רקע

1. עתירת אסיר להורות לשב"ס לאשר יציאה לחופשה מטעמים מיוחדים, לשם השתתפות בחתונת אחותו של העותר, ביום 23.1.23 מהשעה 14:00 ועד לשעה 02:00 בליווי ובפיקוח.
2. העותר, אסיר החל מיום 21.12.22, נדון לעונש מאסר בן שנה ושבוע, בגין עבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, החזקת חצרים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל. מועד תום ריצוי המאסר המלא ביום 1.12.23. זהו מאסרו השני של העותר. מסווג לקטגוריה ב1.
3. העתירה
4. העותר צעיר כבן 23, מנהל אורח חיים דתי, נטל אחריות למעשיו. מיד עם כניסתו לריצוי עונשו ביום 20.12.22 הגיש את הבקשה ליציאה לחופשה מטעמים מיוחדים לשם השתתפות בחתונת אחותו באולם בגדרה. הבקשה סורבה, ומכאן העתירה.
5. טיעוני הצדדים
6. ב"כ המשיב, עו"ד רותם עקיבא כץ, טענה כי התקבלה החלטה מנהלית שדחתה את הבקשה ליציאה לחופשה מיוחדת וזאת בשל עבירת משמעת בגינה נשפט לפני כשבוע בדין משמעתי, לאחר שגידף סוהר ונרקולוג, ונגזר עליו עונש של ימי בידוד, אזהרה חמורה ונשללו ממנו טובות הנאה. לעותר רקע התמכרותי משמעותי והוא סירב להשתלב בטיפול לו נדרש בתחום התמכרותו, למרות המלצת גורמי הטיפול. העותר מבקש להגיע לאירוע חתונה בו מוגש אלכוהול וחשיפה לחומרים ממכרים, כאשר הוא לא עבר כל טיפול בתחום התמכרותו. מגזר דינו עולה כי יש לעותר רקע התמכרותי לסמים ולאלכוהול מגיל צעיר, טופל בעבר בקהילה טיפולית. מדובר באסיר חדש שהתייצב בעצמו למאסר, אך עם הגעתו עזב את המקום וחזר והתייצב למחרת היום ובאיחור.
7. חופשה, מתוקף הגדרות הפקודה, הינה בגדר פריבילגיה הניתנת לאסיר שהתנהגותו ללא דופי. העותר נמצא חודש בלבד במאסר, הוא הציג תחילה הזמנה לחתונה ובה תאריך שגוי בשנת האירוע, ולאחר מספר ימים הציג הזמנה עם תאריך מתוקן. סיווגו של העותר הוא בקטגוריה ב/2 כיוון שהוא שפוט למאסר קצר. נוכח מכלול נסיבות אלה שהתגבש בתוך חודש אחד במאסר, מדובר בהחלטה מנהלית סבירה שאינה מצביעה על חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת ולפיכך אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה המנהלית.
8. ב"כ העותר, עו"ד גל סילברמן ציין ביחס לטענת המשיב כי גורמי הטיפול מצביעים על התמכרות לסמים ולאלכוהול, אולם לא ניתנה כל התייחסות כזו מצד גורמי הטיפול. מעבר לכך, העובדה שהעותר קילל סוהר, אינה מצדיקה למנוע את בקשתו. אירוע החתונה אכן מתקיים כמתואר, הוצגו אישור פתיחת תיק ברבנות והזמנה לאירוע. בני משפחתו מוכנים להפקיד כסף ולחתום כדי שיוכל לצאת לאירוע. זו משפחה המנהלת אורח חיים דתי הרואה חשיבות בהגעתו לאירוע המשמח למשך מספר שעות. אמו ואחותו אושרו בעבר כמפקחות במעצר בפיקוח אלקטרוני ופיקוח עליו במשך שישה חודשים. לשם התגברות על דאגת המשיב, העותר מוכן שלאורך כל האירוע תוטל מניעה לצרוך אלכוהול.

