאיחור בהגשת ההליך, למשכו, למהות ההליך, לסיכוייו הלכאוריים ולמידת ההסתמכות של בעל דין שכנגד על סופיות הדיון (ראו: בע"מ 1955/22 פלוני נ' פלונית (17/5/22); רע"א 2295/21 אנה סליטה נ' גל מהנדסים אי.אן.ג'י. בע"מ, פסקה 12 (5.10.2021)).

מני אז חקיקת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 הודגשה בפסיקה, החשיבות של הכרעה בהליכים משפטיים "בתוך זמן סביר" ובהתחשב בכלל המחייב את בית המשפט לאזן לפי הצורך, בין אינטרס בעלי הדין לאינטרס הציבורי כאשר המטרה היא להשריש שיקולי יעילות וצדק מהיר (ראו בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (6/5/21) והפסיקה המצוטטת שם).

אשר לאופיים של הטעמים המיוחדים, נקבע, שטעם מיוחד הוא, ככלל, מצב שבו הכוונה לנקוט הליך סוכלה בשל אירועים שאינם בשליטה של ממש של בעל הדין, בבחינת אירוע לא צפוי מראש שלא ניתן להיערך אליו. בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים: תחילה, נבחן קיומו של טעם מיוחד לקבלת הבקשה, ובשלב השני נבחנים השיקולים שיכולים להצדיק חרף קיומם של טעמים מיוחדים, את דחיית הבקשה (ראו לדוגמא בש"ם 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10/1/12)). בבחינת קיומם של טעמים מיוחדים, להארכת מועד, מתייחס בית המשפט בין השאר למידת האיחור בהגשת ההליך (ראו לדוגמא: בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23/8/2006)).

בעת שקילת הטעמים המיוחדים למתן הארכת מועד, עומד מצד אחד האינטרס הציבורי בהבטחת תקינות הליכי השיפוט ויעילותם ומצד שני עומדת ההכרה שקיימים אילוצים אנושיים ואחרים חריגים שראוי להתחשב בהם בנסיבות מסוימות כעילה לאיחור במועד כשלצדם החשיבות שיש לייחס לזכותו של בעל דין להביא את עניינו להכרעה בבית המשפט. נקודת האיזון בין ערכים אלה מצדיקה הארכת מועד מקום שבו קיים טעם מיוחד אמיתי ובעל עוצמה המסביר את העיכוב שחל בנקיטת הליך על ידי בעל הדין. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בענייני בוררות בהם קיים אינטרס ציבורי מובהק לסיים באופן מהיר ויעיל את הליכי הבוררות (ראו: ע"א 266-83 עודה נ' טבעוני (2/7/85)).

1. בענייננו, סבורני שהתקבצו להם שורת טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת המועד עד למועד בו הוגשה תביעת הביטול.

כזכור הבקשה למתן החלטה בבקשה לאישור פסק הבוררות הוגשה ואושרה טרם חלוף המועד להגשת תגובה ואף פסק הדין ניתן בטרם חלף המועד כאשר עוד לפני כן הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות. לו היה מובא לידיעתי שהוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות ממילא לא הייתי מאשרת מתן פסק דין בהעדר תגובה בלא בירור נוסף. על פניו, היה על המבקשים ליידע את בית המשפט במסגרת תיק זה על הגשת הבקשה לביטול במסגרת הליך נפרד, מה שהיה מונע את התקלה. יודגש שעיון במועדי ההגשה בנט המשפט מעלה שהבקשה לביטול נקלטה בשעה 13:56 ואלו הבקשה למתן פסק הדין נקלטה בשעה 15:19 דהיינו לאחר הגשת התביעה לביטול, כך שבעת מתן פסק הדין הבקשה לביטול פסק הבוררות כבר נקלטה והייתה תלויה ועומדת.

כפי שנקבע לעיל, פסק הבוררות הומצא למבקשים בתאריך 19/10/22, ואולם המבקשים ישבו שבעה בעת קבלת פסק הבוררות וכאשר מדובר באנשים מהקהילה החרדית, אני נוטה לקבל את טענותיהם כפי שפורטו בתצהיר לפיהם לא פתחו את תיבת המייל בתקופת השבעה ובתקופת ה- 30 יום ולא ידעו על פסק הבוררות שניתן עד שזה הומצא להם בדואר בתאריך 1/12/22. בתאריך 2/12/22 פנו לבית הדין בבקשה לדחיית הביצוע, מה שתומך בטענה שפסק הבוררות הגיע לידיהם בסמוך. מדובר בנסיבות אנושיות מיוחדות המתיישבות עם נוהג הקהילה בה חיים המבקשים, המצדיקות התחשבות מסויימת גם אם יאמר שלא נבצר מהמבקשים להגיש את תביעת הביטול במועד.

עוד יש לשקול את סד הזמנים הקבוע בהליכים אלה ואת המועד בו הוגשה בקשת האישור, כאשר מדובר בפרקי זמן קצרים יחסים ומכאן שלא מדובר בהארכת מועד לפרק זמן ממושך ובחלוף זמן ממושך עד לבירור ההליך. בנסיבות אלה הפגיעה ביעילות ההליך היא מתונה.

טעם רלוונטי נוסף, הוא ששעה שתלויה ועומדת הבקשה לאישור, ממילא ההליך טרם הסתיים ואין בארכה כדי לפגוע בסופיות הדיון ואינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד.

לגופו של עניין, מעלים המבקשים טענות שונות, החותרות תחת הליך הבוררות שחלקן היה בידם לטעון גם במסגרת התגובה לבקשה לאישור פסק הבוררות שלא הוגשה, שכן המבקשים הגישו את התביעה לביטול, ובנסיבות שנוצרו לא הוגן לחסום את המבקשים מהבאת טענותיהם להכרעת בית המשפט. כאמור, מבחינת המשיב לא הייתה קיימת הסתמכות שפסק הדין אכן יבוצע, שעה שהייתה תלויה ועומדת בקשת האישור וטרם חלף המועד להגשת תגובה לה.

1. בנסיבות שפורטו, נכון להורות על ביטול פסק הדין שאישר את פסק הבוררות. זאת, בשים לב למועד המצאת פסק הבוררות, מצבם של המבקשים בעת המצאת פסק הדין לכתובת המייל, מועד הגשת הבקשה לאישור, מועד קבלתה על ידי המבקשים ומועד הגשת הבקשה לביטול. כמפורט לעיל, פסק הדין המאשר את פסק הבוררות ניתן בטרם חלוף המועד להגשת תגובה וכאשר עוד טרם הגשת הבקשה למתן פסק הדין הוגשה הבקשה לביטול פסק הבוררות, שבית המשפט לא היה מודע לה.

כמו כן, ניתנת ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, עד למועד הגשתה בפועל בשים לב שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן, הכל כפי שפורט לעיל.

1. סוף דבר – פסק הדין המאשר את פסק הבוררות מבוטל. הבקשה לביטול פסק הבוררות מתקבלת לתיק לאחר שניתנה ארכה להגשתה.
2. בשים לב לקביעה שפסק הדין והבקשה לאישור הומצאו כדין, ונוכח הצורך של המשיב להגיש תגובה לבקשה זו, המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך כולל של 2,000 ₪.

המזכירות תעביר את ההחלטה לעיון סגנית הנשיאה השופטת יהודית שבח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כדין.

ניתנה היום בסמכותי כרשמת, ט"ו טבת תשפ"ג, 08 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.