על פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, ידון בית המשפט בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה או הרביעית. על פי תקנה 5(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א – 2000, יש לפרט בכתב העתירה:

(3) "תיאור ההחלטה נושא העתירה והמועד שבו פורסמה כדין, או שבו קיבל העותר הודעה על ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה, לפי המוקדם".

(6) "נעשתה פניה מוקדמת בכתב לרשות – יצורפו העתקים של ההתכתבות לענין זה; לא נעשתה פניה מוקדמת – הנימוקים להגשת העתירה בלא פניה מוקדמת".

מכתב העתירה לא ברור מה ההחלטה שעליה מוגשת העתירה, ולא פורט מתי פורסמה, או קיבלו אותה העותרים, או נודע לה עליה, לפי המוקדם. בהתאם, לא ברור מה הפניה המוקדמת, לאחר ההחלטה וקודם להגשת העתירה.

אפנה בעניין זה לעע"מ 7225/21 משה נגד חברת פרזות (31.10.21) בו נקבע כך:

"סעיף 5(1) לחוק חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 מורה כי בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה ובענין המנוי בתוספת הראשונה...". ודוק, תנאי יסוד לכניסה בשעריו של בית המשפט לעניינים מינהליים הוא קיומה של החלטה מינהלית (ולעניין זה – החלטה "לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל"). ....בהיעדר החלטה מינהלית, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיומו של הליך שיפוטי, ....וממילא אין מקום למתן סעדים זמנים בגדרו".

העותרת תבהיר עד 30.1.23 מהי ההחלטה של המשיבה 1 אותה היא תוקפת וכיצד מיצתה ההליכים בקשר לאותה החלטה עובר להגשת העתירה

תזכרת פנימית 31.1.23

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ג, 22 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.