ניתנה ביום 14 פברואר 2023

המבקש בעצמו

בשם המשיבה – עו"ד אורן מאור, עו"ד אור מאירי

החלטה

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

1. בפני בקשה להעברת מקום הדיון מבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בשבתו בבת ים (להלן: "בית הדין האזורי תל אביב") לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (להלן: "בית הדין האזורי בירושלים").
2. ביום 4.9.2022 הגיש המבקש, מר מאור סבג, תובענה נגד המשיבה, קופת חולים לאומית, בבית משפט השלום בירושלים בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות.
3. במסגרת כתב התביעה, טען המבקש כי עבר תאונת עבודה בעיר ירושלים וכי זו הוכרה בביטוח לאומי. המבקש הוסיף, כי שילם מכיסו עבור כל הוצאות הטיפול הרפואי בעקבות התאונה, אף שהוא זכאי להחזרים מהנתבעת. המבקש טען כי פנה למשיבה בכל ערוץ על מנת לקבל את ההחזרים להם הוא זכאי, לרבות דוא"ל, טלפון ופניות הציבור, אולם המשיבה התחמקה ממתן ההחזרים ולאחר מכן פסקה מלהשיב לפניותיו. לפיכך, תובע המבקש סך של 13,500 ₪.
4. ביום 27.10.2022 הגישה המשיבה בקשה לדחיית התובענה מחמת חוסר סמכות עניינית ובקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה. בתוך כך, טענה המשיבה כי הסמכות הבלעדית לדון בתובענה בין מבוטח לבין קופת חולים מוקנית לבית הדין לעבודה, ומשכך מבוקש לדחות את התובענה ולחלופין להעבירה לבית הדין האזורי תל אביב.
5. בהחלטת הרשם הבכיר שי צרפתי מיום 27.10.2022, הורה הרשם למבקש להגיב לעניין הסמכות העניינית.
6. ביום 17.11.2022, השיב המבקש כי אין סיבה מוצדקת לדחיית התובענה או להעברת הדיון וציין כי הוא מתגורר בפסגת זאב.
7. ביום 28.11.2022 נתן הרשם החלטה לפיה התביעה הינה בסמכות בית הדין האזורי לעבודה ולא בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. אי לכך, הורה הרשם על העברתו של ההליך לבית הדין האזורי תל אביב. עם העברת התיק, נותבה התביעה לשופטת מרב חבקין.
8. ביום 8.1.2023 הגישה המשיבה את כתב ההגנה מטעמה; וביום 16.1.2023 הגיש המבקש את הבקשה דנן.

הבקשה דנן

1. במסגרת הבקשה, טוען המבקש כי תבע את המשיבה וקיבל הזמנה לדיון בתל אביב; כי הוא מתגורר בפסגת זאב, ישוב הנמצא בסמוך לירושלים; כי אין באפשרותו להתנייד וכי הוא מבקש שההליך יתקיים בירושלים.
2. בתגובת המשיבה, נטען כי ההנהלה והמטה המרכזי שלה ממוקמים בתל אביב וכי באי כוחה הינם בתל אביב. המשיבה הוסיפה כי תביעתו של המבקש הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות, הנעדר סמכות לדון בה, ועל כן הועברה לפי החלטתו המפורשת של בית המשפט לבית הדין המוסמך בתל אביב. כן טענה המשיבה, כי בהתאם להוראת סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 אין להעביר את ההליך פעם נוספת; כי בתגובתו של המבקש לבקשת המשיבה להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה בתל אביב לא התייחס המבקש למקום השיפוט הספציפי מעבר להתנגדותו הכללית להעברת התיק או לדחיית התביעה; כי על פי הפסיקה, בעל דין שלא העלה טענת חוסר סמכות מסוג אחד, מנוע מהעלאת טענת חוסר סמכות מסוג אחר מחמת השתק; וכי יש לדחות את הבקשה גם משיקולי יעילות ומדיניות שכן העברה נוספת של התיק תביא לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבים.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר התיק, החלטתי על העברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
2. סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] – תשמ"ד, 1984 (להלן: "החוק"), החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, מקנה לנשיא בית הדין לעבודה את הסמכות להעברת מקום הדיון מבית דין אחד לעבודה למשנהו. לצד סעיף 78, קובע סעיף 79 לחוק כדלקמן:

"79.  (א)  מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

          (ב)  בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד".

