לפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 995 ₪.

הנתבע הגיש בקשה לצד ההתנגדות בקשה להארכת מועד להגשתה. בהיעדר תגובה במועד מצד התובעת, ניתנת לנתבע ארכה להגשת ההתנגדות, ויש לראותה כהתנגדות שהוגשה במועד.

עניינה של התביעה הינו תשלום עבור אשפוז בבית החולים המופעל ע"י התובעת.

הנתבע טוען כי הגיע להסכם פשרה מול התובעת לפיו ישלם עבור הוצאות האכיפה במקביל להעברת התחייבות מקופת החולים, אך התובעת לא עמדה בהסכם.

סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") קובע כי יראו התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

ההוראות הרלוונטיות לעניין זה מצויות בפרק ט"ז לתקנות סדר הדיון האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") שעדיין חלות לעניין זה.

תקנה 205(ג) לתקנות קובעת, בין היתר, כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד..."

טענות הנתבע שצוינו לעיל יש בהן כדי להקים לנתבע הגנה טובה, ככל שתוכחנה. בשלב זה לא נדרש הנתבע להוכיח את מלוא טענותיו, ודי בכך שצירף תצהיר לאימות טענות ההגנה.

לפיכך אני קובע, על יסוד האמור בהתנגדות, כי תינתן לנתבע רשות להתגונן, וזאת ללא חיוב בערובה.

התובעת תגיש בתוך 15 יום כתב התביעה נקי שאליו יצורפו המסמכים שיש לצרף בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בדבר דיון מהיר. לאחר מכן תהיה לנתבע זכות להגיש כתב הגנה המותאם אף הוא לדיון מהיר, וזאת בתוך 30 ימים לאחר קבלת כתב התביעה המותאם כאמור.

ניתנה היום, ג' שבט תשפ"ג, 25 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.