דיון ומסקנות

1. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין העתירה להתקבל, וזאת מן הטעמים הבאים: מדובר בעותר שנדון למאסר קצר יחסית של שנה ושבוע, בגין עבירות סמים. הוא מסווג לקטגוריה ב'2, אשר משמעותה על פי פקודת הנציבות "חופשות אסירים", סעיף י"א, היא שמדובר ב"אסירים שניתן לאשר יציאתם לחופשה בכפוף לתנאים מגבילים... אך לא נדרש לגביהם אישור פרטני מאח"מ/קמב"ס של כל יציאה לחופשה". מבין שלוש הקטגוריות לסיווג אסירים לצורך יציאה לחופשה: א', ב'1 ו-ב'2, מדובר בקטגוריה הנמוכה ביותר. לא הוצג לפניי מידע מודיעיני כלשהו, וממילא לא הוצג מידע אשר יצביע על מסוכנות מצדו של העותר או כלפיו, ואף לא נטען כי קיים מידע כאמור. כך גם לא נטען כי קיימת מסוכנות כלשהו מצדו של העותר כלפי אחרים, מסוכנות כלפיו, או חשש כלשהו להימלטות. כפי שעולה מגזר הדין שניתן בעניינו בהליך שבו נדון למאסר זה (ת"פ ראשל"צ 40011-06-22) מדובר בעותר צעיר, יליד דצמבר 1999, אשר לחובתו הרשעה קודמת אחת בלבד, בגינה הוטל עליו מאסר בפועל בן תשעה חודשים. בהליך שבגינו נדון למאסר הנוכחי, העותר היה משוחרר, הודה באשמה, נטל אחריות למעשיו, ונקבע מועד להתייצבותו למאסר. זו עבירה ראשונה שבה הורשע בתחום הסמים.
2. אכן, היציאה לחופשה מיוחדת, כחתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, היא טובת הנאה ולא זכות של האסיר, ואולם גם בעניין מתן הפריבילגיה, נדרשת הצדקה מתאימה לשלילתה, הכל בהתאם לפקודת הנציבות 04.40.00.
3. בחנתי את טענות ב"כ המשיב, כל אחת בנפרד, וכן בהצטברותן, וסבורני כי החלטת המשיב, אשר התבססה על טעמים אלה חורגת ממתחם הסבירות. בכל הנוגע לכך שהוצגה הזמנה עם תאריך שגוי בנוגע לשנת האירוע, סבורני כי מדובר בטעות סופר בלבד, אשר כלל אין בה להשליך על ההחלטה. העותר תיקן את השגגה, והציג הזמנה אשר כוללת את התאריך הנכון, וכן מסמך מהרבנות אשר תומך בבקשה, וככל שהמשיב מעוניין בכך, יוכל לבקש גם שיוצג לו אישור מאולם האירועים בדבר עריכת האירוע במועד האמור, והדבר ייעשה. באשר לטענה שהעותר גידף אנשי צוות, אכן מדובר במעשה חמור מצד העותר, ואולם הוא נשפט על כך בדין משמעתי, ואיני סבור כי אירוע יחיד זה כשלעצמו מצדיק את מניעת יציאתו לחתונת אחותו. כך גם בנוגע לעובדה שהעותר התייצב למאסר, עזב את המקום, רק למחרת חזר והתייצב למאסר. בכל הנוגע לטענת המשיב כי העותר מכור לסמים ולאלכוהול, וכי סירב להשתלב בטיפול, הרי שעיון בגזר הדין שניתן בעניינו בהליך שבו נדון למאסר, אינו תומך בטענת ההתמכרות, ואין בו אינדיקציה לכך. גם אם אניח שקיימת בעיית סמים או אלכוהול לעותר, וזאת בשים לב לכך שבעבר היה משולב בטיפול גמילה, הרי שלצורך השתתפותו בחתונת אחותו למשך שעות אחדות, יש בפיקוח שיוטל עליו, כמו גם באיסור לצרוך אלכוהול או סמים, כדי לאיין חשש זה. עצם הסירוב לטיפול בשלב זה אינו מצדיק את מניעת השתתפות העותר בחתונה, וזאת בשים לב לכך שמדובר בתחילת מאסרו, ואין המדובר באסיר אשר לאורך זמן מסרב לכל טיפול אשר מוצע לו.
4. אכן תפקודו של העותר בבית הסוהר הוא בעל משקל בכל הנוגע ליציאה לחופשות, כאמור בפרק ד' לפקודה, ואולם במקרה דנן כאשר מדובר בחופשה מיוחדת, לצורך השתתפות בחתונת אחותו, למשך שעות ספורות בלבד ובפיקוח הדוק, סבורני בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, אין המדובר בתפקוד אשר מצדיק את שלילת החופשה. בשונה מ"חופשה רגילה" או בשילוב ב"סבב חופשות", כאשר מדובר ב"חופשה מיוחדת" ניתן משקל גם לנסיבות הומניות, ובשל כך גם אסירים שאינם משולבים בסבב חופשות, רשאים לצאת לחופשה מיוחדת, כאשר מתקיימות הנסיבות המצדיקות זאת (ראו עת"א (מחוזי נצ') 42802-10-17 רובעי נ' שירות בתי הסוהר (5.11.2017)).
5. בנסיבות אלה, ובאיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי דין העתירה להתקבל. סירוב השב"ס לאשר את החופשה המיוחדת אינו עומד במבחן הסבירות. עם זאת, יש לצמצם את שעות היציאה ביחס למבוקש בעתירה, וכן להורות על פיקוח הדוק, ואישור שתיית אלכוהול או שימוש בסם.
6. סוף דבר
7. אשר על-כן, אני מורה על קבלת העתירה, כמפורט להלן:
8. העותר יהיה רשאי לצאת לחתונה אחותו ביום 23.1.23 מהשעה 20:00 עד השעה 23:00, וזאת באולם האירועים אשר פרטיו מפורטים בעתירה.
9. היציאה לחתונה תהיה בליווי ובפיקוח לסירוגין של שלושת המפקחים, אשר פרטיהם המלאים נמסרו בפרוטוקול הדיון מיום 19.1.23 (עמ' 4, ש' 14-15). ככל שהמשיב ימצא כי קיימת מניעה לקבל מי מהמפקחים, הרי שהעותר יציע מפקחים חלופיים תחתם.
10. נאסר על העותר לשתות אלכוהול במהלך החופשה המיוחדת, או לעשות שימוש בסם או בחומר אסור אחר.
11. להבטחת התנאים יינתנו הערבויות הבאות: (1) התחייבות עצמית בסך 50,000 ₪; (2) שלוש ערבויות צד ג' בסך של 50,000 ₪ אשר תחתמנה על-ידי המפקחים לעיל; הפקדת ערבון כספי בסך של 20,000 ₪.
12. מזכירות בית-המשפט תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ג, 19 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.