1. לטענת המשיבה, המגבלה המצויה בסעיף 79(ב) לחוק חלה בענייננו משעה שההליך הועבר מבית המשפט לתביעות קטנות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ומשכך לא ניתן להעביר עוד את ההליך מבית דין אחד לעבודה למשנהו. אלא, שטענה זו אינה מתיישבת עם ההלכה, לפיה סעיף 78 לחוק מקנה לנשיא בית המשפט העליון ולנשיא בית הדין הארצי לעבודה סמכות להורות על העברת מקום הדיון פעם נוספת, גם לאחר העברת הדיון מכוח סעיף 79(ב) לחוק (לעניין זה ראו בש"א (ארצי) 88/03 בל ארט ישראל בע"מ – מדינת ישראל משרד העבודה והרווחה [24.2.2003]; המ"ד (ארצי) 45993-06-17 מדינת ישראל – ציון קמיקר ואח' [10.12.2017]). הנה כי כן, הסמכויות המצויות בסעיפים 78 ו-79 לחוק מובחנות זו מזו ואינן באות זו על חשבון זו. משכך, לא חלה מניעה שבדין על העברת מקום הדיון בענייננו.
2. אשר למקום השיפוט, בבחינת השיקולים המנחים המפורטים בסעיף 78(ב) לחוק 1984, ובשים לב לבקשות הצדדים, הכף נוטה לכך שהדיון יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ראשית, מרב הזיקות בתיק הן לעיר ירושלים: המבקש עבר תאונת עבודה בירושלים ומתגורר בפסגת זאב, יישוב המשתייך למחוז ירושלים. בהתאם לתקנה 3(א)(11) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, הסמכות המקומית בתביעה מסוג זה יכולה להיקבע לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע, וכך ראוי גם בענייננו.

שנית, התובע גילה דעתו כי הוא מעוניין לנהל את ההליך בירושלים בעצם הגשת התובענה בבית משפט השלום בעיר. בתגובתו לבקשת המשיבה לדחות את התביעה ולהעבירה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, גילה המבקש את רצונו להמשיך להתדיין בירושלים, ציין כי אין הצדקה להעביר את הדיון וכי הוא מתגורר בפסגת זאב. לפיכך, אין בידי לקבל את טענת המשיבה, לפיה המבקש מנוע מהעלאת הטענה משעה שלא העלה אותה מפורשות בתגובתו לבקשתה. במסגרת הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, לא היה מצופה מן המבקש, שאינו מיוצג, להעלות טענות משפטיות לעניין הסמכות המקומית. די בכך שגילה את דעתו כי הוא מעוניין להתדיין בעיר ירושלים ולא בתל אביב. בנוסף, עיון בכותרת כתבי טענותיה של המשיבה, מלמד כי היא עצמה סברה שההליך מתקיים בבית הדין האזורי בירושלים ולא התנגדה לכך.

1. השלב בו מצוי ההליך מהווה אף הוא שיקול רלוונטי שעה שמתעורר הצורך בהעברת מקום דיון [ראו למשל: המ"ד 17823-08-20 אנדרסן - רשת קהילה ופנאי (12.8.2020)]. בענייננו, הוגשו כתבי טענות בלבד, ולכן אינני מקבלת את טענת המשיבה לפיה העברת התיק תביא לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבים. בשלב הראשוני בו מצוי ההליך, אין בהעברתו כדי לפגוע ביעילות הדיון.
2. סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אני מורה בזאת כי הדיון בתיק חב"ר 4466-09-22 יועבר מבית הדין האזורי לעבודה תל אביב לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
3. סגנית הנשיא בבית הדין לעבודה בירושלים, השופטת שרה ברוינר-ישראזדה, תקבע בהנחיותיה את אופן המשך ניהול ההליך.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשפ"ג (14 פברואר 2023) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.