המ"ש 368-01-23 סאפיה נ' מדינת ישראל ואח'

בפני כב' השופטת מיכל שביט

העתק החלטת בית משפט מיום ט"ז טבת תשפ"ג 09 ינואר 2023

סעיף 229(ח) לחסד"פ קובע כי מששילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. בית המשפט העליון קבע כי יש מקום לשקול היענות לבקשה להארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, מקום בו לא ידע ולא יכול היה אדם לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו (ראו: רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.05.07); וגם: רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.1.08); רע"פ 7939/08 עזרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.12.08); רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.08)). שעה שהמבקש אינו מכחיש את קבלת הודעת תשלום הקנס לידיו הרי שלא מתקיימות נסיבות חריגות כאמור.עוד נפסק כי הרשות המנהלית ועל אחת כמה וכמה הערכאות המשפטיות, אינן מחויבות לבחון האם תשלום הקנס נעשה על ידי המבקש עצמו, על ידי אחר בהנחייתו, על דעתו או בניגוד לדעתו. גם אם התברר, כי התשלום נעשה על ידי אחר, הרי שאין לראות בכך כמקרה חריג המצדיק הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס (רע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל, 2/4/2017).
נוכח האמור לעיל הבקשה נדחית.